הכנת שיעור ע"פ ספר איוב

[ע"פ מדרש בראשית רבה, פרשה כ"ד]

איך להכין שיעור טוב? איך להכין הרצאה טובה? איך להכין פעולה טובה?

זו שאלה מאד קשה. אבל מדברי אליהוא - ידידו הצעיר של איוב - אפשר לקבל כמה רעיונות (איוב כח כ): "והחכמה -- מאיין תבוא? ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל-חי, ומעוף השמיים נסתרה!.... א-להים הבין דרכה, והוא ידע את מקומה... אז ראהּ, ויספרהּ, הכינהּ, וגם חקרהּ. ויאמר לאדם: 'הן יראת ד' היא חכמה, וסור מרע -- בינה!'"

בפסוקים אלה מתאר אליהוא איך ה' הבין את מהות החכמה, וגילה אותה לבני האדם. הוא לא גילה אותה לאדם מייד, אלא רק אחרי 4 פעולות: "אז ראהּ, ויספרהּ, הכינהּ, וגם חקרהּ". ה' כביכול 'חזר על החומר' לעצמו 4 פעמים לפני שגילה אותו לאדם. לדעתי כל האנשים שמכינים שיעור או הרצאה, בתנ"ך או בכל נושא אחר, צריכים לנהוג באופן דומה: לא להסתפק בכך שיש להם רעיון טוב לשיעור, אלא לחזור עליו לפחות 4 פעמים ורק אז להעביר אותו לאחרים:

1. בפעם הראשונה "אז ראהּ" - מעבירים את הרעיון בראש באופן כללי, כדי לדעת אם הוא 'ראוי לשמיעה', האם הוא בכלל נכון.

1. בפעם השניה "ויספרהּ" - מעבירים אותו בראש בפירוט רב יותר, כמו סיפור שמספרים לילד. בשלב זה כדאי גם לחשוב איך לעשות את ההרצאה מעניינת יותר - להוסיף סיפורים, בדיחות (למי שיש חוש הומור...) וכד'.

1. בפעם השלישית "הכינהּ" - מסדרים כַן ובסיס לשיעור, דואגים שלשיעור יהיה מבנה מסודר והגיוני.

1. ובפעם הרביעית "חקרהּ" - חוקרים את הרעיון, כלומר בודקים אותו מקצה לקצה , מכל הכיוונים, חושבים אילו שאלות עשויים שומעי-השיעור לשאול, ואיך להשיב לשאלות האלו.

ולבסוף, כדאי להשתמש בעוד עצה שלומדים מאותו קטע בספר איוב:"הן יראת ד' היא חכמה, וסור מרע -- בינה!": מטרת השיעור צריכה להיות – לא סתם להעביר מידע לתוך ראשיהם של השומעים, אלא לחזק בלבותיהם את יראת ד', ואף להביא אותם לשפר את מעשיהם - סור מרע.