משנה נדרים ח ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ח · משנה ג | >>

[עריכה]

עד הקציר, עד הבציר, עד המסיק, אינו אסור אלא עד שיגיע.

זה הכלל, כל שזמנו קבוע ^ח ואמר עד שיגיע, אסור עד שיגיע.

אמר עד שיהא, אסור עד שיצא.

וכל שאין זמנו קבוע, בין אמר עד שיהא, בין אמר עד שיגיע, אינו אסור אלא עד שיגיע.

משנה מנוקדת

[עריכה]

עַד הַקָּצִיר, עַד הַבָּצִיר, עַד הַמָּסִיק,

אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ.

זֶה הַכְּלָל:

כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיּעַ.

אָמַר: עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵּא.

וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ,

בֵּין אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא, בֵּין אָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ,

אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

עד הקציר, עד הבציר, עד המסיק -

אין אסור - אלא עד שיגיע.

זה הכלל -

כל שזמנו קבוע -

ואמר: עד שיגיע - אסור עד שיגיע.

עד שיהא - אסור עד שיצא.

וכל שאין זמנו קבוע -

בין שאמר - עד שיהא,

בין שאמר - עד שיגיע,

אין אסור - אלא עד שיגיע.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

קציר – קציר החטים.

ובציר – בצירת הענבים.

ומסיק – חביטת הזיתים.

והלכה כרבי יוסי:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

עד הקציר - של חטים ושעורים:

עד הבציר - של ענבים:

עד המסיק - של זיתים:

אינו אסור אלא עד שיגיע - הואיל ואין לקציר ובציר זמן קבוע, כדמפרש ואזיל, לא שנא אמר עד שיהא לא שנא אמר עד שיגיע, אינו אסור אלא עד שיגיע, ^ז שכל דבר שאין זמנו קצוב אין בדעת הנודר להכניס עצמו באיסור זמן שאין ידוע לו, ולפיכך אמרינן דודאי עד שיגיע קאמר:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אינו אסור אלא עד שיגיע. פירש הר"ב ל"ש אמר עד שיהא וכו' דכיון דתנא אינו אסור אלא עד שיגיע. הוה כאילו תנא עד שיהא דהכי משמע לישנא באיזה לשון שיאמר אינו אסור אלא עד שיגיע. הרא"ש:

כל שזמנו קבוע. כלומר שיש להמשכתו זמן קבוע כגון פסח שקבעה בו תורה שבעה ימים כי אמר שיהא אסור עד שיצא דכיון דידע זמן המשך אסורו אוסר עצמו בו. הר"ן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ז) (על הברטנורא) דכיון דתנא אינו אסור אלא עד שיגיע, הוה כאלו תנא עד שיהא, דהכי משמע לישנא באיזהו לשון שיאמר אינו אסור אלא עד שיגיע. הרא"ש:

(ח) (על המשנה) קבוע. כלומר שיש להמשכתו זמן קבוע כגון פסח שקבעה בו תורה שבעה ימים כי אמר שיהא אסור עד שיצא דכיון דידע זמן המשך אסורו אוסר עצמו בו. הר"נ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

עד הַמָסִיק: המ"ם גרסינן לה בניקוד קמץ וברפיון דאי לא משמע שם תואר לאיש הפועל ומסיק וחובט הזתים:

זה הכלל וכו': וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נ"ל דלא קאי אהא דלפניו שהרי כשאמר לשון זה גם בדבר שזמנו קבוע אינו אסור אלא עד שיגיע אלא מילתא באנפי נפשה היא על האומר עד שיהא שאינו אסור אלא עד שיגיע בדבר שאין זמנו קבוע ע"כ:

וכל שאין זמנו קבוע: כגון קציר ובציר ומסיק דזימנין דהוו חריפי וזימנין דהוו באפלי. וז"ל הר"ן ז"ל עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע כלומר אפי' אמר עד שיהא וכדקתני טעמא זה הכלל כל שזמנו קבוע כלומר שיש להמשכתו זמן קבוע כגון פסח שקבעה בו תורה שבעה ימים כי אמר עד שיהא אסור עד שיצא דכיון דידע זמן המשך איסורו אוסר עצמו בו וכל שאין זמנו קבוע כגון קציר בציר מסיק שאין להן זמן קבוע שיהו נמשכין אותו זמן ולא יותר אפי' אמר עד שיהא אינו אסור אלא עד שיגיע שאין אדם אוסר עצמו בזמן שאין לו קצבה ע"כ. ועיין במ"ש במתני' דבסמוך בשם הרא"ש ז"ל. ובטור י"ד סימן ר"כ: