קטגוריה:במדבר טז ג
נוסח המקרא
ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה
וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה.
וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כׇל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתוֹכָ֖ם יְהֹוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהֹוָֽה׃
וַ/יִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְ/עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַ/יֹּאמְר֣וּ אֲלֵ/הֶם֮ רַב־לָ/כֶם֒ כִּ֤י כָל־הָֽ/עֵדָה֙ כֻּלָּ֣/ם קְדֹשִׁ֔ים וּ/בְ/תוֹכָ֖/ם יְהוָ֑ה וּ/מַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהוָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִתְכְּנִישׁוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַאֲמַרוּ לְהוֹן סַגִּי לְכוֹן אֲרֵי כָל כְּנִשְׁתָּא כּוּלְּהוֹן קַדִּישִׁין וּבֵינֵיהוֹן שָׁרְיָא שְׁכִינְתָא דַּייָ וּמָדֵין אַתּוּן מִתְרַבְרְבִין עַל קְהָלָא דַּייָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִתְכַּנָשׁוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרן וַאֲמָרוּ לְהוֹן סַגִי לְכוֹן רַבָּנוּתָא אֲרוּם כָּל כְּנִישְׁתָּא כּוּלְהוֹן קַדִישִׁין וּבֵינֵיהוֹן שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא דַיְיָ וּמַה דֵין אַתּוּן מִתְרַבְרְבִין עַל קְהָלָא דַיְיָ: |
רש"י
"כלם קדושים" - (תנחומא) כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה
"ומדוע תתנשאו" - אם לקחת אתה מלכות לא היה לך לברר לאחיך כהונה לא אתם לבדכם שמעתם בסיני אנכי ה' אלהיך כל העדה שמעו
[יג] אם לקחת אתה מלכות. פירוש, הא דכתיב "ומדוע תתנשאו", דמשמע שגם היו חולקין על משה, ולא מצאנו זה בדברי משה, שהרי לא אמר רק "ובקשתם גם כהונה" (פסוק י), ולא היו מבקשים מלכות, אלא כך פירושו; "ומדוע תתנשאו" שניכם, דאם לקחת אתה מלכות - לא היה לאהרן ליטול הכהונה. והשתא יתורץ לשון "תתנשאו", מאחר שאתם שני אחים, אין לשני אחים ליטול כל הגדולה:
ואם תאמר, ואמאי לא היו חולקים על נשיאותו של משה. ויש לומר, דכל אומה ולשון צריכה שיהא להם מלך אחד שהוא נכנס ויוצא לפניהם, 'דבר אחד לדור ואין שני דברים [לדור]' (סנהדרין דף ח.). ואף על גב שכולם קדושים, צריכים למלך. ומה שלא היו חולקים דמנא לן שיהא משה המלך, שמא אחר, דזה לא קשיא, דמאחר שצריך להם מלך, היה משה כמו אחר, ולפיכך אין לחלוק. אבל על הכהונה היו אומרים שאינה צריכה להם כלל:בד"ה כלם כו' ולא ידעתי כי' ואנכי לא ידעתי למה לא ידע הלא לק"מ דקדושי' תהיו והתקדשת' והייתם קדושי' אינם רק ציווין וכדפרש"י הוו פרושין מן העריות וקרא דכי עם קדוש אתה וגו' הוא בפרשת ראה והיה זמן רב אחר מחלוקת קרח וגם אין לפרש דהאי כלם קדושים הוא קדושים ממש ר"ל צדיקים דא"כ יש פתחון פה לחלק מנא להו דכל העדה כלם קדושים וצדיקים לכן פירשו רז"ל כלם שמעו כו' כנ"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כֻּלָּם קְדֹשִׁים – כֻּלָּם שָׁמְעוּ דְּבָרִים בְּסִינַי מִפִּי הַגְּבוּרָה (תנחומא ד).
וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ – אִם לָקַחְתָּ אַתָּה מַלְכוּת, לֹא הָיָה לְךָ לְבָרֵר לְאָחִיךָ כְּהֻנָּה! לֹא אַתֶּם לְבַדְּכֶם שְׁמַעְתֶּם בְּסִינַי: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ,ב); כָּל הָעֵדָה שָׁמְעוּ (תנחומא שם).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
"כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים" — כי כל העדה, מיום מעמד הר סיני, היו קדושים.
"וּבְתוֹכָם ה' " — כי הלוים נבחרו אחרי היות הכבוד בתוך בני ישראל; ואם ידע משה, כאשר היה בהר סיני, כי נבחר שבט לוי – לא ידעו ישראל.
"תִּתְנַשְּׂאוּ" — להיות אהרן הכהן הגדול; ומשה למעלה ממנו, כי הוא לימדו.רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" כי כל העדה" כל אחד מהם: " כלם קדושים" מכף רגל ועד ראש כמו שאמר והייתם קדושים לאלהיכם:
" ומדוע תתנשאו" בענין הקדושה שאסרתם העבודה לבכורות ומשה כבר כיהן כל ז' ימי המלואים ואהרן ובניו כהנים לעולם:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד רמזו במאמר זה, לומר כי השכינה שכנה לכבוד ישראל, לא לכבוד אהרן, והוא מאמר בתוכם ה', ואומרו: ומדוע וגו' - פירוש: למה אתם מוסיפין היכר הרוממות לעצמיכם עליהם, הכוונה בזה, שהם אומרים שאיש ישראל הקרב לגדר שעומד בו אהרן חייב מיתה - זו יפליג הנשיאות על קהל ה', ואין ראוי לזלזל כל כך בקהל קדוש קרובי אל עליון לפסלם לבלתי הקרב לעבוד לה' אלהיהם:
- פרשנות מודרנית:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר טז ג"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.