קטגוריה:איוב כח יא
מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור.
מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר.
מִ֭בְּכִי נְהָר֣וֹת חִבֵּ֑שׁ
וְ֝תַעֲלֻמָ֗הּ יֹ֣צִא אֽוֹר׃
מִ֭בְּכִי מִ֭ - מילת יחס
בְּכִי - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/1065
מורפ': HR/Ncmsa נְהָר֣וֹת נְהָר֣וֹת - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 5104
מורפ': HNcmpa חִבֵּ֑שׁ חִבֵּ֑שׁ - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 2280
מורפ': HVpp3ms וְ֝תַעֲלֻמָ֗הּ וְ֝ - ו' החיבור
תַעֲלֻמָ֗הּ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/8587
מורפ': HC/Ncfsa יֹ֣צִא יֹ֣צִא - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3318
מורפ': HVhi3ms אֽוֹר אֽוֹר - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 216
מורפ': HNcbsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
מִ֭בְּכִי דחי (משנה, דרגא 3)
נְהָר֣וֹת מונח (משרת, דרגא 5) חִבֵּ֑שׁ אתנחתא (מלך, דרגא 2)
וְ֝תַעֲלֻמָ֗הּ גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
יֹ֣צִא מונח (משרת, דרגא 5) אֽוֹר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ את נבכי הנהרות הוא סכר, וכך הוא גילה את האוצרות שבהם, וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר וכך את הנעלם הוא מוציא אל האור.
פרשנות מסורתית:
רש"י
"חבש" - כמו ויחבש את חמורו (בראשית כב) כ"ש (ס"א מבכי וגו' מפני בכייתן של ישראל שהיו בוכין לאמר מה נשתה חבש ותיקן להם נהרי מים מן הסלע ויחבש להם מתרגם ואתקין)
"ותעלומה יוציא אור" - חלון יש ברקיע ושמו תעלומה משם תולדות השמש לתקופתו (בפרקי ר' אליעזר) כלומר לכל דבר יש מוצא וסוף רק לחכמה לא מוצא לה אלא מפיו ולא סוף עולמותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מבכי" - ענין עומק המים וכן נבכי ים (לקמן לח)
"חבש" - ענין סגירה וכליאה כמו חבוש בטמון (לקמן מ)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מבכי". שרשו בוך, כמו נבוכים הם בארץ, ומזה נבכי ים.
"וחבש" הוא החוגר על הדבר וקשרו בל יתפשט, עמ"ש ישעיה א':
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "איוב כח יא"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.