משנה פאה ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) ואלו מפסיקין לפאה: הנחל, והשלולית, ודרך היחיד, ודרך הרבים, ושביל הרבים, ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים, והבור, והניר, וזרע אחר.

הקוצר לשחת: מפסיק, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים - אינו מפסיק, אלא אם כן חרש.


(ב) אמת המים שאינה יכולה להיקצר כאחת - רבי יהודה אומר: מפסקת.

"וכל ההרים אשר במעדר ייעדרון" (ישעיהו ז כה) - אף על פי שאין הבקר יכל לעבור בכליו, הוא נותן פאה לכל.


(ג) הכל מפסיק לזרעים.

ואינו מפסיק לאילן, אלא גדר.
ואם היה שיער כותש - אינו מפסיק, אלא נותן פאה לכל.


(ד) ולחרובין - כל הרואין זה את זה.

אמר רבן גמליאל: נוהגין היו בית אבא, שהיו נותנין פאה אחת לזיתים שהיו להם בכל הרוח, ולחרובין - כל הרואין זה את זה.
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משמו: אף לחרובין, שהיו להם בכל העיר.


(ה) הזורע את שדהו מין אחד, אף על פי שהוא עושהו שתי גרנות, נותן פאה אחת.

זרעה שני מינים - אף על פי שהוא עושה גורן אחת, נותן שתי פאות.
הזורע את שדהו שני מיני חיטים - אם עשאן גורן אחת, נותן פאה אחת; שתי גרנות, נותן שתי פאות.


(ו) מעשה שזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל, ועלו ללשכת הגזית ושאלו, ואמר נחום הלבלר:

מקובל אני מרבי מיאשא, שקיבל מאבא, שקיבל מן הזוגות, שקיבלו מן הנביאים -
הלכה למשה מסיני - הזורע את שדהו שני מיני חיטים: אם עשאן גורן אחת, נותן פאה אחת; שתי גרנות, נותן שתי פאות.


(ז) שדה שקצרוה גוים, קצרוה לסטים, קירסמוה נמלים, שיברתה הרוח או בהמה, פטורה.

קצר חציה, וקצרו הלסטים חציה, פטורה - שחובת קציר בקמה.


(ח) קצרו לסטים חציה, וקצר חציה, נותן פאה למה שקצר.

קצר חציה, ומכר חציה - הלוקח, נותן פאה לכל.
קצר חציה, והקדיש חציה - הפודה מיד הגזבר, הוא נותן פאה לכל.


הדף הראשי של משנה פאה ב