מהרש"ל על הש"ס/פסחים/פרק י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: רש"י | רשב"ם | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | ר"ן | רבינו חננאל | הרמב"ן | הריטב"א | תוספות רי"ד | מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש
על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף צט עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה עד שתחשך כו' אגב אורחיה תנייה בקוצר. נ"ב פי' הכא אגב אורחיה והתם העיקר ומשום ה"נ לא קשה מתני' דאיזהו מקומן ל"ל אבל רבינו יהודה תירץ דשפיר איצטריך למתני מתני' (דהכא) [דהתם] לאשמעינן דהפסח אינו כשאר קדשים ואע"ג דכתיב ואכלו את הבשר בלילה היינו פסח מצרים אבל לא פסח דורות ודו"ק:

בד"ה לא יפחתו כו' לא ימנע מלקבל כו'. נ"ב פי' זה לא קאי אגבאין אלא על העני מלקבל ודו"ק:


דף ק עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה מכלל דפליגי כו' והתם סתמא קתני. נ"ב פי' וסמיך אברייתא דלקמן אי נמי ה"פ עוד נראה דגרסינן דתניא ומביא ראיה כדפרישית דאל"כ אלא גרסינן כדתניא משום שלא ידע להביא ראיה להדיא דבהפסקה בע"פ פליגי הלא ע"כ ברייתא היא לקמן והיה לו להביאה ודו"ק:


דף ק עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה ידי קידוש כו' דהלכה כשמואל דאמר אין קידוש אלא במקום סעודה ואע"ג דבעלמא כו' כצ"ל:

בד"ה ידי יין כו' וגם צריך לברך אחריו ברכה מעין ג'. נ"ב פי' על מה ששתה קודם המזון מאחר שאין דעתו לשתות [עוד] ואין דעת הרא"ש כן לברך ברכה אחרונה על יין שלפני המזון וכל שכן על כוס של קידוש עיין באשר"י דף קל"ח. (עיין במהרש"א):


דף קא עמוד א[עריכה]

רשב"ם בד"ה אף ידי כו' לקמן אין קידוש כו' עונג ומדרש הוא כו' כצ"ל והד"א:

בד"ה אחד שינוי כו' משובח אין צריך כו' הד"א:

תוס' בסוף ד"ה דאכלי כו' אתי שפיר נ"ב פי' ולא צריכא לומר שמשם היו שומעין הקידוש ודו"ק:


דף קב עמוד א[עריכה]

רשב"ם בד"ה להודיעך כחו כו' כח דאיסורא עדיף נ"ב ואני אומר אדרבה הכא הוא כח דהיתרא שמיקל לברך עוד ולא חיישינן לברכה לבטלה להיות עובר משום לא תשא לאפוקי רבנן דמחמירי שלא לברך כי הברכות אינן מעכבות ודו"ק (עיין במהרש"א):


דף קב עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה שאין אומרים כו' כיון שכבר בירך על כוס כו'. נ"ב ואין המנהג כן אלא לומר בפ"ג באחרונה:


דף קד עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה והא מר כו' ארבעה הס"ד:

בד"ה וחותם כו' בין המים הס"ד:

רשב"ם ד"ה ומעין כו' צ"ל מעין החתימה ולאו ממנינא כו':

בד"ה #וחות בסדר כו' דכי לא עביד אלא ג' כו'. נ"ב פי' אבל אי אמר ז' אומר בין יום השביעי כו' באחרונה ודו"ק:


דף קד עמוד ב[עריכה]

רשב"ם בד"ה אמר ליה רב יהודה לרב יצחק בריה הס"ד:

בד"ה יש מאלו ש זכרנו הוא ג"כ ס"ד:

תוס' בד"ה חוץ מברכה כו' שיגאל אותנו ופריך נמחק ופריך:


דף קה עמוד א[עריכה]

רש"י לאפסוקי סעודתא כצ"ל והס"ד:

בד"ה ולא אמרן דלא מתחילי כו'. נ"ב לאו דוקא להתחלה שהרי אפילו מפסיקין אלא משום מים קאמר דאפילו מתחילין והטעם משום גבי מים לא שייך לומר אפסוקי שהרי אין מסבין על המים ודו"ק:


דף קה עמוד ב[עריכה]

גמרא וכבוד לילה נמחק ונ"ב ס"א אינו:


דף קז עמוד א[עריכה]

ברשב"ם בד"ה תליסר מגני כו' והוא לשון מסר כצ"ל ונ"ב פי' מגרה וק"ל:

בד"ה א"ר נחמן כו' שמא גידל בר מנשה כו' נ"ב בודאי היה לו גירסא אחרת מגירסא שלנו וק"ל:


דף קט עמוד א[עריכה]

גמ' כדתניא ורחץ במים את כל בשרו שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים במים במי מקוה כו' כצ"ל ונ"ב כך הוא הפסוק במצורע:


דף קטז עמוד ב[עריכה]

גמ' ולא עוד אלא שנראה כאוכל קדשים בחוץ. נ"ב לפירש"י דגרס שנראה כמקדיש כו' צריך לגרום ונמצא אוכל קדשים בחוץ ומ"#מ עיקר גירסתו של רש"י שכתב ה"ג לא כוון לזה דאין חילוק בין זה לזה אלא שבא להשמיע לנו שנגרוס ולא עוד ולאפוקי מגירסת הסמ"ג ע"ש:


דף קיז עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה ה"ג ונאמר לפניו שיר חדש צ"ל שירה חדשה ונ"ב וכן הוא במרדכי להדיא דקודם הלל אומרים שירה חדשה ובברכת גאלנו כו' אומרים דוקא שיר חדש לפי שקאי על העתיד: