משנה פאה ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ואלו מפסיקין לפאה הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים ושביל הרבים ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים והבור והניר וזרע אחר הקוצר לשחת מפסיק דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינו מפסיק אלא אם כן חרש.

(ב) אמת המים שאינה יכלה להיקצר כאחת רבי יהודה אומר מפסקת וכל ההרים אשר במעדר ייעדרון (ישעיהו ז כה) אף על פי שאין הבקר יכל לעבור בכליו הוא נותן פאה לכל.

(ג) הכל מפסיק לזרעים ואינו מפסיק לאילן אלא גדר ואם היה שיער כותש אינו מפסיק אלא נותן פאה לכל.

(ד) ולחרובין כל הרואין זה את זה אמר רבן גמליאל נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין פאה אחת לזיתים שהיו להם בכל הרוח ולחרובין כל הרואין זה את זה רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משמו אף לחרובין שהיו להם בכל העיר.

(ה) הזורע את שדהו מין אחד אף על פי שהוא עושהו שתי גרנות נותן פאה אחת זרעה שני מינים אף על פי שהוא עושה גורן אחת נותן שתי פאות הזורע את שדהו שני מיני חיטים אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת שתי גרנות נותן שתי פאות.

(ו) מעשה שזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל ועלו ללשכת הגזית ושאלו ואמר נחום הלבלר מקובל אני מרבי מיאשא שקיבל מאבא שקיבל מן הזוגות שקיבלו מן הנביאים הלכה למשה מסיני הזורע את שדהו שני מיני חיטים אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת שתי גרנות נותן שתי פאות.

(ז) שדה שקצרוה גוים קצרוה לסטים קירסמוה נמלים שברתה הרוח או בהמה פטורה קצר חציה וקצרו הלסטים חציה פטורה שחובת קציר בקמה.

(ח) קצרו לסטים חציה וקצר חציה נותן פאה למה שקצר קצר חציה ומכר חציה הלוקח נותן פאה לכל קצר חציה והקדיש חציה הפודה מיד הגזבר הוא נותן פאה לכל.

הדף הראשי של משנה פאה ב