קטגוריה:ישעיהו מז ב
נוסח המקרא
קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות
קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת.
קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת׃
קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְ/טַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧/ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"גלי צמתך" - זרועיך ושוקיך דברים המצומת וקשור ומכוסה
"חשפי שובל" - גלי השבילים מן המים שעליהם כי דרך שם תצאי בגולה או גלי שוקך ועברי נהרותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"צמתך" - הוא המסוה המכסה את הפנים כמו מבעד לצמתך (שיר השירים ד)
"חשפי" - ענין גלוי כמו וחשופי שת (לעיל כ)
"שובל" - מלשון שביל ויאמר על הרגל ההולך בשביל וכמו שמלת פעם יאמר על הפסיעות כמ"ש פעמי מרכבותיו (שופטים ה)וכן יאמר על הרגלים כמ"ש פעמי דלים (לעיל כ"ו)
"שוק" - כן יקרא גובה הרגל ממעל
מצודת דוד
"גלי שוק" - כאשר תעבור הנהרות תגלי גם השוק ולפי שהזכיר את בבל בל' נקבה אמר ענין בזיון הנקבות
"חשפי שובל" - גלי הרגל בלכתך בדרך כי דרך האשה לכסות הרגל ולא כן כשתלך בדרך
"גלי צמתך" - דרך הנשים המכובדות לכסות פניהם במסוה והוא מכסה דק ולזה אמר כשתלכי גולה תגלי המכסה ההוא מעל פניך כדרך השפחות הבזויות
"וטחני קמח" - אמר קמח ע"ש סופו וכן אפיתי על גחליו לחם (לעיל מד)
"קחי רחים" - כדרך השבוים שעושים מלאכה כבדהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
(ב) קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת:
פירוש לעם: הנביא ממשיך את דימוי הכשדים לבת בבל המתאבלת על נפילת מלכותה. מאחר שקרוב יום גלותך כשפחה שתצטרכי לעבוד קשה לפרנסתך וללכת במקומות קשים, לכן-
- השתמשי ברחיים להכין קמח ללחם.
- התירי את חוטי בגדיך ההדוקים על מנת שתוכלי לעבוד ולעבור את הנהרות.
דברים אלו, מבטאים בזיון לאישה. ואף זה בא ליצור ניגוד בין הכשדים לתפארת ישראל שבפרק הקודם.
הרחבה
"קְחִי רֵחַיִם"
- רש"י וכן מצודות – שעבוד למלכי מדי ועבודה קשה –"היא עבודה קשה, כלומר השתעבדי מעתה למלכי מדי ופרס". {אם מחברים את הפסוק לפסוק הקודם העוסק בנפילת השלטון הבבלי, נפילת שלטון זה גוררת עבודה רבה לדאוג לעצמם, שאין לבבל עוד עבדים שישרתו אותם עוד.}
"וְטַחֲנִי קָמַח"
- רש"י וכן אלשיך - עשו צידה לדרך שאתה עתידים לגלות- "ד"א: וטחני קמח לצדה לדרך גלותך". {אם מחברים את הפסוק לפסוק הקודם העוסק בשעבוד, אז התיאור הוא על גלות למקומות אחרים- כדרך המשועבדים.}
- אבן עזרא וכן הרד"ק, מלבי"ם – דרך השפחות בשבי ללכת עם רחים "כי כן מנהג השפחות, והטעם שתלך בשביה".
"גַּלִּי צַמָּתֵךְ"
- רש"י – גלי את הדברים שדרכם להיות מכוסים- "זרועיך ושוקיך, דברים המצומת וקשור ומכוסה".
- מצודת דוד – "דרך הנשים המכובדות לכסות פניהם במסוה, והוא מכסה דק. ולזה אמר כשתלכי גולה תגלי המכסה ההוא מעל פניך, כדרך השפחות הבזויות:
- אבן עזרא וכן הרד"ק –את השער, דרך בזיון לגולה- "הוא השיער שהוא לפנים בראש".
- מלבי"ם- התירי את הקשר ההדוק על בגדיך – "מה שבגדיך קשורים בקשורים הרבה, התירי נא אותם. כי לא יעשה מלאכה בבגדים מקושרים כאלה".
"חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל"
- רד"ק מצודות- "חשפי כמו גלי".
- רד"ק, מצודות ו מלבי"ם–"והרגל יקרא שובל מענין שביל שהוא הדרך"
- רש"י-1- לנקות את השבילים ממים, כי אתם עתידים לצעוד עליהם בדרך לגלות –"גלי השבילים מן המים שעליהם, כי דרך שם תצאי בגולה. { "הגילוי צמתך" ו"החשפי שבל" הינם 2 דברים שונים: 1. הרמת שולי הבגדים לשם המעבר בנהרות. 2. סילוק המים בשבילים.}
- רש"י-2- וכן הרד"ק וכן מצודות- הרימי את שולי גלימתך בכדי שתעברי את הנהרות- "או גלי שוקך ועברי נהרות". { "הגילוי צמתך" ו"החשפי שבל" דבר אחד הוא, המורה הרמת שולי הבגדים, לשם העברת הנהרות.}
אבן עזרא (ר' משה הכהן) - שובל-הוא השיער היורד על הלחיים.
גַּלִּי שׁוֹק
- מצודת דוד, מלבי"ם –"כאשר תעבור הנהרות תגלי גם השוק (=כן יקרא גובה הרגל ממעל) "
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו מז ב"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.