קטגוריה:יהושע ח ו
נוסח המקרא
ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם
וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן הָעִיר כִּי יֹאמְרוּ נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם.
וְיָצְא֣וּ אַחֲרֵ֗ינוּ עַ֣ד הַתִּיקֵ֤נוּ אוֹתָם֙ מִן־הָעִ֔יר כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ נָסִ֣ים לְפָנֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃
וְ/יָצְא֣וּ אַחֲרֵ֗י/נוּ עַ֣ד הַתִּיקֵ֤/נוּ אוֹתָ/ם֙ מִן־הָ/עִ֔יר כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ נָסִ֣ים לְ/פָנֵ֔י/נוּ כַּ/אֲשֶׁ֖ר בָּ/רִֽאשֹׁנָ֑ה וְ/נַ֖סְנוּ לִ/פְנֵי/הֶֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"התיקנו" - ענין העתקה והסרה
מצודת דוד
"ונסנו" - ונוסיף לנוס עוד להרחיקם מן העיר
"עד התיקנו" - רצה לומר הניסה תועיל עד אשר נעתק אותם מן העיר לרדוף אחרינו כי יאמרו שבאמת בעבור הפחד נסים הם כאשר במלחמה הראשונה
"ויצאו" - ואז יצאו לרדוף אחרינומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כי יאמרו". ר"ל בוודאי כי לא ירגישו כי בערמה אנו נסים, כי יתלו אחר שנסנו בראשונה נמוג לבבנו מפניהם ולכן אנו נסים עתה שנית. וסדר דבריו בצלעות מקבילות, שמ"ש עד התיקנו אותם מן העיר, עונה עמ"ש "ונסנו" לפניהם, ומ"ש כי יאמרו נסים לפנינו הוא עונה עמ"ש ויצאו אחרינו: "ונסנו". ואנחנו נהיה נסים והולכים גם כשיהיו מועתקים מן העיר עד נעתיקם אל המדבר, כדי שיהיה להאורב עת להצית העיר ולהסגיר לפניהם הצד הדרומי כמו שיתבאר:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ח ו.
וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם
יהושע חוזר על דבריו "וַאֲנִי, וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי, נִקְרַב אֶל הָעִיר. וְהָיָה כִּי יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה, וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם" (ביאור:יהושע ח ה), ומדגיש שהנסיגה תהיה מסודרת, וזה לא תהיה נסיגה של תבוסה, לא חשוב איך שזה נראה.
כִּי יֹאמְרוּ: 'נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה'
יהושע חושב איך מלך העי יחשוב. מלך העי יראה כוח קטן ויחליט שיהושע הוא מנהיג טיפש שעושה את אותה שטות פעם שניה.
הוא יחשוב שייתכן שהאנשים שברחו בפעם הראשונה שיקרו ליהושע כדי להסתיר שהם פחדנים, וכך יהושע לא הבין שיידו באנשיו בקלע מראשי הגבעות במורד הדרך ליריחו, ואין צבא שיכול לעלות בדרך ישירות, במעבר צר, כאשר אנשי העי יורים אבנים מהגבעות.
מלך העי חשב שהבורחים סיפרו:
- שהשמש היתה להם בעיניים בזמן ההתקפה בשעה לא טובה.
- שהרוח היתה חזקה מדי, והיה הרבה אבק באויר.
- שהתחיל טיפטוף והם חששו משטפון במדבר.
אפשר להמציא הרבה שקרים למה הם ברחו, מלבד להגיד את האמת. כך מלך העי יהיה בטוח שהוא ינצח בשנית ולא יחשוב שיש פה מלכודת.
כאשר מלך העי יראה את יהושע צועד בראש הצבא, נושא את כידונו ודגל נשיא בני ישראל, הוא יחשוב, שיהושע עצמו רוצה לנצח ולוודא למה חייליו ברחו.
- יהושע הציג את עצמו כפתיון, בהנחה שמלך העי לא יוכל להתגבר על יצרו לרדוף ולזכות בגדולת עולם.
וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן הָעִיר
יהושע רוצה שמלך העי ירדוף אחריו למרחק רב, עד שהוא ינותק מהעיר ולא יראה ולא ישמע מה קורה שם.
רק כאשר העיר תעלה באש העשן יעלה לשמים ויראה למרחוק, מלך העי יבין שהוא עשה שגיאה וינסה לשוב לעיר בנסיון להציל אותה ואת עצמו.
יהושע סימן לאורב להתקיף בעזרת הכידון שלו, ככתוב: "וַיֵּט יְהוֹשֻׁעַ בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ אֶל הָעִיר. וְהָאוֹרֵב קָם מְהֵרָה מִמְּקוֹמוֹ וַיָּרוּצוּ, כִּנְטוֹת יָדוֹ, וַיָּבֹאוּ הָעִיר וַיִּלְכְּדוּהָ" (ביאור:יהושע ח יח-יט). נראה שיהושע מיקם אנשים לאורך דרך הנסיגה במדבר חזרה ליריחו, בראשי ההרים, והם סימנו לאורב שהגיע הזמן להתקיף, יהושע התרחק מספיק.
כאשר יהושע נתן את פקודת המלחמה והורה לאורב מתי להתקיף את העיר הוא לא הזכיר את הכידון. לא סביר שבתוך קהל לוחמים הנסוגים, האורב היה מסוגל לראות את הכידון, כי המרחק היה גדול מדי, לאורך דרך בעמק בהרי יהודה, ולהעביר לאורב מסר זה מסורבל מדי, וגם יתן אזהרה מוקדמת לאנשי העי שקורה כאן משהו, ויהיה להם מספר דקות להתארגן לפני שהאורב יכנס לעיר. סביר שמפקד האורב ראה שמלך העי נעלם מעינייו, הוא חיכה זמן מה נוסף, והתקיף. כאשר האורב העלה את העיר באש העשן הודיע ליהושע שהעיר נכבשה, ורק אז הוא הרים את הכידון להודיע לחייליו הנסוגים לעצור ולהתחיל בתנועה קדימה, כאשר מלך העי ואנשיו התחילו לרוץ חזרה לעיר.
וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם
יהושע וצבאו התקדמו על הדרך מיריחו לראש ההר. העי שמרה על הדרך ומנעה מהם לעלות.
כאשר יהושע נסוג, הוא ירד חזרה בדרך לכיוון יריחו. אנשי העי היו במעלה ההר, וחלקם נעו על הדרך וידו בקלע אבנים נגד יהושע וצבאו, וחלקם התקדמו על הגבעות מסביב וכך הכו בבני ישראל ומנעו מהם להתקיף את הכוח שרודף אחריהם במורד הדרך.
כיוון שחלק מהצבא של העי נע על הגבעות שבצידי הדרך, הם התקדמו לאט ולכן מלך העי לא היה יכול להתקדם יותר מהר מהם במרדף, וכך יהושע לא היה צריך למהר ולברוח, אלא רק לשמור מרחק בטוח מהרודפים. לא בטוח מה חשב מלך העי, הן בסוף, הדרך תצא לערבות יריחו, והוא לא יוכל יותר להתקדם בחיפוי של חייליו על הגבעות, עם אלפים חיילים שלו נגד כל הצבא של יהושע.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע ח ו"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.