מ"ג ישעיהו מז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · מז · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קח רחיים" - היא עבודה קשה כלומר השתעבדי מעתה למלכי מדי ופרס ד"א וטחני קמח לצדה לדרך גלותך

"גלי צמתך" - זרועיך ושוקיך דברים המצומת וקשור ומכוסה

"חשפי שובל" - גלי השבילים מן המים שעליהם כי דרך שם תצאי בגולה או גלי שוקך ועברי נהרות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"גלי שוק" - כאשר תעבור הנהרות תגלי גם השוק ולפי שהזכיר את בבל בל' נקבה אמר ענין בזיון הנקבות

"חשפי שובל" - גלי הרגל בלכתך בדרך כי דרך האשה לכסות הרגל ולא כן כשתלך בדרך

"גלי צמתך" - דרך הנשים המכובדות לכסות פניהם במסוה והוא מכסה דק ולזה אמר כשתלכי גולה תגלי המכסה ההוא מעל פניך כדרך השפחות הבזויות

"וטחני קמח" - אמר קמח ע"ש סופו וכן אפיתי על גחליו לחם (לעיל מד)

"קחי רחים" - כדרך השבוים שעושים מלאכה כבדה 

מצודת ציון

"צמתך" - הוא המסוה המכסה את הפנים כמו מבעד לצמתך (שיר השירים ד)

"חשפי" - ענין גלוי כמו וחשופי שת (לעיל כ)

"שובל" - מלשון שביל ויאמר על הרגל ההולך בשביל וכמו שמלת פעם יאמר על הפסיעות כמ"ש פעמי מרכבותיו (שופטים ה)וכן יאמר על הרגלים כמ"ש פעמי דלים (לעיל כ"ו)

"שוק" - כן יקרא גובה הרגל ממעל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קחי", מוסיף במשל הזה כי בת מלך הרכה והענוגה הזאת אחר שאין לה מה לאכול צריכה ליקח רחים לטחון קמח לפרנס א"ע ומוסיף לאמר לה "גלי צמתך" מה שבגדיך קשורים בקשורים הרבה התירי נא אותם כי לא יעשה מלאכה בבגדים מקושרים כאלה, מוסיף לאמר גם "חשפי שובל" של הרגלים ללכת יחף בעת הצורך ויותר מזה כי גם "תגלי שוק" בעת הצורך "לעבור נהרות", ויותר מזה כי אחר כך גם.

ביאור המילות

"טחני קמח", כמו ואפה לחם, "וצמתך" שרשו צמה והם הקשורים, מבעד לצמתך, "ושבל" סוף הרגל, ומזה שביל על מקום מדרך רגל יחיד:
 

<< · מ"ג ישעיהו · מז · ב · >>