מצודות על איוב כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על איוב · כח · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי יש לכסף מוצא" - הוסיף לאמת דבריו שאף אם מקרה אחד לצדיק ולרשע עכ"ז יש לאחוז בצדק כי הנה לכסף יש מקום מוצא וכ"כ יש מקום לזהב אשר הוא נצוק משם והמה מקומות מן האדמה

מצודת ציון

"יזוקו" - ענין יציקה כמו יזוקו מטר לאידו (לקמן לו)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ברזל" - אף הברזל יש לו מקום מוצא מן העפר אשר יוקח משם ויש אבן אשר יצוק נחושת א"כ נראה לעין מקום מוצאם וחזר ונראה עת יפסקו כי יש תכלית להם כי לא לעולם ימצאו הכסף והזהב וגו' במקום אחד

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קץ שם לחשך" - אף לחשך שם קץ מתי תכלה כי בהאיר היום תכלה החשך ור"ל לכל דבר יש תכלית בין לטוב בין לרע

"ולכל תכלית" - המקום ב"ה חוקר לדעת תכלית כל דבר מתי יהיה עם כי אנחנו לא נדע עת תכלית כל דבר

"אבן אופל" - וכן חוקר לדעת מתי תכלה יסוד האופל וצלמות והוא כדור הארצי

מצודת ציון

"אבן" - ר"ל יסוד ועיקר

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פרץ נחל" - הנה פעמים יפרץ הנחל גדרו לנטות מעם המקום אשר היה נגר ונשפך

"הנשכחים" - אשר נשכחים המה מעתה מן רגלי האנשים אשר היו רגילים לשאוב ממימיו כי מעתה לא ילכו עוד אל המקום ההוא כי המים דלו והורמו מאנשיו ונעו ללכת מהם ובאו א"כ המים ההם עד תכליתם כי נאבדו מן המקום ההוא

מצודת ציון

"גר" - ענין הזלה ושפיכה כמו מים מוגרים (מיכה א)

"הנשכחים" - אשר נשכחים וכן ההלכוא אתו (יהושע י)

"דלו" - הורמו והוגבהו כמו דלו עיני למרום (ישעיהו לח)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארץ" - הנה ארץ שמנה אשר יצא ממנה לחם רב בבוא עת תכליתה נהפך מקומה ותהיה יבשה כמו שרופה באש

מצודת ציון

"ותחתיה" - מקומה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מקום" - הנה המקום אשר אבניה הגדלים בה המה ספירים ושם העפרות אשר יוקח מהם הזהב

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נתיב" - בבוא עתה תהיה שממה להיות נתיב אשר לא ידעו עיט ולא ראתהו עין איה כי לא יבואו שמה מגודל השממון והוא מדרך גוזמא והפלגה

מצודת ציון

"נתיב" - שביל ודרך

"עיט" - שם עוף מדברי וכן איה

"שזפתו" - ראתהו כמו עין שזפתו (לעיל כ)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא הדריכהו" - לא עברו דרך בו בני גאוה הם פריצי החיות אף לא עבר עליו שחל לגודל השממון

מצודת ציון

"הדריכוהו" - ענין צעדה והלוך והוא מלשון דרך

"שחץ" - ענין גאוה וכן מלך על כל בני שחץ (לקמן מא) ובדרז"ל אנשי ירושלים אנשי שחץ הן (שבת סב)

"עדה" - עבר וכן עד ירח (לעיל כה)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחלמיש" - בבוא קץ הסלעים החזקים הגדלים בהרים אז ישלח המקום את ידו בהם ומהפך את ההרים מן השורש בסבת הרוח הנסגר בבטן הארץ

מצודת ציון

"בחלמיש" - בצור חזק ולפי שלא יפול לשון חלמיש אלא על הצור אמר חלמיש מבלי זכר צור וכן חלמיש למעינו מים (תהלים קיד)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצורות" - בבוא סוף הצורים בקע במקומם יאורים עד כי יכסו הצורים

"וכל יקר" - כל הדברים היקרים אשר בעולם הנה עין המקום ראתה מהיכן יצאו ומתי יכלו כאומר עם כי אנחנו לא נדע הכל אבל ידועים הם למקום

מצודת ציון

"בצורות" - מלשון צור וסלע

"יאורים" - נחלי מים

"יקר" - ענין חשיבות

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מבכי נהרות" - בבוא תכלית הנהרות יסגור ויכלא עומק מימיהם לבל יהיו נובעים ומושכים כמאז ובבוא קץ הארץ היבשה אז יצא לאור המעין הנעלם מעין האדם וירבה מימיו עד כי יכסה פני האדמה וכאומר הואיל ויש קץ ותכלית לכל הדברים הגופניים לא יחשבו א"כ הצלחתם למאומה

מצודת ציון

"מבכי" - ענין עומק המים וכן נבכי ים (לקמן לח)

"חבש" - ענין סגירה וכליאה כמו חבוש בטמון (לקמן מ)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והחכמה" - אבל הצלחת החכמה לא כן הוא כי מאיזה מקום היא נמצאת הלא אין לה מקום גופני המוצא אותה עד שנחשוב כאשר יכלה הדבר ההוא תכלה גם החכמה

"ואי זה" - איה זה המקום המוציא הבינה וכפל הדבר במ"ש

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ידע" - ולזה אין לדעת ולהעריך ערכה כי כל חפצים לא ישוו בה הואיל והוא דבר המתקיימת לעד

"ולא תמצא" - אינה נמצאת לקנותה בחלק מן הארץ אשר שם בעלי החיים והיא החלק הנגלה מן המים

מצודת ציון

"ערכה" - ענין השווי והשומא

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תהום" - אלו היה ביכולת האדם לרדת אל התהום לקנות שמה החכמה היה התהום משיב לומר לא בי היא החכמה ואם יפרוש מי אל הים הסובב את הישוב לקנותה שמה ישיב לאמר לא עמדי הוא והוא מדרך הפלגה ומליצה לומר שאין להשיג עומק החכמה אף אם ישתדל הרבה לחזור אחריה אם לא יקנה מתחלה יראת ה' וכאשר יאמר למטה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יתן" - אין מי יתן במחירה ובמקומה זהב סגור כי א"א לקנותה בזהב

"ולא ישקל" - כפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"סגור" - זהב טוב הנסגר בכור הצורף להסיר הסיג

"מחירה" - ענינו דבר הנתון בערך שוויה כמו יקחו מקוה במחיר (מלכים א י)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא תסולה" - לא תשובח החכמה בכתם אופיר אף לא בשוהם יקר וחשוב אף לא בספיר ר"ל אין שבח להחכמה לומר עליה שהיא משובחת כאלה כי באמת חשובה עוד יותר ויותר

מצודת ציון

"תסולה" - תשובח כמו המסולאים בפז (איכה ד)

"בכתם אופיר" - מין זהב יקר הבא מאופיר

"בשוהם וספיר" - שמות אבני יקר

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יערכנה" - לא יהיה נערך אליה זהב וזכוכית

"ותמורתה" - מלת לא משמשת בשנים כאומר לא יהיה תמורתה וחלופה כלי פז כי רחוק שווים משויה

מצודת ציון

"וזכוכית" - הוא זכוכית לבנה היקרה מזהב כמ"ש רז"ל בזוגיתא חיורתא (חולין פד)

"פז" - זהב מזוקק

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יזכר" - חשיבות האבנים ההם לא יזכר מול חשיבות החכמה כי כמוהם כאין מול החכמה

"ומשך חכמה" - משיכת החכמה ר"ל ההשתדלות בה והעיון להוציאה מכח אל הפועל יקרה היא מפנינים

מצודת ציון

"ראמות וגביש" - שמות אבני יקר

"מפנינים" - הם המרגליות

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יערכנה" - לא יהיה נערך אליה אבן פטדה הבא מארץ כוש

"לא תסולה" - אין שבח לה לומר שהיא ככתם מזהב טהור וכפל הדבר פעמים רבות כדרך המליצה ולגודל החשיבות

מצודת ציון

"פטדת" - שם אבני יקר

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והחכמה" - כאומר הואיל והחכמה חשובה כ"כ נחקור נא לדעת איזה דבר יהיה התחלה והצעה אל הגעת החכמה ואיה זה המקום שתגיע לנו הבינה ממנו

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונעלמה" - אבל היא נעלמה מעיני כל חי ונסתרה היא מעוף השמים עם כי יגביהו לעוף אל השמים מקור החכמה והוא ענין מליצה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבדון ומות" - ר"ל המתים שכבר מתו הם אמרו הנה באזנינו שמענו גודל שמעה ופרסום שבחה ואין להשיג נתיבות ביתה ליוקר מציאותה

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אלהים" - אך אלהים הוא הבין הדרך ההולך אליה והוא יודע מקום תחנותה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי הוא וגו'" - כי המקום יביט לקצות הארץ ורואה כל מה אשר תחת השמים להשפיע על כולם באמצעות מערכות השמים

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעשות לרוח משקל" - לשלוח את הרוח במשקל לכל מקום כפי הצורך

"תכן במדה" - לתת בכל מקום לפי רוב ההרים ויבשות האדמה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעשותו" - בעת הבריאה כשעשה למטר חוק קבוע מתי ירד ואיך ירד ע"פ האדמה וכשעשה דרך לענין וקולות הרעמים באיזה דרך יהלכו

מצודת ציון

"לחזיז" - כן יקרא הענן וכן ה' עושה חזיזים (זכריה י)

"קולות" - כמו וקולות ותחסר הוי"ו וכמוהו רבים

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אז" - בעת עשותו כל אלה אז ראה את החכמה והשתמש בה ושם אותה בספר למען תתקיים לעד והכינה בסדר היותר נכון וגם חקרה לדעת כל מצפוניה והוא ענין מליצה וחוזר למעלה לומר לזה הבין אלהים דרכה כי השתמש בה מאז

מצודת ציון

"ויספרה" - מלשון ספר

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמר לאדם" - ר"ל הואיל וכן חכמת האדם יספיק להשיג עומק מסתרי החכמה הרי הוא כאלו אמר ה' אל האדם הנה יראת ה' הוא המבוא אל החכמה והסרת מן הרע היא העצה אל הבינה ר"ל ע"י יראת ה' תשיג דברים נעלמים אשר אין להשיג ע"פ הטבע כי אז יתן ה' חכמה בלבו וכ"ז חוזר על ראשית אמריו שאמר כי יש לכסף מוצא וגו' לומר הלא החכמה טובה מכל החפצים וא"א לקנותה מבלי יראת ה' ולזה אף אם מקרה אחד לצדיק ולרשע יש לאחוז בצדק וביראת ה' להשיג מצפוני החכמה החשובה ביותר (העולה מהדברים ההמה כי ירבה אמרים לומר שלא יודע לחבריו שחטא כי לא ידבר רמיה הואיל ויודע בעצמו שלא כן הוא ואף כי יחשוב שמקרה אחד לצדיק ולרשע עכ"ז אין לבחור ברשע כי הלא גם הרשע מעותד הוא למקרי הזמן ויתרון לצדיק ממנו כי יתענג בתענוג הנפשי ויוסיף לאמת דבריו באמרו הלא כל קנייני העולם סופם כלים ואינם וקנין החכמה עומדת לעד א"כ טובה היא מכל הקניינים ואין להשיגה מבלי יראת המקום וא"כ מי יבחר ברשע לאבד החכמה היפה)