ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/לד ב
בקמץ-חטף. או הפ"א בפתח והעי"ן בשוא-ופתח: פַּעֲלֵהוּ, פַּעֲלֵנִי וכן כלם. וכן המקור בזה הדרך כמו שכתבנו כשיבא ה"א בתוספת, ודרך אחד להם.
פתוחי פִּקְדוּ ששה
[עריכה]פִּקְדוּהוּ, פִּקְדוּנִי, פִּקְדוּם, פִּקְדוּנוּ, פִּקְדוּהָ, פִּקְדוּן – בחירק או בקמץ-חטף.
פתוחי פִּקְדִי ששה
[עריכה]פִּקְדִיהוּ, פִּקְדִינִי, פִּקְדִים, פִּקְדִינוּ, פִּקְדִיהָ, פִּקְדִין – בחירק או בקמץ-חטף.
פתוחי פְּקֹדְנָה
[עריכה]כפתוחי פִּקְדוּ.
פתוחי אֶפְקֹד שמונה
[עריכה]אֶפְקְדֵהוּ – הלמ"ד בצרי, או אֶפְקֶדֶנּוּ, והלמ"ד בסגול, בעבור כי הנו"ן בדגש.
וכן כל נו"ן-ו"ו כנוי הנסתר. ונו"ן-ו"ו כנוי המדברים היא רפה, לפיכך מה שלפניה בצרי. זולתי אם תהיה דגושה לחסרון אות, ואז מה שלפניה סגול, כמו "אִישׁ מִמֶּנּוּ" (בראשית כג ו).[1]
אֶפְקָדְךָ, ובהפסק אֶפְקְדֶךָ – למ"ד-הפועל בסגול, ופעמים הכ"ף דגושה: "יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ" (במדבר ו כה), "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב א), "וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ" (ישעיהו מג ה).
אֶפְקְדֵם, ואפשר שיבא בה"א-מ"ם, כמו "אַפְאֵיהֶם" (דברים לב כו). ואֶפְקְדֵם למ"ד-הפועל בצרי, וכן יִפְקְדֵם, תִּפְקְדֵם, נִפְקְדֵם. ובא "כִּי אֲמִילַם" (תהלים קיח י) בפתח מקום הצרי, מפני ההפסק.
אֶפְקָדְכֶם.
אֶפְקְדֶנָּה, ולמ"ד-הפֹעל בסגול והנו"ן דגושה.
וכן כל נו"ן קמוצה עם ה"א הנקבה מה שלפניה בסגול: "וְאִם יִרְאֶנָּה הַכֹּהֵן" (ויקרא יג כא), "וְאִם גָּאֹל יִגְאָלֶנָּה" (ויקרא כז יג), "יַשְׁפִּילֶנָּה… יַגִּיעֶנָּה" (ישעיהו כו ה), "תִּשְׁמְטֶנָּה" (שמות כג יא), "וְיִמְנָעֶנָּה" (איוב כ יג), "יַכְחִידֶנָּה" (איוב כ יב), "וּקְרָאֶנָּה בְּאָזְנֵינוּ" (ירמיהו לו טו), "וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה" (בראשית ב כא). ונמצא בספרים מדויקים "לְיַחְמֵנָּה" (בראשית ל מא) המ"ם בצרי, ועוד נכתבנו בשרש יחם (לקמן צב ע"א). ובא אחד הנו"ן רפה: "תְּעֻגֶנָה לְעֵינֵיהֶם" (יחזקאל ד יב), ומשפט כלם להיות הנו"ן נחה
נימוקי רבי אליהו בחור
[עריכה]- ^ א"א: נ"ל כי לא נמצא מלה אחרת רק מִמֶּנּוּ, שאין הפרש בין מִמֶּנּוּ שהוא כנוי הנסתר וכנוי המדברים, כמו "לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב יז), "אִישׁ מִמֶּנּוּ" (בראשית כג ו), בשניהם הנו"ן דגושה, וזה לאנשי המערב, אבל לאנשי המזרח הנו"ן רפה כמשפט נו"ן המדברים.