קטגוריה:במדבר טז ב

<< | ספר במדבר • פרק ט"ז • פסוק ב' | >>

ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם.

וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם.

המהדורה המוטעמת:

וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וַיָּקֻ֨מוּ֙ וַ - ו' החיבור
יָּקֻ֨מוּ֙ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/6965 b
מורפ': HC/Vqw3mp לִפְנֵ֣י לִ - מילת יחס
פְנֵ֣י - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: l/6440
מורפ': HR/Ncbpc מֹשֶׁ֔ה מֹשֶׁ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4872
מורפ': HNp וַאֲנָשִׁ֥ים וַ - ו' החיבור
אֲנָשִׁ֥ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/376
מורפ': HC/Ncmpa מִבְּנֵֽי מִ - מילת יחס
בְּנֵֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: m/1121 a
מורפ': HR/Ncmpc־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׂרָאֵ֖ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp חֲמִשִּׁ֣ים חֲמִשִּׁ֣ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 2572
מורפ': HAcbpa וּמָאתָ֑יִם וּ - ו' החיבור
מָאתָ֑יִם - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, זוגי, נפרד

צורת יסוד: c/3967
מורפ': HC/Acbda נְשִׂיאֵ֥י נְשִׂיאֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 5387 a
מורפ': HNcmpc עֵדָ֛ה עֵדָ֛ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5712
מורפ': HNcfsa קְרִאֵ֥י קְרִאֵ֥י - תואר, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 7148
מורפ': HAampc מוֹעֵ֖ד מוֹעֵ֖ד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4150
מורפ': HNcmsa אַנְשֵׁי אַנְשֵׁי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 376
מורפ': HNcmpc־שֵֽׁם שֵֽׁם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8034
מורפ': HNcmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

וַיָּקֻ֨מוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לִפְנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) מֹשֶׁ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וַאֲנָשִׁ֥ים מרכא (משרת, דרגא 5) מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)

חֲמִשִּׁ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) וּמָאתָ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

נְשִׂיאֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) עֵדָ֛ה תביר (משנה, דרגא 3)

קְרִאֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) מוֹעֵ֖ד טפחא (מלך, דרגא 2)

אַנְשֵׁי־שֵֽׁם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים וכן הצטרפו אליהם עוד אנשים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד הקרואים לעמוד בראש ועד העדה אַנְשֵׁי שֵׁם ששמם מפורסם.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וְקָמוּ לְאַפֵּי מֹשֶׁה וְגוּבְרַיָּא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מָאתַן וְחַמְשִׁין רַבְרְבֵי כְּנִשְׁתָּא מְעָרְעֵי זְמָן אֲנָשִׁין דִּשְׁמָא׃

ירושלמי (יונתן):

וְקָמוּ בְּחוּצְפָּא וְאוֹרוּ הִילְכְתָא בְּאַנְפּוֹי דְמשֶׁה עַל עֵיסַק תִּיכְלָא משֶׁה אָמַר אֲנָא שְׁמָעִית מִן פּוּם קוּדְשָׁא יְהֵא שְׁמֵיהּ מְבָרַךְ דְצִיצִיַית יְהוֹן מִן חִיוַור וְחוּטָא חַד דְתִיכְלָא יְהֵי בֵּיהּ קרַח וְחַבְרוֹי עָבָדוּ גוּלְיַין וְצִיצְיַיתְהוֹן כּוּלְהוֹן דְתִיכְלָא מַה דְלָא פַקֵיד יְיָ וּמְסַעֲדִין לְהוֹן גוּבְרַיָא מִבְּנֵי יִשְרָאֵל מָאתָן וְחַמְשִׁין אֲמַרְכְּלֵי כְּנִישְׁתָּא מְעַרְעֵי זְמַן לְמֵיטַל וּלְמֵישְׁרֵי מְפַרְשִׁין בִּשְׁמָהָן:

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

קריאי מועד: כמו קרואי העדה, קוראים ושולחים בשבילם ליום המועד הקבוע למשפט בין איש לאיש:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

"לִפְנֵי מֹשֶׁה" — שלא קמו בסתר. ויש הפרש בין "לפני" ובין "מפני".

"קְרִאֵי מוֹעֵד" — שהיו נקראים אל אהל מועד.

"אַנְשֵׁי שֵׁם" — קודם צאתם ממצרים.

ומדקדק אמר, כי "נְשִׂיאֵי עֵדָה" הם הנשיאים העומדים על הפקודים. והם פעולים למלת 'לקח', כאילו כתיב:"'ויקח קרח ודתן ואבירם ואון – נשיאי העדה" לדבר אליהם. וזה מעט רחוק.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ב) "ויקומו לפני משה ואנשים מב"י חמשים ומאתים", ומה לקחו הם לטענות בריב הזה, הם טענו שהם נשיאי עדה קריאי מועד, והתלוננו על שעשה משה כ"ז בלא דעתם ועצתם כמולך ממלכה בלתי מוגבלת ומחלק שררות ומנוים כחפצו, שבדברים כאלה ראוי לשאול עצתם והסכמתם, וגם י"ל שהם רצו שהכהונה תנתן לנשיאי העדה הראוים לזה כפי מעלתם לא שתנתן לשבט אחד כולו שיהי' בירושה מבלי הבט על מעלת הכהנים ושלמותם, וגם י"ל כמ"ש הראב"ע שהיו ג"כ בכורים פטרי רחם וטענו שהכהונה מגיע להם:

כלי יקר

עריכה

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •

קרואי מועד אנשי שם. נראין הדברים שנתקבצו אל קרח אנשים מרי לבב אוהבי יותרת הכבוד והשררה בחשבם כי לכלם יתן שררות, כי זה הדבר אשר בקשה נפש כל אנשי שם אשר אמרו ביניהם נעשו לנו שם פן נהיה לבוז ויוכיח על זה ראש דבריהם רב לכם וגו'. כי אמרו דין הוא שתהיה השררה חוזרת חלילה מן אחד לחבירו כי רב לכם שימים רבים לישראל שנהגתם עליהם שררה וראוי שתתנו שבט ההנהגה ביד אחרים כי כל העדה כלם קדושים. וכלם מיותר, אלא כך אמרו ידוע שאין עדה פחות מי' ובכל עדה ועדה שבישראל כלם קדושים כל עדה בפני עצמה יש בה קדושה כי אין דבר שבקדושה בפחות מי' כי בכל עדה של י' יש קדושה ובתוכם ה'. ואתם לא די שאתם מתנשאים על עדה של י' אלא אפילו על כל קהל ה' אתם מתנשאים ודבר זה אין לסבול, ולכך פתח בעדה וסיים בקהל לומר שאפילו אם הייתם מתנשאים על עדה של י' היה לנו מקום ללון עליכם שהרי כל עדה יש בה קדושה ק"ו שיש ללון מדוע תתנשאו על קהל ה' על כולם כאחד. ומ"ש ובתוכם ה'. כי בכ"מ שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה שם אתה מוצא ענותנותו (מגילה לא, א) והרי הקב"ה מראה ענוה לישראל ומתהלך בתוכם, ר"ל באמצע ולא ראש לומר הריני כריע כאח לכם ואין אני מבקש לילך בראש כדיני ואיך אתם תתנשאו על קהל ה'.