ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/לה א
והה"א קמוצה, יִרְאֶנְהָ, יַשְׁפִּלֶנְהֶ, כמו "יְסֹבְבֶנְהוּ… יִצְּרֶנְהוּ" (דברים לב י), "כָּל הַיּוֹם יְבָרְכֶנְהוּ" (תהלים עב טו), ולהקל על הלשון עשו כן.
או יאמר אֶפְקְדָהּ – הה"א במפיק ולמ"ד-הפועל קמוצה, כמו "יַשְׁפִּילָהּ עַד אֶרֶץ" (ישעיהו כו ה), "אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ" (איוב כח כז), "וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ יְיָ" (בראשית טז ז), "וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ" (שמות ד ז).
או אֶפְקְדֶהָ ולמ"ד-הפועל בסגול והה"א קמוצה – "וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנוֹ" (שופטים ג כא), "וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן" (ש"ב יג טו). וכן לכל ה"א הנקבה בזה הדרך. ונכתב הנח שאחרי הה"א במלת "וְאַתִּיקֶיהָא מִפּוֹ וּמִפּוֹ" (יחזקאל מא טו).
אֶפְקְדֵךְ, אֶפְקְדֵן, אֶפְקָדְכֶן.
פתוחי יִפְקוֹד עשרה
[עריכה]יִפְקְדֵהוּ או יִפְקְדֶנּוּ, או יִפְקְדוֹ – כי מצאנו "אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ" (הושע ח ג), "וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד" (קהלת ד יב), "וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ" (ירמיהו כג ו), "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי" (שמות כב כט), "וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן תִּלְכְּדוֹ" (תהלים לה ח). ועל דרך הסברא נאמר גם כן אֶפְקְדוֹ, נִפְקְדוֹ. ורבי יונה כתב כי ו"ו "וְאִם יִתְקְפוֹ" נוספת כו"ו "בְּנוֹ בְעֹר" (במדבר כד ג), "וְחַיְתוֹ אֶרֶץ" (בראשית א כד), "לְמַעְיְנוֹ מָיִם" (תהלים קיד ח), והנה הוא כמו יִתְקוֹף. ואין צורך לפירושו, רק פירושו: אם יתקף האחד אחד מהשנים, השנים יעמדו נגדו, כלומר הוא וחברו. והנה הוא כנוי היחיד.
יִפְקָדְךָ. ונמשך הטעם במלת "כִּי יִֽפְגָֽשְׁךָ֞" (בראשית לב יח). ובהפסק, עי"ן-הפֹעל בשוא ולמ"ד-הפֹעל בסגול: יִפְקְדֶךָ. ובא עי"ן-הפֹעל בקמץ-חטף במלת "וְדָם יִרְדֳּפֶךָ" (יחזקאל לה ו עי"ש), וכן "אֲשֶׁר פִּי יְיָ יִקֳּבֶנּוּ" (ישעיהו סב ב). כמו "בְּאַוָּתִי וְאֶסֳּרֵם" (הושע י י) וזולתו לטעם שכתבנו במלת אֶפְעוֹל לעיל יז ב).
יִפְקְדֵנִי – למ"ד-הפֹעל בצרי. ובא פתח-גדול תחת קמץ-קטן במלת "יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי" (בראשית כט לב). וכן באו כמוהו "פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִּי" (בראשית יט יט), "הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי" (ישעיהו נו ג), "כִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִים" (איוב ט יח), "חַי יְיָ אֲשֶׁר הֱכִינַנִי וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי" (מ"א ב כד), "וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן" (במדבר כב לג), "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג כ). וכן "אַל תְּבַעֲתַנִּי" (איוב ט לד), והנו"ן דגושה.
ובא "מִי כָמוֹנִי וּמִי יֹעִידֶנִּי" בשני מקומות (ירמיהו מט, יט; נ מד) בסגול הדל"ת ובדגש הנו"ן שלא כמנהג, כי אין מנהג נו"ן-יו"ד המדבר להיות דגושה. אבל באה דגושה