ביאור:ישעיהו מז ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
(ב) קְחִי רֵחַיִם וְטַחֲנִי קָמַח גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת:
פירוש לעם: הנביא ממשיך את דימוי הכשדים לבת בבל המתאבלת על נפילת מלכותה. מאחר שקרוב יום גלותך כשפחה שתצטרכי לעבוד קשה לפרנסתך וללכת במקומות קשים, לכן-
- השתמשי ברחיים להכין קמח ללחם.
- התירי את חוטי בגדיך ההדוקים על מנת שתוכלי לעבוד ולעבור את הנהרות.
דברים אלו, מבטאים בזיון לאישה. ואף זה בא ליצור ניגוד בין הכשדים לתפארת ישראל שבפרק הקודם.
הרחבה[עריכה]
"קְחִי רֵחַיִם"
- רש"י וכן מצודות – שעבוד למלכי מדי ועבודה קשה –"היא עבודה קשה, כלומר השתעבדי מעתה למלכי מדי ופרס". {אם מחברים את הפסוק לפסוק הקודם העוסק בנפילת השלטון הבבלי, נפילת שלטון זה גוררת עבודה רבה לדאוג לעצמם, שאין לבבל עוד עבדים שישרתו אותם עוד.}
"וְטַחֲנִי קָמַח"
- רש"י וכן אלשיך - עשו צידה לדרך שאתה עתידים לגלות- "ד"א: וטחני קמח לצדה לדרך גלותך". {אם מחברים את הפסוק לפסוק הקודם העוסק בשעבוד, אז התיאור הוא על גלות למקומות אחרים- כדרך המשועבדים.}
- אבן עזרא וכן הרד"ק, מלבי"ם – דרך השפחות בשבי ללכת עם רחים "כי כן מנהג השפחות, והטעם שתלך בשביה".
"גַּלִּי צַמָּתֵךְ"
- רש"י – גלי את הדברים שדרכם להיות מכוסים- "זרועיך ושוקיך, דברים המצומת וקשור ומכוסה".
- מצודת דוד – "דרך הנשים המכובדות לכסות פניהם במסוה, והוא מכסה דק. ולזה אמר כשתלכי גולה תגלי המכסה ההוא מעל פניך, כדרך השפחות הבזויות:
- אבן עזרא וכן הרד"ק –את השער, דרך בזיון לגולה- "הוא השיער שהוא לפנים בראש".
- מלבי"ם- התירי את הקשר ההדוק על בגדיך – "מה שבגדיך קשורים בקשורים הרבה, התירי נא אותם. כי לא יעשה מלאכה בבגדים מקושרים כאלה".
"חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל"
- רד"ק מצודות- "חשפי כמו גלי".
- רד"ק, מצודות ו מלבי"ם–"והרגל יקרא שובל מענין שביל שהוא הדרך"
- רש"י-1- לנקות את השבילים ממים, כי אתם עתידים לצעוד עליהם בדרך לגלות –"גלי השבילים מן המים שעליהם, כי דרך שם תצאי בגולה. { "הגילוי צמתך" ו"החשפי שבל" הינם 2 דברים שונים: 1. הרמת שולי הבגדים לשם המעבר בנהרות. 2. סילוק המים בשבילים.}
- רש"י-2- וכן הרד"ק וכן מצודות- הרימי את שולי גלימתך בכדי שתעברי את הנהרות- "או גלי שוקך ועברי נהרות". { "הגילוי צמתך" ו"החשפי שבל" דבר אחד הוא, המורה הרמת שולי הבגדים, לשם העברת הנהרות.}
אבן עזרא (ר' משה הכהן) - שובל-הוא השיער היורד על הלחיים.
גַּלִּי שׁוֹק
- מצודת דוד, מלבי"ם –"כאשר תעבור הנהרות תגלי גם השוק (=כן יקרא גובה הרגל ממעל) "