משנה שבועות ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) שבועת הפיקדון נוהגת -

באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים,

בכשרים ובפסולים, בפני בית דין,

ושלא בפני בית דין - מפי עצמו,

ומפי אחרים - אינו חייב עד שיכפור בו בבית דין, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין: בין מפי עצמו בין מפי אחרים, כיון שכפר בו - חייב.

וחייב - על זדון שבועה, ועל שגגתה עם זדון הפיקדון,

ואינו חייב - על שגגתו.

ומה הוא חייב על זדונו? - אשם, בכסף שקלים.

(ב) שבועת הפיקדון כיצד?

אמר לו: תן לי פקדון שיש לי בידך - שבועה שאין לך בידי.

או שאמר לו: אין לך בידי,

משביעך אני, ואמר אמן - חייב.

השביע עליו חמישה פעמים,

בין בפני בית דין, ובין שלא בפני בית דין -

וכפר - חייב על כל אחת ואחת.

אמר רבי שמעון: מה טעם? - מפני שהוא יכול לחזור ולהודות.

(ג) היו חמישה תובעין אותו,

ואומרין לו: תן לנו פיקדון שיש לנו בידך,

שבועה שאין לכם בידי - אינו חייב אלא אחת.

שבועה שאין לך בידי, לא לך, לא לך, ולא לך - חייב על כל אחת ואחת.

רבי אליעזר אומר: עד שיאמר שבועה באחרונה.

רבי שמעון אומר: עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד.

תן לי פיקדון, ותשומת יד, וגזל, ואבידה שיש לי בידך,

שבועה שאין לך בידי - אינו חייב אלא אחת.

שבועה שאין לך בידי פיקדון, תשומת יד, גזל, ואבידה - חייב על כל אחת ואחת.

תן לי חיטים, שעורים, וכוסמין שיש לי בידך,

שבועה שאין לך בידי - אינו חייב אלא אחת.

שבועה שאין לך בידי חיטים, שעורים, וכוסמין - חייב על כל אחת ואחת.

רבי מאיר אומר: אפילו אמר חיטה, שעורה, וכוסמת - חייב על כל אחת ואחת.

(ד) אנסת ופיתית את בתי,

והוא אומר: לא אנסתי, ולא פיתיתי,

משביעך אני, ואמר אמן - חייב.

רבי שמעון - פוטר,

שאינו משלם קנס על פי עצמו.

אמרו לו:

אף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו,

משלם בושת ופגם על פי עצמו.

(ה) גנבת את שורי, והוא אומר לא גנבתי,

משביעך אני, ואמר אמן - חייב.

גנבתי, אבל לא טבחתי ולא מכרתי,

משביעך אני, ואמר אמן - פטור.

המית שורך את שורי, והוא אומר לא המית,

משביעך אני, ואמר אמן - חייב.

המית שורך את עבדי, והוא אומר לא המית,

משביעך אני, ואמר אמן - פטור.

אמר לו: חבלת בי, ועשית בי חבורה,

והוא אומר: לא חבלתי, ולא עשיתי,

משביעך אני, ואמר אמן - חייב.

אמר לו עבדו: הפלת את שיני, וסימית את עיני,

והוא אומר: לא הפלתי, ולא סימיתי,

משביעך אני, ואמר אמן - פטור.

זה הכלל -

כל המשלם על פי עצמו - חייב,

ושאינו משלם על פי עצמו - פטור.

הדף הראשי של משנה שבועות ה

משנה שבועות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב