משנה שבועות ה ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ה שבועותהפרק הבא»


פרק ה

משניות: א ב ג ד ה

עריכה

(א)

שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן,

נוֹהֶגֶת בָּאֲנָשִׁים וּבַנָּשִׁים,
בָּרְחוֹקִים וּבַקְּרוֹבִים,
בַּכְּשֵׁרִים וּבַפְּסוּלִים,
בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין,
מִפִּי עַצְמוֹ;
וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵינוֹ חַיָּב,
עַד שֶׁיִּכְפֹּר בּוֹ בְּבֵית דִּין,
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ, בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים,
כֵּיוָן שֶׁכָּפַר בּוֹ, חַיָּב.
וְחַיָּב עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה,
וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הַפִּקָּדוֹן;
וְאֵינוֹ חַיָּב עַל שִׁגְגָתָהּ.
וּמֶה חַיָּב עַל זְדוֹנָהּ?
אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים:
(ב)

שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד?

אָמַר לוֹ: תֵּן לִי פִּקְּדוֹנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ,
שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי,
אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אֵין לְךָ בְּיָדִי,
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.
הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חֲמִשָּׁה פְּעָמִים,
בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵית דִּין,
וְכָפַר,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן:
מַה טַּעַם?
מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת:
(ג)

הָיוּ חֲמִשָּׁה תּוֹבְעִין אוֹתוֹ,

אָמְרוּ לוֹ: תֵּן לָנוּ פִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּיָדְךָ,
שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי וְלֹא לְךָ וְלֹא לְךָ,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר,
עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה בָּאַחֲרוֹנָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר,
עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
תֵּן לִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד, גָּזֵל וַאֲבֵדָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ,
שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵדָה,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ,
שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכֻסְּמִין,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ אָמַר חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכֻסֶּמֶת,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
(ד)

אָנַסְתָּ וּפִתִּיתָ אֶת בִּתִּי,

וְהוּא אוֹמֵר:
לֹא אָנַסְתִּי וְלֹא פִּתִּיתִי.
מַשְׁבִּיעֲךָ אָנִי, וְאָמַר אָמֵן,
חַיָּב.
רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר,
שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ.
אָמְרוּ לוֹ:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ,
מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ:
(ה)

גָּנַבְתָּ אֶת שׁוֹרִי,

וְהוּא אוֹמֵר: לֹא גָּנַבְתִּי,
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
חַיָּב.
גָּנַבְתִּי, אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי,
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
פָּטוּר.
הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת שׁוֹרִי,
וְהוּא אוֹמֵר: לֹא הֵמִית,
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
חַיָּב.
הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת עַבְדִּי,
וְהוּא אוֹמֵר: לֹא הֵמִית,
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
פָּטוּר.
אָמַר לוֹ:
חָבַלְתָּ בִּי וְעָשִׂיתָ בִּי חַבּוּרָה,
וְהוּא אוֹמֵר:
לֹא חָבַלְתִּי וְלֹא עָשִׂיתִי בְּךָ חַבּוּרָה,
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
חַיָּב.
אָמַר לוֹ עַבְדּוֹ:
הִפַּלְתָּ אֶת שִׁנִּי וְסִמִּיתָ אֶת עֵינִי,
וְהוּא אוֹמֵר:
לֹא הִפַּלְתִּי וְלֹא סִמִּיתִי,
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן,
פָּטוּר.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל הַמְּשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, חַיָּב;
וְשֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, פָּטוּר:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ה שבועותהפרק הבא»