מ"ג איוב כח יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איוב · כח · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽ֭הַחׇכְמָה מֵאַ֣יִן תִּמָּצֵ֑א
  וְאֵ֥י זֶ֗֝ה מְק֣וֹם בִּינָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והחכמה" - התורה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והחכמה" - אבל הצלחת החכמה לא כן הוא כי מאיזה מקום היא נמצאת הלא אין לה מקום גופני המוצא אותה עד שנחשוב כאשר יכלה הדבר ההוא תכלה גם החכמה

"ואי זה" - איה זה המקום המוציא הבינה וכפל הדבר במ"ש

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והחכמה", אבל החכמה שהיא הדבר היותר יקר בעולם לא נודע לנו, לא האופנים שע"י תמצא ותתגלה, שעז"א "מאין תמצא", היינו ע"י איזה תחבולה, וגם לא המקום ששם מציאותה, ועז"א "ואיזה מקום בינה". והנה החכמה ידענו את מקומה שהיא אצל ה', כי החכמה לא תושג ע"י מחקר וע"י בינת האדם רק יקבלוה מה' לבד ושם מקומה, רק שלא נודע לנו באיזה אופן תמצא לנו, והבינה ששרשה בשכל האדם שהוא מבין דבר מתוך דבר ע"י היקשים ומופתים, ידענו מאין תמצא, רק שלא נודע לנו מקום בינה, היינו מה שרשה ויסודה שמשם תקח התחלותיה:

ביאור המילות

"חכמה, בינה". בארתי הבדלם בפ' סי' משלי באורך:
 

<< · מ"ג איוב · כח · יב · >>