קטגוריה:בראשית יא ה
נוסח המקרא
וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם
וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם.
וַיֵּ֣רֶד יְהֹוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃
וַ/יֵּ֣רֶד יְהוָ֔ה לִ/רְאֹ֥ת אֶת־הָ/עִ֖יר וְ/אֶת־הַ/מִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָ/אָדָֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְאִתְגְּלִי יְיָ לְאִתְפְּרָעָא עַל עוֹבָד קַרְתָּא וּמִגְדְּלָא דִּבְנוֹ בְּנֵי אֲנָשָׁא׃ |
אונקלוס (דפוס): | וְאִתְגְּלִי [נ"א: וְאִתְגְּלֵי ] יְיָ לְאִתְפְּרָעָא עַל עוֹבַד [נ"א: עוֹבָדֵי] קַרְתָּא וּמַגְדְּלָא דִּבְנוֹ בְּנֵי אֱנָשָׁא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאִתְגְלֵי יְיָ לְאִיתְפַּרְעָא מִנְהוֹן עַל עוֹבַד קַרְתָּא וּמַגְדְלָא דְבָנוּ בְּנֵי נְשָׁא: |
רש"י
"בני האדם" - אלא בני מי שמא בני חמורים וגמלים אלא בני אדם הראשון שכפה את הטובה ואמר האשה אשר נתתה עמדי אף אלו כפו בטובה למרוד במי שהשפיעם טובה ומלטם מן המבול
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בְּנֵי הָאָדָם – אֶלָּא בְּנֵי מִי, שֶׁמָּא בְּנֵי חֲמוֹרִים וּגְמַלִּים? אֶלָּא בְּנֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּפָה אֶת הַטּוֹבָה וְאָמַר "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (לעיל ג,יב), אַף אֵלּוּ כָפוּ בַּטּוֹבָה לִמְרוֹד בְּמִי שֶׁהִשְׁפִּיעָם טוֹבָה וּמִלְּטָם מִן הַמַּבּוּל.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
לעומק הדין:
(ו) "ויאמר ה'" להליץ בעדם "הן עם אחד ושפה אחת לכולם", לומר גם כי לעשות הפך רצונו יתברך כיוונו, עם כל זה אחדות היה ביניהם כי בקשו להדמות אל הקדושה. "וזה החילם לעשות", ואף על פי שסופם לרעה, כיון שהחילם הוא אחדות שהוא חדא לטיבותא ראוי לרחם עליהם. אך לעומת זה חדא לריעותא, כי "ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות", על ידי האחדות והכנתם להרע כנזכר, ונמצא העולם אבד בהגביה הטומאה:
(ז) על כן לא ימותו כעת, אך נסיר ההכנה לבל תבא כוונתם אל הפועל, ולכן "הבה נרדה", כי אמר ה' נכין דרך שנרדה בעולם השפל, ולא תהיה תמיד שכינה מסולקת ממנה כאשר היתה כונתם. ואיך יהיה במה שנבלה שם שפתם ויתבטל האחדות, באופן שלא יוכלו לעשות דבר מאשר יזמו לעשות:
(ח) על כן "ויפץ" וכו'. ובראותם כי על ידי פירוד לא יצליחו, אז "ויחדלו לבנות העיר". באופן שהיו שני דברים, אחד כי שם
בלל שפתם שלא ישמעו איש שפת רעהו, שנית כי ויפץ ה' אותם בארץ, ואז על ידי שתים אלה ויחדלו כו' מה שאין כן באחת:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וירד ה' לראות את העיר. זו אחת מעשר ירידות האמורות בתורה. דבר אחר: הכל גלוי לפני הקב"ה, אלא ללמד לבריות דרך ארץ.
אשר בנו בני האדם. אמר ר' ברכיה: וכי מה נאמר? בני חמרים, בני גמלים? אלא בנוהי דאדם קדמאה; מה אדם הראשון, אחר כל הטובה שעשיתי עמו אמר: "האשה אשר נתתה עמדי", כך מדור המבול עד דור הפלגה ש"ם שנה, "ויהי כל הארץ שפה אחת".
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יא ה.
וַיֵּרֶד יְהוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל
ה' ירד לראות מה בעצם בני האדם עשו.
גם בעניין סדום אלוהים אמר: "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ, כָּלָה, וְאִם לֹא, אֵדָעָה" (ביאור:בראשית יח כא), אולם הוא שלח שני מלאכים לוודא את חטאי העיר, וכדי להציל את לוט ומשפחתו.
אין ספק שאלוהים לא היה צריך לרדת כדי לראות מה עושים האנשים ואיך מתקדמת העבודה. אולם זה פשוט דרך להסביר לקורא הפשוט: שאלוהים ראה.
אֲשֶׁר בָּנוּ
האנשים בנו עיר ומגדל, וכל זה לאחר שצאצאי נח הקימו ממלכות רבות ברחבי העולם: "כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן" (בראשית י ו). אין ספק שעיר אחת זה לא עניין גדול שחשוב לאלוהים. אפילו את ירושלים אלוהים הרשה להחריב. ברור שלא חשוב כמה האנשים יהיו חכמים וחרוצים, הם לא יגיעו לשום דבר בעל חשיבות, שמחייב את אלוהים למנוע מהם להצליח (כמובן, כאשר בני האדם יהיו בדרך להרוס ולזהם את כדור הארץ, יכול להיות שזה יחייב את אלוהים להתערב).
חייבת להיוס סיבה אחרת ופרוש, שונה לסיפור.
אלגוריה
כל הסיפור הוא נבואה אלגורית.
אלוהים הודיע לאברם את תוכניתו לזרעו ולכל אנשי העולם. אלוהים אמר: "וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית יב ב-ג). אלוהים יעד את בני ישראל לעמול, וללמד את כל הגויים את "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה), ובזכות זאת לבני ישראל תהיה ברכה, הצלחה ושגשוג, וגם גויי הארצות יהנו מברכת אלוהים.
בכנען, בני ישראל לא הצליחו לקיים את חוקי אלוהים ועשו הרע בעייניו.
- אלוהים הכה בממלכת ישראל, והם לא למדו לקח וכחדו.
- אלוהים שלח את הנביאים להזהיר את ממלכת יהודה, והם לא הקשיבו.
- אלוהים הרס את ירושלים ואת בית המקדש והגלה את היהודים לבבל.
- הנביאים המשיכו ללמד את היהודים לשוב לדרך אלוהים.
- דניאל, בניסים שלו, הראה שיש אלוהי השמים, שהיהודים והגויים חייבים לכבד אותו, וכך הוא התחיל ללמד את מלכי בבל את גדולת אלוהים.
והנה קרה הנס. היהודים קיבלו את אלוהים והתחילו להקים מערכת דתית חדשה, שאינה מבוססת על הקרבת קורבנות, אלא על לימוד החוקים ושמירת דרך אלוהים: "בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים" (הושע ב כא). היהודים למדו את התורה והחוקים במטרה לקיים את את דברי אלוהים לשמור: "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה). הם קיבצו את ספרי התנ"ך וערכו אותם. הם התחילו להתעמק, להתווכח, ולכתוב את המשנה ואת התלמוד, כאילו שזה מגדל ענקי שראשו בשמים, כדי לעשות לעצמם ולאלוהים "שֵׁם", וזאת כדי שהם לא יפוצו "עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית יא ד), ויאבדו.
אלוהים ראה את מעשיהם והתרשם לטובה. בני ישראל שבו מדרכם הרעה ולמדו את דרך אלוהים!
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יא ה"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.