משנה פסחים י ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק י · משנה ב | >>
מזגו ה לו כוס ראשון,
בית שמאי אומרים, מברך על היום, ואחר כך מברך על היין.
ובית הלל אומרים, מברך על היין, ואחר כך מברך על היום.
מָזְגוּ לוֹ כּוֹס רִאשׁוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיָּיִן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.
מזגו לו - כוס ראשון,
- בית שמאי אומרין:
- מברך על היום,
- ואחר כך מברך על היין.
- מברך על היום,
- בית הלל אומרין:
- מברך על היין,
- ואחר כך מברך על היום.
- מברך על היין,
כבר קדם לך במסכת ברכות כי בית שמאי מקדימין הקידוש קודם ברכת היין, ובית הלל להפך:
מברך על היום - בתחלה קידוש היום ואח"כ בורא פרי הגפן. שתחלה קדש היום ואח"כ בא היין, וכשם שקדם לכניסה כך קודם לברכה:
מברך על היין - תחלה. והוא הדין למקדש על הפת. שהיין או הפת גורמים לקידוש היום, שאם אין לו יין או פת לא יקדש:
מזגו. ושתו ביין מסכתי (משלי ט) תרגומו ואשתו בחמרא דמזגית:
בש"א כו'. עיין ברפ"ח דברכות וכן בטעמייהו דב"ה:
(ה) (על המשנה) מזגו. ושתו ביין מסכתי תרגומו ואשתו בחמרא דמזגית:
מזגו לו את הכוס: נלע"ד דהכא עיקר פלוגתא דבית שמאי ובית הלל וברפ"ח דברכות אגב אינך אחריני דתני התם תנייה דהוו דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה אף על גב דמתנייא התם ברישא. וביד שם פ' שביעי סי' י' ובטור א"ח סיז תע"ג:
יכין
מזגו לו: [איינשענקען] [ומלת מזג דומה בקריאתו למלת מסך שפירושו [מישען]. מפני שערבו מים ביינם בשעת שתייה. ונ"ל דלהכי קאמר מזגו דמשמע שאחרים מוזגים, דקמ"ל דלא ימזוג הב"ב בעצמו, רק אחר, דרך חירות [כרמ"א תע"ג]:
כוס ראשון: ושיעור כל כוס צריך שיחזיק רביעית הלוג, שהוא כשיעור ביצה ומחצה. וישערנו כך, יטול קדירה מלא מים, ויריקנו לתוך כלי אחר, ויתן לתוך הקדירה הרקנית ג' ביצים, ויחזיר המים עליהן, נמצא שהנותר מהמים בכלי האחר, הוא כשיעור ג' ביצים, וכשיחלוק המים, יהיה כל חלק רביעית. וי"א שממלא ב' קליפות ביצים בינונים, הוא ג"כ שיעור רביעית. מיהו טעימת כל כוס, של ג' הראשונים סגי ברובו של רביעית, חוץ מכוס ד' צריך לשתות רביעית שלם, מדצריך ברכה אחרונה (שו"ע או"ח, תעב):
בית שמאי אומרים מברך על היום: ר"ל אומר קידוש:
ואח"כ מברך על היין: בורא פה"ג. משום דתחלה בא היום ואח"כ היין, ותו דיום גורם ליין שיבא:
ואחר כך מברך על היום: דתדיר קודם לשאינו תדיר, ותו דיין גורם לקידוש. שיאמר. ובמקדש על הפת ג"כ פליגי מה"ט, ובכולהו קיי"ל כב"ה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת