משנה פאה ב דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה פאה ב: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

משנה א[עריכה]

ואלו מפסיקין לפאה:

הנחל, והשלולית , ודרך היחיד, ודרך הרבים, ושביל הרבים ושביל היחיד הקבוע בימות החמה ובימות הגשמים, והבור, והניר, וזרע אחר.

והקוצר לשחת מפסיק, דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרים: אינו מפסיק, אלא אם כן חרש.

משנה ב[עריכה]

אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת, רבי יהודה אומר, מפסקת.

וכל ההרים אשר במעדר יעדרון (ישעיהו ז, כה), אף על פי שאין הבקר יכול לעבור בכליו, הוא נותן פאה לכל.

משנה ג[עריכה]

הכל מפסיק לזרעים, ואינו מפסיק לאילן אלא גדר.

ואם היה שער כותש, אינו מפסיק, אלא נותן פאה לכל.

משנה ד[עריכה]

ולחרובין, כל הרואין זה את זה.

אמר רבן גמליאל: נוהגין היו בית אבא, נותנין פאה אחת לזיתים שהיו להם בכל רוח; ולחרובין, כל הרואין זה את זה.

רבי אליעזר ברבי צדוק אומר משמו: אף לחרובין שהיו להם בכל העיר.

משנה ה[עריכה]

הזורע את שדהו מין אחד, אף על פי שהוא עושהו שתי גרנות, נותן פאה אחת.

זרעה שני מינין, או על פי שעשאן גורן אחת, נותן שתי פאות.

הזורע את שדהו שני מיני חיטין, עשאן גורן אחת, נותן פאה אחת; שתי גרנות, נותן שתי פאות.

משנה ו[עריכה]

מעשה שזרע רבי שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל, ועלו ללשכת הגזית ושאלו.

אמר נחום הלבלר: מקובל אני מרבי מיאשא, שקיבל מאבא, שקיבל מן הזוגות, שקיבלו מן הנביאים, הלכה למשה מסיני, בזורע את שדהו שני מיני חיטין, אם עשאן גורן אחת , נותן פאה אחת; שתי גרנות, נותן שתי פאות.

משנה ז[עריכה]

שדה שקצרוה גוים, קצרוה לסטים, קרסמוה נמלים, שברתה הרוח או בהמה, פטורה.

קצר חציה וקצרו לסטים חציה, פטורה, שחובת הפאה בקמה.

משנה ח[עריכה]

קצרוה לסטים חציה וקצר הוא חציה, נותן פאה ממה שקצר.

קצר חציה ומכר חציה, הלוקח נותן פאה לכל.

קצר חציה והקדיש חציה, הפודה מיד הגזבר, הוא נותן פאה לכל.

משנה פאה ב: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב