משנה נדרים י ניקוד
(א)
נַעֲרָה הַמְּאֹרָסָה,
- אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפֵרִין נְדָרֶיהָ.
- הֵפֵר הָאָב וְלֹא הֵפֵר הַבַּעַל,
- הֵפֵר הַבַּעַל וְלֹא הֵפֵר הָאָב,
- אֵינוֹ מוּפָר;
- וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁקִּיֵּם אֶחָד מֵהֶן:
מֵת הָאָב, לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל;
- מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.
- בָּזֶה יָפֶה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל.
- בְּדָבָר אַחֵר יָפֶה כֹּחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב,
- שֶׁהַבַּעַל מֵפֵר בְּבֶגֶר,
- וְהָאָב אֵינוֹ מֵפֵר בְּבֶגֶר:
נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה,
- נִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, נִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם, אֲפִלּוּ לְמֵאָה,
- אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ.
- נִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, נִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם, אֲפִלּוּ לְמֵאָה,
- זֶה הַכְּלָל:
- כָּל שֶׁלֹּא יָצָאת לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת,
- אָבִיהָ וּבַעְלָה הָאַחֲרוֹן מְפֵרִין נְדָרֶיהָ:
דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים,
- עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִּתּוֹ יוֹצְאָה מֵאֶצְלוֹ אוֹמֵר לָהּ:
- כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי, הֲרֵי הֵן מוּפָרִין.
- וְכֵן הַבַּעַל, עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אוֹמֵר לָהּ:
- כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנְסִי לִרְשׁוּתִי, הֲרֵי הֵן מוּפָרִין;
- שֶׁמִּשֶּׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
- כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ עַד שֶׁלֹּא תִּכָּנְסִי לִרְשׁוּתִי, הֲרֵי הֵן מוּפָרִין;
בּוֹגֶרֶת שֶׁשָּׁהֲתָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאַלְמָנָה שְׁלשִׁים יוֹם,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- הוֹאִיל וּבַעְלָהּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, יָפֵר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵין הַבַּעַל מֵפֵר, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ:
שׁוֹמֶרֶת יָבָם, בֵּין לְיָבָם אֶחָד בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִין,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָפֵר.
- רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לְאֶחָד אֲבָל לֹא לִשְׁנַיִם.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.
- אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- מָה אִם אִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ, הֲרֵי הוּא מֵפֵר נְדָרֶיהָ;
- אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ?
- אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא;
- אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ,
- שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת,
- תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם,
- שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת?
- אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ,
- אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- עֲקִיבָא, דְּבָרֶיךָ בִּשְׁנֵי יְבָמִין;
- מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד?
- אָמַר לוֹ:
- אֵין הַיְּבָמָה גְּמוּרָה לַיָּבָם כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ:
הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ:
- כָּל הַנְּדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי מִכָּאן עַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, הֲרֵי הֵן קַיָּמִין,
- לֹא אָמַר כְּלוּם.
- הֲרֵי הֵן מוּפָרִין,
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מוּפָר.
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מוּפָר.
- כָּל הַנְּדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי מִכָּאן עַד שֶׁאָבוֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, הֲרֵי הֵן קַיָּמִין,
- אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
- אִם הֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִסּוּר, לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל אִסּוּר?
- אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר ל, יד):
- "אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ";
- אֵת שֶׁבָּא לִכְלַל הֶקֵם, בָּא לִכְלַל הֶפֵר;
- לֹא בָּא לִכְלַל הֶקֵם, לֹא בָּא לִכְלַל הֶפֵר:
הֲפָרַת נְדָרִים כָּל הַיּוֹם.
- יֵש בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר.
- כֵּיצַד?
- נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת,
- יָפֵר בְּלֵילֵי שַׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת, עַד שֶׁתֶּחֱשַׁךְ.
- נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה,
- מֵפֵר עַד שֶׁלֹּא תֶּחֱשַׁךְ;
- שֶׁאִם חָשְׁכָה וְלֹא הֵפֵר,
- אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
- נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת,
משנה נדרים, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב