משנה שבועות ה דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה שבועות ה דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

שבועת הפקדון נוהגת באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים, בכשרים ובפסולים, בפני בית דין ושלא בפני בית דין, מפי עצמו, ומפי אחרים.

אינו חייב עד שיכפור בו בבית דין, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים, בין מפי עצמו בין מפי אחרים, כיון שכפר בו, חייב.

וחייב על זדון השבועה ועל שגגתה עם זדון הפקדון, ואינו חייב על שגגתה.

ומה חייב על זדונה, אשם בכסף שקלים.

משנה ב[עריכה]

שבועת הפקדון כיצד.

אמר לו, תן לי פקדוני שיש לי בידך, שבועה שאין לך בידי, או שאמר לו אין לך בידי, משביעך אני ואמר אמן, הרי זה חייב.

השביע עליו חמשה פעמים בין בפני בית דין ובין שלא בפני בית דין וכפר, חייב על כל אחת ואחת.

אמר רבי שמעון, מה טעם, מפני שיכול לחזור ולהודות.

משנה ג[עריכה]

היו חמשה תובעין אותו, אמרו לו תן לנו פקדון שיש לנו בידך, שבועה שאין לכם בידי, אינו חייב אלא אחת.

שבועה שאין לך בידי ולא לך ולא לך, חייב על כל אחת ואחת.

רבי אליעזר אומר, עד שיאמר שבועה באחרונה.

רבי שמעון אומר, עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד.

תן לי פקדון ותשומת יד גזל ואבידה שיש לי בידך, שבועה שאין לך בידי, אינו חייב אלא אחת.

שבועה שאין לך בידי פקדון ותשומת יד וגזל ואבידה, חייב על כל אחת ואחת.

תן לי חטין ושעורין וכוסמין שיש לי בידך, שבועה שאין לך בידי, אינו חייב אלא אחת.

שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין וכוסמין, חייב על כל אחת ואחת.

רבי מאיר אומר, אפילו אמר חטה ושעורה וכוסמת, חייב על כל אחת ואחת.

משנה ד[עריכה]

אנסת ופיתית את בתי, והוא אומר לא אנסתי ולא פיתיתי.

משביעך אני ואמר אמן, חייב.

רבי שמעון פוטר, שאינו משלם קנס על פי עצמו.

אמרו לו, אף על פי שאינו משלם קנס על פי עצמו, משלם בושת ופגם על פי עצמו.

משנה ה[עריכה]

גנבת את שורי, והוא אומר לא גנבתי, משביעך אני ואמר אמן, חייב.

גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי, משביעך אני ואמר אמן, פטור.

המית שורך את שורי, והוא אומר לא המית, משביעך אני ואמר אמן, חיב.

המית שורך את עבדי, והוא אומר לא המית, משביעך אני ואמר אמן, פטור.

אמר לו, חבלת בי ועשית בי חבורה, והוא אומר לא חבלתי ולא עשיתי בך חבורה, משביעך אני ואמר אמן, חייב.

אמר לו עבדו, הפלת את שני וסימית את עיני, והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי, משביעך אני ואמר אמן, פטור.

זה הכלל, כל המשלם על פי עצמו, חייב.

ושאינו משלם על פי עצמו, פטור.

<< | משנה שבועות ה דפוסים | >>