עיקר תוי"ט על שבועות ה
משנה שבועות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) וכלומר דאלו לא הודה, מי מחייבו קרבן. וה"ה בשבועת העדות. ועתוי"ט:
(ב) (על הברטנורא) רש"י. ופירש הר"מ דבא לומר דמפי עצמו חייב אף בלא טענת התובע. וכדאיתא בגמרא דף ל"ב:
(ג) (על המשנה) עד כו'. משום דמשבועת העדות גמרינן לה, וס"ל דון מינה ומינה, והתם בב"ד. רש"י:
(ד) (על המשנה) כיון כו'. דס"ל דון מינה ואוקי באתרה. רש"י:
(ה) (על הברטנורא) רש"י. ומשמע, הא שיש איסור בשבועה זו יודעים הם. וכדפירשו לענין שבועת העדות. וסמכו אדלעיל. וכן מ"ש אבל זכור כו', ה"ה התם, וסמך אדהכא:.! (ו)דבכריתות ילפינן לה אכל האשמות. תוספ' והר"נ:.
(ז) (על המשנה) א"ל תן כו' לאו דוקא שאמר לו כו' כדילפינן מוכחש בעמיתו כו'. ומ"מ בעמיתו בעינן, דאע"ג דהכחשה כל דהו אפילו בלא תביעה סגי, מכל מקום השבועה צריכה שתהא בפני עמיתו, א"נ לפני המורשה. ועתוי"ט:
(ח) (על המשנה) משביעך. לאו שהתורה חייבתו בשבועה ולכך משביעו, שלא מצינו שיתחייב השומר שבועה מן התורה אלא כשהודה שהוא שומר ורוצה לפטור עצמו מחיוב התשלומין, אבל לא בכופר שהוא שומר. אלא אם השביעו והלה נשבע קאמרינן:
(ט) (על המשנה) אמן. לרבנן דס"ל מפי אחרים נמי חייב אפילו חוץ לב"ד, הוי מצי לפרושי מפי אחרים אלא איידי דלעיל, תני נמי הכא בכהאי גוונא:
(י) (על המשנה) היו כו'. בספרא נשנה נמי לענין עדות. וכן הוא נמי בר"מ:.! (יא)ר' אליעזר אומר כו', ר' שמעון אומר כו'. מסתברא דפליגי נמי אסיפא. עתוי"ט:
(יב) (על המשנה) ופגם. והר"מ כתב בושת ופגם וצער. ועתוי"ט:
(יג) (על המשנה) גנבת כו'. שאף על פי שאינו משלם כפל בהודאה, משלם הוא את הקרן בהודאתו. הר"מ. ולא התבאר בגמרא למאי צריכי לכל הני בבות: