מהרש"ל על הש"ס/פסחים/פרק ח
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח |
ט |
י
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
הרמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
דף פז עמוד א[עריכה]
גמ' דכתיב אז הייתי בעיניו כו' בבית אביה והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי ולא תקראי כו' כצ"ל. ונ"ב אישות ל' נישואין ובעלי הוא ל' אירוסין כן פירש רש"י בהמדיר:
שם אמר רבי יוחנן תחלה לארבעה נביאים כו'. נ"ב אבל לפי פשוטו תחלת דבור הוא כמו תחלת דבר כמו שפירש רש"י גבי בראשית ברא ע"ש:
רש"י בד"ה בימי עוזיהו כו' משום דאיירי בכנסת ישראל בלשון כו' תקראי אישי דריש נמי למילתא דהושע כצ"ל והס"ד:
בד"ה לא דיו כו' ומיהו מיכה בימיו נתנבא כו'. נ"ב וגבי עמוס צ"ל דהתחיל לכתוב בימי עוזיהו שהיה תחלה לאותן ד' מלכים וה"ה שנתנבא בכל הד' מלכים דומיא דהושע אבל הרד"ק פי' נגד התלמוד שהוא קבלה וכתב וז"ל כבר כתבנו כי ירבעם ועוזיהו מלכו בזמן אחד והושע האריך ימים יותר שניבא גם בימי יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה ע"כ (עיין במהרש"א):
בד"ה וילדי זנונים כו' ספק שלך ספק של אחרים. נ"ב ואע"פ שרוב בעילות הולכות אחר הבעל הכא שהיה זקן שאני ומשום הכי מיושב מה שאמר מה אעשה לזקן זה כו' ודו"ק:
דף פח עמוד א[עריכה]
תוס' בד"ה שה לבית משום דשה לבית לאו דאורייתא כו' כצ"ל. ונ"ב פי' מן התורה לא יכול להפריש על בניו ובנותיו הקטנים שלא מדעתן וכן פירש"י לשם אבל לפירוש התוס' ופירוש ר"ן לא קשה מידי שהם פירשו לאו דאורייתא ר"ל אין הקטנים צריכין למנות דאם אוכלין מן הפסח לא הוי כנאכל שלא למנוייו דלא אסר רחמנא אלא הנהו דאיתנהו במצות תכוסו אבל בקטנים דלא שייך בהו לא איירי קרא ודו"ק:
דף פט עמוד ב[עריכה]
גמ' א"ל קבילתון ואותביה כל הני תיובתא כו' כצ"ל:
תוס' בד"ה דעות שאני כו' דלא נידוק איפכא דוקא ממנה כו' הא קבילתון הא ידיו של אחד מהן יפות אין רשאין כו' כצ"ל:
בא"ד דלא מצי למיפשט מידי. נ"ב פי' שאני דעות דאיכא קפידא ולפי זה נוכל לומר כ"ש ידיו של אחד יפות דאיכא קפידא טפי ודו"ק:
דף צא עמוד א[עריכה]
גמרא ועבדים משום תפלות קטנים ועבדים כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה מנין לזובח כו' ומשחרב היה להם כו'. נ"ב לאו דוקא שהרי היה אח"כ נוב וגלגל וגבעון וק"ל:
דף צא עמוד ב[עריכה]
רש"י בד"ה אהייא כו' רשות דת"ק אי נימא אפסח פסח כו' כצ"ל והד"א:
דף צב עמוד א[עריכה]
גמרא מצורע שחל ח' שלו כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה מחלוקת כו' אי אמרת נגזר כו'. נ"ב פירוש שיאמר אשתקד הייתי זב והקרבתי את פסחי בלא קרבן ודו"ק:
בד"ה דרך חצירות כו' וקטן לאו בר כרת הוא. נ"ב וכן האב אינו ענוש עליו כרת אלא עשה:
בד"ה מצורע כו' המטהר לפני ה' כצ"ל:
תוס' ד"ה חדש טבול יום כו' אלא ה"ה חוץ לחיל כצ"ל ונ"ב פירוש אף בחוץ לחיל סגי ודו"ק: