משנה פאה ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת פאה · פרק ב · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ולחרוביןח, כל הרואין זה את זה.

אמר רבן גמליאל: נוהגין היו בית אבא, נותנין פאה אחת לזיתים שהיו להם בכל רוח; ולחרובין, כל הרואין זה את זה.

רבי אליעזר ברבי צדוק אומר משמו: אף לחרובין שהיו להם בכל העיר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

וְלֶחָרוּבִין, כָּל הָרוֹאִין זֶה אֶת זֶה.

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, נוֹהֲגִין הָיוּ בֵּית אַבָּא, נוֹתְנִין פֵּאָה אַחַת לַזֵּיתִים שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל רוּחַ, וְלֶחָרוּבִין כָּל הָרוֹאִין זֶה אֶת זֶה.
רַבִּי אֶלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אַף לֶחָרוּבִין שֶׁהָיוּ לָהֶם בְּכָל הָעִיר:

נוסח הרמב"ם

ולחרובין כל הרואין זה את זה אמר רבן גמליאל נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין פאה אחת לזיתים שהיו להם בכל הרוח ולחרובין כל הרואין זה את זה רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משמו אף לחרובין שהיו להם בכל העיר.

פירוש הרמב"ם

רואין זה את זה — שלא יהיה בין אילן לאילן שום סתר שיסתיר ביניהן ויהיה מרוחק זה מזה, שאם יעמוד האדם אצל האחד יראה השני.

ופירוש בכל רוח — בכל הצד, כגון להוציא פאה אחת מכל הזיתים שבמזרח המדינה, ופאה אחת מכל מה שיש במערבה. ואין על רבן גמליאל חולק. ואין הלכה כר' אליעזר ב"ר צדוק:

פירוש רבינו שמשון

כל הרואין זה את זה. אע"פ שיש כותל מפסיק:

שהיו להם בכל רוח. שבעיר פאה לכל רוח ורוח:

שהיו להם בכל העיר. אין נותנים כי אם פאה אחת לכולן אף על פי שאין רואין זה את זה:

ירושלמי. מי מכוין להן הרוחות העיר מכוונת להן הרוחות א"ר יוסי בר אבין של בית רבי היו להן ארבע בדין לד' רוחות העיר והן נותנין לכל בד ובד לפי רוחו היו שם ל' אילנות הראשונים רואין את האמצעיים ואמצעיים רואין את הראשונים ואין הראשונים רואין זה את זה מפריש מן הראשים על האמצעיים ומן האמצעיים על הראשים ואינו מפריש מן הראשים על הראשים פי' בדין בית הבד שעוצרין בהן זיתי אילנות כגון חרובין דתנן כל הרואין זה את זה הראשים הם החיצונים שמכאן ומכאן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל הרואים זה את זה - כל זמן שהעומד אצל אחד מהאילנות יכול לראות האילן האחר, אע"פ שיש ביניהן גדר, אינו מפסיק, ולוקח פאה מאילן אחד על חבירו:

לזיתים שהיו להם בכל רוח - פאה אחת היו נותנים על כל הזיתים שהיו להם לצד מזרחה של עיר, ופאה אחרת על כל הזיתים שהיו להם לצד מערבה, וכן לארבע רוחות:

שהיו להם בכל העיר - אין נותנים כי אם פאה אחת לכולן, אע"פ שאין רואין זה את זה, ואין הלכה כרבי אליעזר בר' צדוק שאמר משמו, אבל הלכה כר"ג:

פירוש תוספות יום טוב

ולחרובין. טעמא כתב הראב"ד בהשגותיו בפ"ג מהמ"ע וז"ל מפני שהם גבוהים הרבה ומסובכין כדתנן (בפרק ב' דבבא בתרא משנה ז') בחרוב ובשקמה חמשים אמה ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על המשנה) ולחרובין. מפני שהם גבוהים הרבה ומסובכין כדתנן בפ"ב דבבא בתרא דמ"ז בחרוב ובשקמה חמשים אמה. הראב"ד:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ולחרובין כו':    פי' הר"ש שירילי"ו ז"ל. כל הרואין זא"ז. אחרובין קאי ואע"ג דלא שייך ראייה באילן משער תנא הכי דאילו היה להן ראייה היו רואין זא"ז שאין שום דבר מפסיקן. ולמעוטי אם היו בתים גבוהין באמצע שמפסיקין. והכי אשכחן בפ' הספינה כל שרואה פני החמה זהו הגזע וכל שאינו רואה פני החמה זהו מהשרשים שלא כדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' מ"ע שכתב דקאי אאנשים שע"ג. ופי' כן משום דלא שייכא ראייה בחרובין ואין פי' זה נכון. ושמא כיון הר"ב ז"ל שלא להרחיקן יותר מדאי שאם הי"ל חרוב א' כאן ולסוף פרסה חרוב אחר אלא שלא יהא שום דבר מפסיקן שאין סברא שיתן מזה על זה. והנכון כדפי'. ולמעוטי נמי הראשונים רואין את האמצעיים ואין הראשונים רואין זא"ז. שהיו להם בכל הרוח. ואפילו אינם רואין זא"ז. ובירושל' מפרש שהעיר מכוונת להם את הרוחות: משמו. של ר"ג: שהיו להם בכל העיר. מד' רוחות נותנין פאה א' וטעמא מפני שהן גבוהין מאד ומסובכין כדתנן בב"ב בחרוב ובשקמה נ' אמה. עכ"ל ז"ל. וכן פי' הראב"ד ז"ל שם בהשגות. ואית דל"ג שהיה להם בכל הרוח בה"א אלא שהיה להם בכל רוח:


פירושים נוספים


העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


משנה הקודמת - משנה - סדר זרעים - מסכת פאה - משנה הבאה


משנה פתוחה

(ד) ולחרובין: כל הרואין זה את זה.
אמר רבן גמליאל:
נוהגין היו בית אבא:
נותנין פאה אחת לזיתים שהיו להם בכל רוח,
ולחרובין: כל הרואין זה את זה.
רבי אליעזר ברבי צדוק אומר משמו:
אף לחרובין שהיו להם בכל העיר.

משנה מנוקדת

נוסחאות ופירושים

נוסח הרמב"ם

ולחרובין: כל הרואין זה את זה.
אמר רבן גמליאל:
נוהגין היו בית אבא,
שהיו נותנין פאה אחת לזיתים שהיו להם בכל הרוח,
ולחרובין: כל הרואין זה את זה.
ר' אלעזר ברבי צדוק אומר משמו:
אף לחרובין שהיו להם בכל העיר.

פירוש הרמב"ם (לפי התרגום הקדמון)

פירוש הרע"ב

כל הרואים זה את זה – כל זמן שהעומד אצל אחד מהאילנות יכול לראות האילן האחר, אף על פי שיש ביניהן גדר – אינו מפסיק, ולוקח פאה מאילן אחר על חבירו.

לזיתים שהיו להם בכל רוח – פאה אחת היו ניתנים על כל הזיתים שהיו להם בצד מזרחה של עיר, ופאה אחרת על כל הזיתים שהיו להם לצד מערבה, וכן לארבעה רוחות.

שהיו להם הכל העיר – אין נותנים כי אם פאה אחת לכולן, אף על פי שאין רואין זה את זה. ואין הלכה כרבי אלעזר ברבי צדוק שאמר משמו, אבל הכלה כרבן גמליאל.