מצודות על ישעיהו מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · מז · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אין כסא" - לא יהיה עוד לך כסא מלוכה

"יקראו לך" - שיקראו לך רכה וענוגה ר"ל לא תהיה בעלת התענוגים כמאז

"בתולת בת בבל" - קראה בתולה לפי שלא נכבשה עדיין משום אומה לבוא לרשות אחר כמו הבתולה שלא נבעלה ולא באה לרשות הבעל וכן בתולת בת צידון (לעיל כג)

"רדי" - אבל אתה בבל רדי מן הכסא ושבי על העפר

מצודת ציון

"בת בבל" - עדת בבל

"רכה וענוגה" - ר"ל בעלת תענוג וכן הרכה בך והענוגה (דברים כ"ח)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גלי שוק" - כאשר תעבור הנהרות תגלי גם השוק ולפי שהזכיר את בבל בל' נקבה אמר ענין בזיון הנקבות

"חשפי שובל" - גלי הרגל בלכתך בדרך כי דרך האשה לכסות הרגל ולא כן כשתלך בדרך

"גלי צמתך" - דרך הנשים המכובדות לכסות פניהם במסוה והוא מכסה דק ולזה אמר כשתלכי גולה תגלי המכסה ההוא מעל פניך כדרך השפחות הבזויות

"וטחני קמח" - אמר קמח ע"ש סופו וכן אפיתי על גחליו לחם (לעיל מד)

"קחי רחים" - כדרך השבוים שעושים מלאכה כבדה

מצודת ציון

"צמתך" - הוא המסוה המכסה את הפנים כמו מבעד לצמתך (שיר השירים ד)

"חשפי" - ענין גלוי כמו וחשופי שת (לעיל כ)

"שובל" - מלשון שביל ויאמר על הרגל ההולך בשביל וכמו שמלת פעם יאמר על הפסיעות כמ"ש פעמי מרכבותיו (שופטים ה)וכן יאמר על הרגלים כמ"ש פעמי דלים (לעיל כ"ו)

"שוק" - כן יקרא גובה הרגל ממעל

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא אפגע אדם" - לא אקבל פגיעת אדם לבל עשות בהם נקם

"נקם אקח" - לנקום נקמת ישראל

"חרפתך" - ר"ל ערותך כי גלוי הערוה לחרפה תחשב

"גם תראה" - כולם יסתכלו בגלוי ערותך

מצודת ציון

"תגל" - תגלה

"ערותך" - כן קרא דבר הראוי להתכסות

"אפגע" - ענין בקשה ושאלה כמו ואל תפגע בי (ירמיהו ז)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גואלנו" - מוסב על המקראות שלפניו לומר כל אלה יעשה גואלנו אשר שמו ה' צבאות וגו'

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יקראו לך" - שיקראו לך מושלת על הממלכות

"שבי דומם" - שבי מושתק כאבל ובואי בחושך להטמן

מצודת ציון

"דומם" - ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י')

"גברת" - ענין שררה ושלטנות

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קצפתי" - כאשר קצפתי על עמי ומסרתים בידך לא רחמת עליהם ואף על זקן מאד הכבדת העול

מצודת ציון

"חללתי" - מלשון חולין וגנאי

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא זכרת אחריתה" - אחרית וסוף מעשה הרשע ותשלום גמולה

"עד לא שמת וגו'" - על שבעבור המחשבה ההיא לא שמת אלה הדברים על לבך לחשוב שגם לך יקרה כמקרם

"ותאמרי" - חשבת לומר עד עולם אהיה מושלת על כולם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא אשב אלמנה" - ר"ל לא יהרג המלך ולא יגלה העם כי במות המלך תחשב המדינה לאלמנה ובהגלות עמה תחשב שכולה מבנים

"אני ואפסי עוד" - ר"ל אני הגברת ואין עוד זולתי

"עדינה" - את בבל המפונקת

"שמעי זאת" - הדבר אשר דברתי

מצודת ציון

"עדינה" - ענין עונג ותפנוק וכן מלא כרשו מעדני (ירמיהו נ"א)

"ואפסי" - כמו ואין

"שכול" - מי שבניו אבודים קרוי שכול כמו כדוב שכול (הושע י"ג)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעצמות" - עם חזקת חבריך אשר חזקו מאד וכפל הדבר במ"ש

"ברוב" - עם רוב כשפיך ר"ל אף שאת מרובה בכשופים לא נצלת מידם

"כתומם" - כדרך השלמתם באו עליך מבלי מחסור

"ביום אחד וגו'" - יפרש בזה מה הם השתים

"שתי אלה" - האלמנות והשכול תבאנה ברגע אחת כי מיד כשנהרג בלשאצר נלכדה העיר וגלו אנשיה

מצודת ציון

"כתומם" - מלשון תם והשלמה

"בעצמת" - ענין חוזק כמו ועצם כחו (דנייאל ח')

"חבריך" - הוא ממין הכשוף כמו וחבר חבר (דברים י"ח)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אני ואפסי עוד" - אני מצאתי חכמה ואין עוד זולתי

"חכמתך ודעתך" - מה שהיית חכם ובעל דעה זהו עשה אותך שובב ומורד

"ותבטחי ברעתך" - כל בטחוניך היה בכשפים שהוא רע בעיני ה'

"אין רואני" - כי מעשה הכשפים נעשה בלט וסתר וכאומר וכי אין נראה גם לפני

מצודת ציון

"שובבתך" - ענין מרד והליכה בדרכי הלב מבלי הבחנה וכן משובת פתים (משלי א)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא תדעי" - טרם בואה להיות נשמר ממנה

"ובא עליך" - לכן תבא עליך רעה לא תדעי אל מי לדרוש עליה להעבירה ממך ותפול עליך שבר אשר לא תוכלי לקנחה ולהעבירה ממך

מצודת ציון

"שחרה" - ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי י"א)

"הוה" - ענין שבר ומאורע קשה כמו הוה על הוה (יחזקאל ז')

"כפרה" - ענין קנוח והעברה וכן וכפר בריתכם (לעיל כ"ח)

"שואה" - ענין שממון כמו תשאה שממה (לעיל ו')

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באשר יגעת" - רוצה לומר הואיל ויגעת באלה מעת נעוריך התחזק עתה בהם

"אולי תוכלי הועיל" - להנצל בהם מכף אויביך אולי תוכלי להתחזק בהם ואמר בדרך לעג והיתול

"עמדי נא" - עתה התחזק בחבריך וגו'

מצודת ציון

"נא" - עתה

"בחבריך" - מין כשוף

"הועיל" - מלשון תועלת

"תערוצי" - ענין חוזק כמו כגבור עריץ (ירמיהו נ')

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יעמדו נא" - עתה יעמדו ויושיעך הצופים אל השמים הרואים בכוכבים המודיעים לעת חידוש הלבנה בתולדתה מה מהדברים אשר יבואו עליך כי כן דרך חוזי כוכבים יודעים מה מהעתידות בעת חידוש הלבנה

"נלאית ברוב עצתיך" - מאד נתייגעת בהרבות בעלי עצות וכאומר הנה כל הטורח היה בחנם

מצודת ציון

"נלאית" - ענין יגיעה כמו ומה הלאתיך (מיכה ז')

"הוברי שמים" - הצופים אל השמים לדעת רגעי היום והלילה ועל כי לא יכלו לעמוד על דעת הרגעים עד ברור להם השמים לטוהר לכן קרוים הוברי שמים מלשון ברור ומטוהר

"החוזים" - הרואים וכן ותחז בציון עינינו (שם ד')

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אור" - מלת אין משמשת בשתים לומר אין אור וגו' ר"ל לא נשאר להב לשבת נגדו להנות מאורו

"אין גחלת לחמם" - רוצה לומר אין שארית להם כקש הזה שאחר הדליקה לא נשאר מהם גחלת להתחמם בה

"הנה היו כקש" - כל החוזים היו כקש והאש שרף אותם ולא יוכלו להציל את עצמם מיד הלהב רוצה לומר החוזים לא יכלו להציל אף את עצמם מיד האויב

מצודת ציון

"כקש" - תבן דק

"נפשם" - ר"ל גופם וכן ורקה נפשו (לעיל כ"ט)

"לחמם" - מלשון חמימות

"אור" - שלהבת כמו אשר אור לו בציון (לעיל ל"א)

"לשבת" - מלשון ישיבה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"סוחריך מנעוריך" - החכמים האלה אשר מעת נעוריך היו סוחריך כי נתת להם כסף במחיר חכמתם הנה עתה בבוא הצרה כולם תעו בשכלם כ"א מהם לעבר אחר ואין מי מהם מושיעך כי נסרחה חכמתם ולא מצאו הצלה ועזר

"כן היו לך" - ר"ל כקש הזה כן היו לך החכמים אשר יגעת לאספם אליך וללמדם

מצודת ציון

"לעברו" - מלשון עבר וצד

"תעו" - מי שאין יודע מה לעשות קרוי תועה והושאל ממי שאינו יודע באיזה דרך ילך הקרוי תועה כמ"ש והנה תועה בשדה (בראשית ל"ז)