ביאור:איוב כח כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:איוב כח כה.


לעשות לרוח משקל[עריכה]

(איוב כח כה): "לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל, וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה";

- ה' עשה לרוח (לאויר) משקל מדוייק - מספיק כבד כדי להחזיק את האטמוספירה צמודה לכדור-הארץ, ומספיק קל כדי לאפשר חיים;    ותיכן (מדד ותיכנן) את המים במידה מדוייקת - מספיק מים כדי להרוות, אבל לא יותר מדי כדי לא להציף.

דקויות[עריכה]

גם בתופעות-טבע שנראות לנו חסרות כל סדר - יש סדר וחוקיות.

לרוח יש משקל: למרות שהרוח נראית קלה מכל משקל, למעשה ה' עשה לרוח משקל , ומשקל זה הוא המחזיק את האטמוספירה צמודה לכדור הארץ  (ולפי המדענים, "האטמוספירה הראשונה" של כדוה"א היתה קלה מדי - היא היתה מורכבת מגזים קלים - מימן והליום - והם התנדפו לחלל; "האטמוספירה השניה" היתה כבדה מדי - היא היתה מורכבת מגזים כבדים - פחמן דו-חמצני ואדי מים - ולחץ האויר בה היה גדול פי כמה עשרות מבימינו; "האטמוספירה השלישית" היא האטמוספירה שלנו, ובה יש משקל מאוזן ומדוייק של גזים מכל הסוגים, המאפשר לחיים להתקיים) .  גם הרוח נושבת בכל מקום במשקל המדוייק הדרוש לאותו מקום לפי החשבונות של ה': "משקל לרוח - לכל ארץ לפי כחה" ( רש"י ) .

למים יש מידה: למרות שהמים נראים גועשים ולא מוגבלים, למעשה ה' תכן (מדד) מים במידה , מדד אותם באופן שיישארו בימים ולא יציפו את הארץ:  "שיסוד האויר ( הרוח ) - יש לו משקל וכובד, ועל-ידי-זה יעלו האדים לגבול העבים על-ידי כובד האויר התחתון אשר משקלו כבד מן האדים הקלים, ועל-ידי-כן מים תכן במדה , על-ידי-כך מדד את המים - כמה ישארו תלוים למעלה בעבים ועננים, וכמה ירדו אל הימים והנחלים; ולא ישובון לכסות הארץ" ( מלבי"ם ) ;    גם הגשמים ניתנים לכל ארץ במידה המדוייקת הדרושה לאותה ארץ לפי החשבונות של ה':  "המים לפי המדה לפי מה שהיתה ארץ צריכה להשקותה, יש ארץ נגובה וצריכה הרבה גשמים ויש ארץ שאינה צריכה כל כך" ( רש"י ) .

ומה כל זה קשור לנאום של איוב?

1. רעי איוב האשימו אותו שחטא, והראיה - שהוא נענש. איוב טען שלא חטא, הסבל שלו אינו עונש על חטאיו, והראיה - שיש לו חכמה. הוא מבין את סודות הבריאה, והחכמה הזאת חשובה יותר מכל ענייני החומר: "הלא כל קנייני העולם - סופם כלים ואינם, וקנין החכמה - עומדת לעד; אם כן, טובה היא מכל הקניינים, ואין להשיגה מבלי יראת המקום; ואם-כן, מי יבחר ברשע לאבד החכמה היפה?" (מצודות על איוב כח כח) .

2. איוב מתרעם על כך שחכמת ההשגחה הפרטית נסתרת מעיני כל חי. בכל תופעות הטבע רואים סדר והגיון, אפילו ברוח ובמים;  דווקא בעניין השכר והעונש - לא רואים שום סדר, האדם לא יכול להבין מדוע ה' מעניש אדם מסויים ונותן שכר לאדם אחר, (איוב כח כ): "וְהַחָכְמָה - מֵאַיִן תָּבוֹא? וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה?!": "אבל את שכל האדם ברא באופן שאי-אפשר לו להשיג מהות החכמה ועצמותה,  רק יקבלנה מאת החכם העליון בקבלה... ויותר מזה לא יחכם האדם מעצמו, ולא ישיג מהנהגת ה' כל מאומה; וזה מן תרעומותו אשר הוא מתרעם, מדוע נברא האדם באופן זה, אשר לא יחכם ולא יבין דרכי ה', ויצטרך לסמוך כסומא בארובה על האמונה והיראה?!" (מלבי"ם על איוב כח כח) .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לעשות לרוח משקל


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-06-18.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/eyov/yv-28-25