משנה נדרים י ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק י · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בוגרת ששהתה שנים עשר חדש, ואלמנה שלשים יום, רבי אליעזר אומר, הואיל יב ובעלה חיב במזונותיה, יפר.

וחכמים אומרים, אין הבעל מפר יג, עד שתכנס לרשותו יד.

נוסח הרמב"ם

בוגרת ששהת שנים עשר חודש ואלמנה שלשים יום רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה יפר וחכמים אומרין אין הבעל מפר עד שתיכנס לרשותו.

פירוש הרמב"ם

בוגרת ששהתה י"ב חדש ואלמנה ל' יום כו' — כבר נתבאר בפרק חמישי מכתובות, שהארוסה כשהגיע זמנה הנזכר ולא נישאת, אוכלת משלו. ויתבאר בזה הפרק, שנערה מאורסה, אביה ובעלה מפירין נדריה, אבל הבוגרת לא, כמו שבא העיקר בכתובות: כיון שבגרה אין לאביה רשות בה. ור' אליעזר אומר: אחר שזאת הבוגרת יצאת מרשות האב ונתחייב בעלה במזונותיה, כבר נתייחדה לרשותו ויפר. והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בוגרת ששהתה י"ב חודש - בוגרת שאין אביה מיפר נדריה ותבעוה לינשא ושהתה י"ב חודש יא שמכאן ואילך בעלה חייב במזונותיה:

ואלמנה - ששהתה שלשים יום. משתבעוה לינשא שהיא אוכלת משל בעלה:

רבי אליעזר אומר הואיל ובעלה חייב במזונותיה - הוא מיפר את נדריה. ואין הלכה כר"א:

פירוש תוספות יום טוב

בוגרת ששהתה י"ב חדש. פירש הר"ב ותבעוה לינשא ושהתה י"ב חדש פירוש תבעה ביום הבגר שאם לא תבעה ביום הבגר אין לה י"ב חדש מיום התביעה אלא מיום הבגר ואם כבר עברו עליה י"ב חדש אחר הבגר קודם שתבעה אין לה אלא שלשים יום כדין אלמנה דתנן במשנה ב' פ"ה דכתובות הכי איתא התם בגמרא. אבל משום דלא משכחת לה בוגרת שצריכה י"ב חדש אחר התביעה. אלא דוקא כשהתביעה היתה ביום הבגר אמרינן בגמרא דפרקין לעיל דף [ע. ] (ע"ד). ומשום האי אנפא דחיקא לא ה"ל למתני בבוגרת י"ב חדש. אלא מתניתין תני בוגרת וששהתה י"ב חדש. כלומר בוגרת כדינה שזמנה בחסר ויתר כדכתיבנא והנערה ששהתה זמן הקצוב לה דהיינו י"ב חדש. והרא"ש כתב תני בוגרת ששהתה שנים עשר חדש ומתניתין חדא קתני בוגרת ששהתה יב"ח בבגרותה ואלמנה שנתקדשה. לכל אחת נותנין ל' יום ע"כ:

הואיל ובעלה חייב במזונותיה. מסיק בגמרא דטעמא משום דכל הנודרת על דעת בעלה נודרת. כלומר מה שאמרה התורה דבעל מפר נדרי אשתו משום כיון שאשה ניזונת משל בעלה אינה נודרת אלא לפי דעתו וכאילו פירשה אם לא ירצה לא יהיה נדר. הלכך בקל חשבינן לה ככנוסה לענין הפרת נדרים כיון דנזונת משלו ומצי ס"ל לר"א אפילו כמשנה אחרונה דמתניתין ג' פרק ה' דכתובות דאינה אוכלת בתרומה דהחמירו לענין תרומה שלא לעשותה ככנוסה:

וחכמים אומרים אין הבעל מיפר יחידי. רש"י:

עד שתכנס לרשותו. פירש הר"ן דלא אמרינן על דעת בעלה נודרת מכשנתחייב במזונותיה אלא מכשנכנסה לרשותו. ע"כ. וכניסת רשותה מאי היא. הטור סימן רל"ד כתב דדוקא בכניסתה לחופה אבל מסירה לשלוחיו לא סגי לענין הפרת נדרים. אלא בין הוא בין אביה עמו אין יכולין להפר כדתנן בפרק דלקמן משנה ט'. והבית יוסף כתב דלהרמב"ם מסירתה זו היא כניסתה גם לענין הפרת נדרים כמו לשאר דברים שכתבתי במשנה ה' פ"ד דכתובות וכן דקדק בכ"מ פרק י"א מהלכות נדרים סימן כ"ב ולפי זה מ"ש הרמב"ם שם סימן ח' ומאימתי מיפר הבעל נדרי אשתו ושבועותיה משתכנס לחופה וכתב בכסף משנה וז"ל במשנה [ד'] פרק י'. ומבואר הוא מאחר שכתוב בתורה שלארוסה אינו מיפר לבדו ואם בית אישה נדרה מיפר לבדו וגדר הנשואה הוא משתכנס לחופה ע"כ. לא הוי ליה לכסף משנה לסתום אלא לפרש. שאף על פי שגדר הנשואה כניסת החופה מכל מקום מסירתה כמו כניסתה הוא כדי שלא נטעה לומר דאין לפרוץ גדר הנשואה ושאינו מיפר אלא בכניסת החופה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על הברטנורא) פירוש תבעה ביום הבגר שאם לא תבעה ביום הבגר אין לה שנים עשר חודש מיום התביעה אלא מיום הבגר ואם כבר עברו עליה יב"ח אחר הבגר אין לה אלא ל' יום כדין אלמנה דתנן במשנה ב' פרק ה' דכתובות ומשום דזה הוא פירוש דחוק בלשון המשנה אמרינן בגמרא תני בוגרת וששהתה כו' ועתוי"ט:

(יב) (על המשנה) הואיל כו'. ומסיק בגמרא משום דכל הנודרת על דעת בעלה נודרת כלומר מה שאמרה התורה דבעל מיפר נדר אשתו משום כיון דהאשה נזונת משל בעלה אינה נודרת אלא לפי דעתו וכאלו פירשה אם לא ירצה לא יהא נדר הלכך בקל חשבינן לה ככנוסה לענין הפרת נדרים כיון דנזונת משלו. ועתוי"ט

(יג) (על המשנה) מיפר. יחידי. רש"י:

(יד) (על המשנה) עד שתכנם כו'. דלא אמרינן על דעת בעלה נודרת כשנתחייב במזונותיה אלא משנכנסה לרשותו. הר"נ. וכניסת רשותה להר"מ, מסירתה לשלוחיו זו היא כניסתה גם להפרת נדרי' ולהטור לא סגי במסירת שלוחיו עד שתכנס לחופה. ועתוי"ט:


פירושים נוספים