ביאור:איוב כח כז
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הכנת שיעור ע"פ ספר איוב
[עריכה]
[ע"פ מדרש בראשית רבה, פרשה כ"ד]
איך להכין שיעור טוב? איך להכין הרצאה טובה? איך להכין פעולה טובה?
זו שאלה מאד קשה. אבל מדברי אליהוא - ידידו הצעיר של איוב - אפשר לקבל כמה רעיונות (איוב כח כ): "והחכמה -- מאיין תבוא? ואי זה מקום בינה? ונעלמה מעיני כל-חי, ומעוף השמיים נסתרה!.... א-להים הבין דרכה, והוא ידע את מקומה... אז ראהּ, ויספרהּ, הכינהּ, וגם חקרהּ. ויאמר לאדם: 'הן יראת ד' היא חכמה, וסור מרע -- בינה!'"
בפסוקים אלה מתאר אליהוא איך ה' הבין את מהות החכמה, וגילה אותה לבני האדם. הוא לא גילה אותה לאדם מייד, אלא רק אחרי 4 פעולות: "אז ראהּ, ויספרהּ, הכינהּ, וגם חקרהּ". ה' כביכול 'חזר על החומר' לעצמו 4 פעמים לפני שגילה אותו לאדם. לדעתי כל האנשים שמכינים שיעור או הרצאה, בתנ"ך או בכל נושא אחר, צריכים לנהוג באופן דומה: לא להסתפק בכך שיש להם רעיון טוב לשיעור, אלא לחזור עליו לפחות 4 פעמים ורק אז להעביר אותו לאחרים:
- בפעם הראשונה "אז ראהּ" - מעבירים את הרעיון בראש באופן כללי, כדי לדעת אם הוא 'ראוי לשמיעה', האם הוא בכלל נכון.
-
- בפעם השניה "ויספרהּ" - מעבירים אותו בראש בפירוט רב יותר, כמו סיפור שמספרים לילד. בשלב זה כדאי גם לחשוב איך לעשות את ההרצאה מעניינת יותר - להוסיף סיפורים, בדיחות (למי שיש חוש הומור...) וכד'.
-
- בפעם השלישית "הכינהּ" - מסדרים כַן ובסיס לשיעור, דואגים שלשיעור יהיה מבנה מסודר והגיוני.
-
- ובפעם הרביעית "חקרהּ" - חוקרים את הרעיון, כלומר בודקים אותו מקצה לקצה , מכל הכיוונים, חושבים אילו שאלות עשויים שומעי-השיעור לשאול, ואיך להשיב לשאלות האלו.
ולבסוף, כדאי להשתמש בעוד עצה שלומדים מאותו קטע בספר איוב:"הן יראת ד' היא חכמה, וסור מרע -- בינה!": מטרת השיעור צריכה להיות – לא סתם להעביר מידע לתוך ראשיהם של השומעים, אלא לחזק בלבותיהם את יראת ד', ואף להביא אותם לשפר את מעשיהם - סור מרע.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בנ..נח..נח"ת טבת ס' וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הכנת שיעור ע"פ ספר איוב
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/klli/limud/yv-28-20