הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

תכן = א. מנה, מדד ושקל; ב. ייצב ותיקן

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: תכן

השורש תכן בלשון המקרא משמעו, בדרך כלל, כמות, מידה או משקל, כמו בפסוקים:

שמות ה ח: " "ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם, לא תגרעו ממנו..." "ועתה לכו עבדו, ותבן לא ינתן לכם, ותכן לבנים תתנו" " = כמות הלבנים, או משקלן.

(שמות ל לב): "על בשר אדם לא ייסך, ובמתכנתו לא תעשו כמהו, קדש הוא קדש יהיה לכם... והקטרת אשר תעשה, במתכנתה לא תעשו לכם, קדש תהיה לך לה'"- אסור להכין שמן מבושם וקטורת, שבהם כמות הבשמים, או משקלם, זהה לשמן ולקטורת שבמקדש.
(מלכים ב יב יב): "ונתנו את הכסף המתכן על יד עשי המלאכה הפקדים בית ה', ויוציאהו לחרשי העץ ולבנים העשים בית ה'"= הספור, או המדוד במשקל (ראו בדק הבית ).
(ישעיהו מ יב): "מי מדד בשעלו מים, ושמים בזרת תכן , וכל בשלש עפר הארץ, ושקל בפלס הרים, וגבעות במאזנים. מי תכן את רוח ה', ואיש עצתו יודיענו"- "תיכן" מקביל ל"מדד", "כל", "שקל" ( פירוט ).
(יחזקאל כח יב): "בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו 'כה אמר ד' ה': אתה חותם תכנית , מלא חכמה וכליל יפי'"- מדוד במדוייק.
(יחזקאל מג י): "אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית, ויכלמו מעונותיהם, ומדדו את תכנית"= המידות של בית המקדש.
(יחזקאל מה יא): "האיפה והבת תכן אחד יהיה לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל החמר יהיה מתכנתו"- כל הפסוק מדבר על מידות.
(דברי הימים ב כד יג): "ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו ויאמצהו"= על-פי מידותיו.
(איוב כח כה): "לעשות לרוח משקל, ומים תכן במדה"
משלי טז ב: "כל דרכי איש זך בעיניו, ותכן רוחות ה'": תוכן = מונה (רש"י), או מתבונן בתוך- (מצודת דוד), או שוקל ומודד (הרב דוד קליר); וכן משלי כא ב: "כל דרך איש ישר בעיניו, ותכן לבות ה'" (ראו כל דרכי איש ).
(משלי כד יב): "כי תאמר 'הן לא ידענו זה' - הלא תכן לבות הוא יבין, ונצר נפשך הוא ידע, והשיב לאדם כפעלו"- בפסוק אחר כתוב שה' בוחן ליבות , ומכאן שהפועל "תוכן" מקביל לפועל "בוחן", שפירושו - בודק ומודד.

יש אומרים שלשורש ישנה משמעות נוספת - ביסוס וייצוב, כמו בפסוקים:

(תהלים עה ד): "נמגים ארץ וכל ישביה, אנכי תכנתי עמודיה סלה"= ייצבתי את עמודיה (אך אפשר לפרש גם: מדדתי).

(דברי הימים ב כד יג): "ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו ויאמצהו"= העמידו אותו באופן יציב (אך אפשר לפרש גם: העמידו אותו על-פי מידותיו הנכונות).
משלי טז ב/כא2 "ותכן רוחות/לבות ה'"; פירוש הפועל "תוכן" הוא מייצב על כנו (רלב"ג), או מתקן ומחזק את תיקונם (רבי יונה גירונדי).

מקורות

ע"פ תשובה של אביתר כהן.

פסוקים שלא הבנתי עדיין

(שמואל א ב ג): "אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם, כי אל דעות ה' ולו נתכנו עללות"
יחזקאל יח כה: " "ואמרתם 'לא יתכן דרך ד'!' שמעו נא בית ישראל: הדרכי לא יתכן? הלא דרכיכם לא יתכנו" !... "ואמרו בית ישראל 'לא יתכן דרך ד'!' הדרכי לא יתכנו בית ישראל? הלא דרכיכם לא יתכן" !"... יחזקאל לג יז: " "ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן" ... "ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל" "

מקורות

על-פי מאמר של שאלה: אראל; תשובה: אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-05-19.

תגובות

מאת: אביתר כהן

כדי לבחון מהות של משהו שוקלים אותו , וכך גם יודעים את תכונתו (התוכן / המהות שלו)

וכדי לשקול משהו צריך להגיע ליצוב המשקל..

זה מתבסס בעיקר על שקילה (בחינה/בדיקה/חקירה) של מתכות יקרות..

ובהשאלה על לב כליות וכדומה..

(בספר המתים המצרי רואים הרבה שקילת כליות ולב..)

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תכן - א. מנה, מדד ושקל; ב. ייצב ותיקן

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/tkn