משנה פאה ב ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת פאה · פרק ב · משנה ג | >>
הַכֹּל מַפְסִיק לַזְּרָעִים, וְאֵינוֹ מַפְסִיק לָאִילָן אֶלָּא גָדֵר.
וְאִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ, אֵינוֹ מַפְסִיק, אֶלָּא נוֹתֵן פֵּאָה לַכֹּל:
הכל מפסיק לזרעים.
- ואינו מפסיק לאילן, אלא גדר.
- ואם היה שיער כותש - אינו מפסיק, אלא נותן פאה לכל.
ועניין שאמר הכל - כל שנזכר למעלה.
ופירוש גדר - ידוע. ובלבד שיהיה גבוה הגדר עשרה טפחים, ואז יפריש בין האילנות, ויוציא פאה מכאן ופאה מכאן.
ופירוש שער כותש הוא הבדים והפארות, ירצה לומר ענפי האילנות, שהיו נוגעין בגדר ומשולחין עליו, ואז יהיה כמחובר. ואמרו בתלמוד: כעלי במכתשת; עניינו שינטו הפארות על הקיר:
הכל מפסיק לזרעים. איצטריך למיתני הכל לאתויי הא דאמר ריש לקיש בירושל' (הל' ב') היה שם סלע על פני כל שדהו אם עוקר הוא את המחרישה מצד זה ונותנה מצד זה מפסיק:
ואינו מפסיק לאילן אלא גדר. הני אילנות דתנן לעיל דחייבין חוץ מזיתים וחרובים דגדר לא מפסיק בהו:
שער כותש. אם היו הנופות כותשין זא"ז על גבי הגדר ומתערב אילן זה עם אילן זה נותן פאה אחת לכל ובפ' ה' דכלאים (משנה ג') פירשתי עוד לשון אחר:
הכל מפסיק לזרעים - מפרש בגמרא בירושלמי דהכל לאתויי סלע שהיה עובר על פני כל השדה. אם צריך הוא לעקור את המחרישה מצד זה כדי לתת אותה לצד זה, מפסיק:
אלא גדר - גבוה עשרה טפחים:
שער כותש - ענפי האילן קרויין שער. ופירוש שער כותש, שהנופות של אילנות מתערבין זה עם זה למעלה מן הגדר כעלי זה התקוע במכתש:
[*ואינו מפסיק לאילן. לא לכל האילנות דלחרובים וזיתים אינו כן כמו ששנינו במשנה דלקמן]:
שער. [*וכן במשנה ה' פ"ג דכלאים] ומפרשינן הענפים והוא לשון עברי כדכתיב וימלט השעירתה בספר שופטים סימן ג' לפירש"י:
(ו) (על המשנה) לאילן. לא לכל האילנות דלחרובים וזתים אינו כן כמ"ש לקמן:
(ז) (על המשנה) שער. פירוש הענפים והוא לשון עברי כדכתיב וימלט השעירתה (שופטים ג):
הכל מפסיק לזרעים: כתב הרא"ש ז"ל דאתא לאתויי הא דאר"ל בירושלמי היה שם סלע על פני כל שדהו אם עוקר הוא את המחרישה מצד זה ונותנו מצד זה מפסיק מצד אחד אינו מפסיק ולהנהו אמוראי מרבה מצד וחצב ע"כ:
ואינו מפסיק לאילן: ז"ל הר"ש שירילי"ו ז"ל ואין מפסיק לאילן אלא גדר לת"ק היינו כולהי אילנות דתנינן פ"ק דמחייבי בפאה מפסיק להו גדר בר מחרובין כדמפרש במתני'. ובירושל' מפרש סדר מטען וכמה קירוב גזען אצל הנחל או השלולית דמש"ה לא מפסקי דכי חורש אצלן נכנסין כל המחרישה בנחל או בשלולית דבהכי מחזי דלא הוו הפסקה ועוד מפרש התם שיעור נופן עכ"ל ז"ל:
שער כותש: פי' הרא"ש ז"ל שיער כמו וימלט השעירתה דאהוד והוא יער שאילנותיו דקים ודבוקים זל"ז ואדם נחבה בהן וכן הופך שער שתי שורות דפ"ד דכלאים ומשמע דקרינן ליה בסי"ן סבולת כמו שהוא מלת השעירתה. וע"ש בס' קרבן אהרן:
יכין
הכל: כל הנזכר במ"א וב'. והכל לאתויי סלע שחולק השדה. וצריך לעקור המחרישה מצד זה לצד שני:
מפסיק לזרעים ואינו מפסיק לאילן: פאה של אילנות:
אלא גדר: גבוה י"ט. חוץ מחרובין וזיתים:
ואם היה שער כותש: ר"ל שענפי האילן מתערבים ממעל לגדר. ועי' מה שכתבנו בס"ד [כלאים פ"ה מ"ג]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
 |
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).
יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו. |
משנה פתוחה
- (ג) הכל מפסיק לזרעים,
- ואינו מפסיק לאילן אלא גדר.
- ואם היה שער כותש – אינו מפסיק,
- אלא נותן פאה לכל.
משנה מנוקדת
נוסחאות ופירושים
נוסח הרמב"ם
- הכל מפסיק לזרעים,
- ואינו מפסיק לאילן אלא גדר.
- ואם היה שער כותש – אינו מפסיק,
- אלא נותן פאה לכול.
פירוש הרמב"ם (לפי התרגום הקדמון)
וענין שאמר הכל כל שנזכר למעלה:ופירוש גדר ידוע ובלבד שיהיה גבוה הגדר עשרה טפחים,ואז יפריש בין האילנות ויוציא פאה מכאן ופאה מכאן:ופירוש שער כותש הבדים והפארות ירצה לומר ענפי האילנות שהיו נוגעין בגדר ומשולחין עליו ועז יהיה כמחובר ואמרו בתלמוד כעלי במכתשת ענינו שינטו הפארות על הקיר:
פירוש הרע"ב
בכל מפסיק לזרעים – מפרש בגמרא בירושלמי דהכל לאתויי סלע שהיה עובר על פני כל השדה. אם צריך הוא לעקור את המחרישה מצד זה, כדי לתת אותו לצד זה – מפסיק.
אלא גדר – גבוה עשרה טפחים.
שער כותש – ענפי האילן קרויין "שער", ופירוש "שער כותש" – שהנופות של אילנות מתערבין זה עם זה למעלה מן הגדר, כעלי זה התקוע במכתש.