משנה שבועות ה ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת שבועות · פרק ה · משנה ד | >>
אנסת ופיתית את בתי, והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי.
משביעך אני ואמר אמן, חייב.
רבי שמעון פוטר, שאינו משלם קנס על פי עצמו.
אמרו לו, אף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו, משלם בושת ופגם יב על פי עצמו.
אָנַסְתָּ וּפִתִּיתָ אֶת בִּתִּי,
- וְהוּא אוֹמֵר:
- לֹא אָנַסְתִּי וְלֹא פִּתִּיתִי.
- מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן,
- חַיָּב.
- וְהוּא אוֹמֵר:
- רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר,
- שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ.
- אָמְרוּ לוֹ:
- אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ,
- מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ:
- אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ,
אנסת ופיתית את בתי,
- והוא אומר: לא אנסתי, ולא פיתיתי,
- משביעך אני, ואמר אמן - חייב.
- רבי שמעון - פוטר,
- שאינו משלם קנס על פי עצמו.
- אמרו לו:
- אף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו,
- משלם בושת ופגם על פי עצמו.
רבי שמעון סבר, כי עיקר תביעתו קנס שהוא דבר קצוב וידוע.
וחכמים אומרים, עיקר תביעתו הוא הבשת והפגם, שיודע שאם הודה בהם ישלם אותם.
ואין הלכה כרבי שמעון:
שאינו משלם קנס על פי עצמו - וכיון דכי אודי לא מחייב, כי כפר נמי לאו ממונא כפר ליה:
אבל משלם בושת ופגם - הלכך ממונא כפר. ופלוגתא דרבנן ור' שמעון, דר' שמעון סבר כי אמר ליה אנסת או פיתית את בתי, קנסא קתבע מיניה שדמיו קצובין חמשים כסף, ולא קא תבע מיניה בושת ופגם שאין דמיו קצובים, דלא שביק אינש מידי דקייץ ותבע מידי דלא קייץ, הלכך קנסא כפר ליה ופטור. ורבנן סברי, בושת ופגם קא תבע ליה, דלא שביק איניש מידי דכי מודה ביה לא מפטר ותבע מידי דכי מודה ביה מפטר, הלכך כי כפר ליה, ממונא כפר ליה וחייב. ואין הלכה כר' שמעון:
אמרו לו אע"פ שאינו משלם קנס ע"פ עצמו משלם בשת ופגם ע"פ עצמו. וא"ת צער באנוסה דתנן במשנה ד' פרק ג' דכתובות מה דינו והרמב"ם בפ"ח מהל' שבועות העתיק המשנה כלשונה. אבל בפ"ב מהל' נערה כתב דמשלם בושת ופגם וצער ע"פ עצמו. וכ"כ טור א"ה סי' קע"ז וכתב הכ"מ בשם הנגיד רבינו יהושע מבני בניו של הרמב"ם שיש לדקדק כך מהמשנה עצמה. לפי שאילו לא יתחייב לשלם צער ע"פ עצמו היו חכמים אומרים לר"ש אע"פ שאינו משלם קנס וצער ע"פ עצמו. ואין לומר אילו היה מתחייב לשלם צער ע"פ עצמו. היו אומרים משלם בשת ופגם וצער [ע"פ עצמו] לפי שתחלת המשנה אנסת ופיתית. והשיבוהו בענין שהוא כולל לאונס ולמפתה. והוא בשת ופגם לבד. עכ"ל:
(יב) (על המשנה) ופגם. והר"מ כתב בושת ופגם וצער. ועתוי"ט:
אנסת ופיתית וכו': תוס' פ' שבועת העדות (שבועות ד' ל"ג) וביד פ' שני דהלכות נערה בתולה סי' י"ב ובפ"ח דהלכות שבועות סי' ג' ובפ"ט סי' ה' ואיתא ר"פ נערה שנתפתתה וכתבו שם תוס' ז"ל. ר"ש פוטר שאינו משלם קנס על פי עצמו תימא לר"י דאפילו בעושק והלואה גופייהו דכתיבי בתורה לא מחייב אלא קרבן כשמיחד לו כלי להלואתו ולעושקי וכאן בקנס מה ייחוד שייך כאן דמיירי בלא עמד בדין דבעמד איבעיא ליה לאביי התם בגמרא בסמוך. ואומר ר"י כגון שייחד לו כלי כך לכשיעמוד בדין בב"ד ויתחייב לו יהי כלי מיוחד לו לגבות ממנו דמי אונסו. וא"ת וכי נימא דסבר ר"ש אדם מקנה דשלב"ל א"כ נחשביה בהדי הנך תנאי דחשיב בפ' האומר דס"ל אדם מקנה דשלב"ל דהא פריך נמי התם וניחשוב נמי ר' עקיבא ואומר ר"י דר"ש חדא ועוד קאמר חדא דיחוד אינו מועיל דדבר שלא בא לעולם הוא דאינו מתחייב כלל אלא משעת העמדה בדין ואילך ועוד אפילו קונה ביחוד אין כאן כפירת ממון שאין משלם קנס עצמו ואי מודה מיפטר ע"כ. והתם ס"פ אלו נערות קאמר ר"ש בן יהודה משום. ר"ש דאף בושת ופגם אינו משלם ע"פ עצמו ועיין בתוס' פ' הזהב (בבא מציעא דף מ"ח):
יכין
שאינו משלם קנס על פי עצמו: וכיון דאי מודה מפטר, פטור עליו מקרבן שבועה:
משלם בושת ופגם על פי עצמו: וה"ה צער. רק לא נקט לה תנא, מדקאי גם אמפותה דאין לה צער (ככתובות ל"ט ב'). מיהו ר"ש ס"ל דלא שביק מלמתבע דבר הקצוב בתורה כחמשים כסף של קנס. ותבע בושת ופגם שצריך אומד מקודם. ורבנן ס"ל דאפ"ה עיקר תביעתו רק מה שאין יכול הנתבע לפטור א"ע:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת