משנה נדרים י ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק י · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

דרך תלמידי חכמים, עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו, אומר לה, כל נדרים שנדרת בתוך ביתי, הרי הן מופרין.

וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה, כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי, הרי הן מופרין, שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר.

נוסח הרמב"ם

דרך תלמידי חכמים עד שלא הייתה בתו יוצאה מאצלו אומר לה כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין וכן הבעל עד שלא תיכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנסי בתוך ביתי הרי הן מופרין שמשתיכנס לרשותו אינו יכל להפר.

פירוש הרמב"ם

דרך תלמידי חכמים, עד שלא היתה בתו יוצאה כו' — העיקר אצלנו: אין הבעל מפר בקודמין. וכשנכנסה לחופה, ויש לו לבדו רשות בהפר נדריה לעתיד, ונתרוקנה רשות האב, ואינו יכול להפר הנדרים שנדרה והיא ארוסה קודם שתינשא, מפני שאינו יכול להפר לה בעוד שהיא ארוסה אלא בשותפות האב, כמו שנתבאר. ומכאן תדע שהבעל מיפר בלא שמיעה, לפי שהוא אמר בכאן: יפר, אף על פי שהוא לא ידע השבועה ולא שמע על איזה דבר נשבעה. וכן ביאר התלמוד:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עד שלא היתה בתו יוצאה מאצלו - קודם שתבא לרשות הבעל. וכן הארוס אומר לה כן:

עד שלא תכנס לרשותו - שמשנכנסה לרשותו אינו יכול להפר, שאין הבעל מפר בקודמין. ושמעינן ממתניתין שהבעל יכול להפר נדרי אשתו אפילו בלא שמיעה, מדקתני וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר וכו' י:

פירוש תוספות יום טוב

וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר כו'. כתב הר"ב ושמעינן ממתניתין שהבעל יכול להפר נדרי אשתו אפילו בלא שמיעה וכך כתב הרמב"ם בפירושו. ומשמע מלשונם דדייקו מדמתניתין סתמא קתני דמפר דאיכא במשמע ואפילו לא שמען. והר"ן פירש מדקאמר כל נדרים ולא אמר נדר פלוני ופלוני ע"כ. והה"נ ברישא גבי אב איכא למשמע הכי אלא דבגמרא בעי רמי בר חמא בעל מהו שיפר בלא שמיעה נקטי אינהו נמי בעל ושם פירשו כל המפרשים דה"ה אב ועוד דאלת"ה כי תנן לעיל בדבר אחר יפה כח הבעל שמיפר בבגר הוי ליה למתני נמי שמיפר בלא שמיעה. וכן הרמב"ם בחבורו פי"א וי"ב. דנקט בעל מיפר בלא שמיעה מהאי טעמא הוא. דנקט לישנא דרמי. ואע"פ שיש מקום לבעל הדין לחלוק אבל כך נראה לי אחר העיון אלא שלא רציתי להאריך כאן:

לרשותו. עיין מ"ש במשנה דלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על הברטנורא) ודייק ממתניתין דסתמא קתני דמפר דאיכא במשמע ואפילו לא שמע. והר"נ פירש מדקאמר כל נדרים ולא אמר נדר פלוני ופלוני והה"נ ברישא גבי אב דינא הכי. ועתוי"ט:


פירושים נוספים