משנה פסחים י רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) ערב פסחים - סמוך למנחה,

לא יאכל אדם - עד שתחשך.

אפילו עני שבישראל -

לא יאכל - עד שיסב.

לא יפחתו לו - מארבעה כוסות של יין,

ואפילו מן התמחוי.

(ב) מזגו לו - כוס ראשון,

בית שמאי אומרין:

מברך על היום,

ואחר כך מברך על היין.

בית הלל אומרין:

מברך על היין,

ואחר כך מברך על היום.

(ג) הביאו לפניו -

מטבל בחזרת,

עד שהוא מגיע - לפרפרת, ולפת.

הביאו לפניו - מצה, וחזרת, וחרוסת,

אף על פי שאין חרוסת - מצוה.

רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: מצוה.

ובמקדש -

מביאין לפניו - גופו של פסח.

(ד) מזגו לו - כוס שני,

וכאן - הבן שואל.

אם אין דעת בבן - אביו מלמדו.

מה נשתנה הלילה הזה, מכל הלילות?

שבכל הלילות -

אין אנו מטבלין - אפילו פעם אחת.

והלילה הזה - שתי פעמים.

שבכל הלילות -

אנו אוכלין - חמץ ומצה.

והלילה הזה - כולו מצה.

שבכל הלילות -

אנו אוכלין בשר - צלי, שלוק, ומבושל.

והלילה הזה - כולו צלי.

לפי דעתו של בן - אביו מלמדו.

מתחיל בגנות - ומסיים בשבח.

ודורש מ"ארמי אובד אבי" (דברים כו ה),

עד שהוא גומר - את כל הפרשה.

(ה) רבן גמליאל אומר:

כל שלא אמר, שלשה דברים אלו - בפסח,

לא יצא ידי חובתו.

ואלו הן: פסח, מצה, ומרורים.

פסח -

על שם שפסח המקום - על בתי אבותינו במצרים.

מרורים -

על שם שמיררו המצרים - את חיי אבותינו במצרים.

מצה - על שם שנגאלו.

בכל דור ודור,

חייב אדם - לראות את עצמו,

כאילו - הוא יצא ממצרים.

לפיכך, אנחנו חייבין -

להודות, להלל,

לשבח, לפאר,

להדר, לרומם,

לגדל, לנצח,

למי - שעשה לנו את כל הניסים האלו,

והוציאנו - מעבדות לחירות,

ונאמר לפניו - "הללויה".

(ו) עד איכן הוא אומר?

בית שמאי אומרין:

עד "אם הבנים שמחה" (תהלים קיג ט).

בית הלל אומרין:

עד "חלמיש למעיינו מים" (תהלים קיד ח).

וחותם - בגאולה.

רבי טרפון אומר:

"אשר גאלנו, וגאל את אבותינו ממצרים,

והגיענו ללילה הזה - לאכל בו מצה ומרור",

ואינו חותם.

רבי עקיבה מוסיף:

"כן - ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו,

יגיענו לרגלים, ולמועדים אחרים - הבאים לקראתנו בשלום,

שמחים - בבניין עירך,

וששים - בעבודתך,

לאכל מן הזבחים, ומן הפסחים - שיגיע דמם על קיר מזבחך לרצון,

ונודה לשמך שיר חדש - על גאולתנו, ועל פדות נפשנו,

ברוך אתה ה' - גאל ישראל".

(ז) מזגו לו - כוס שלישי,

בירך על מזונו.

רביעי -

גומר עליו - את הלל,

ואומר עליו - ברכת השיר.

בין הכוסות האלו -

אם רצה לשתות - ישתה.

בין שלישי - לרביעי,

לא ישתה.

(ח) אין מפטירין לאחר הפסח - אפיקומון.

ישנו -

מקצתן - יאכלו.

וכולן - לא יאכלו.

רבי יוסי אומר:

נתנמנמו - יאכלו.

נרדמו - לא יאכלו.

(ט) הפסח אחר חצות - מטמא את הידים.

הפגול, והנותר - מטמאין את הידים.

בירך ברכת הפסח,

פטר - את של זבח.

ושל זבח -

לא פטר - את של פסח,

דברי רבי ישמעאל.

רבי עקיבה אומר:

לא זו - פוטרת את זו,

ולא זו - פוטרת את זו.

הדף הראשי של משנה פסחים י

משנה פסחים, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב