משנה נדרים ח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ח · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

עד הקציר, עד הבציר, עד המסיק, אינו אסור אלא עד שיגיע.

זה הכלל, כל שזמנו קבוע ח ואמר עד שיגיע, אסור עד שיגיע.

אמר עד שיהא, אסור עד שיצא.

וכל שאין זמנו קבוע, בין אמר עד שיהא, בין אמר עד שיגיע, אינו אסור אלא עד שיגיע.

משנה מנוקדת

[עריכה]

עַד הַקָּצִיר, עַד הַבָּצִיר, עַד הַמָּסִיק,
אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ.
זֶה הַכְּלָל:
כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיּעַ.
אָמַר: עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵּא.
וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ,
בֵּין אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא, בֵּין אָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ,
אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ:

נוסח הרמב"ם

עד הקציר עד הבציר עד המסיק אין אסור אלא עד שיגיע זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד שיגיע אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא וכל שאין זמנו קבוע בין שאמר עד שיהא בין שאמר עד שיגיע אין אסור אלא עד שיגיע.


פירוש הרמב"ם

עד הפסח אסור עד שיגיע, עד שיהא אסור כו'. עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור כו'. קציר – קציר החטים; ובציר – בצירת הענבים; ומסיק – חביטת הזיתים. והלכה כרבי יוסי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

עד הקציר - של חטים ושעורים:

עד הבציר - של ענבים:

עד המסיק - של זיתים:

אינו אסור אלא עד שיגיע - הואיל ואין לקציר ובציר זמן קבוע, כדמפרש ואזיל, לא שנא אמר עד שיהא לא שנא אמר עד שיגיע, אינו אסור אלא עד שיגיע, ז שכל דבר שאין זמנו קצוב אין בדעת הנודר להכניס עצמו באיסור זמן שאין ידוע לו, ולפיכך אמרינן דודאי עד שיגיע קאמר:

פירוש תוספות יום טוב

אינו אסור אלא עד שיגיע. פירש הר"ב ל"ש אמר עד שיהא וכו' דכיון דתנא אינו אסור אלא עד שיגיע. הוה כאילו תנא עד שיהא דהכי משמע לישנא באיזה לשון שיאמר אינו אסור אלא עד שיגיע. הרא"ש:

כל שזמנו קבוע. כלומר שיש להמשכתו זמן קבוע כגון פסח שקבעה בו תורה שבעה ימים כי אמר שיהא אסור עד שיצא דכיון דידע זמן המשך אסורו אוסר עצמו בו. הר"ן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על הברטנורא) דכיון דתנא אינו אסור אלא עד שיגיע, הוה כאלו תנא עד שיהא, דהכי משמע לישנא באיזהו לשון שיאמר אינו אסור אלא עד שיגיע. הרא"ש:

(ח) (על המשנה) קבוע. כלומר שיש להמשכתו זמן קבוע כגון פסח שקבעה בו תורה שבעה ימים כי אמר שיהא אסור עד שיצא דכיון דידע זמן המשך אסורו אוסר עצמו בו. הר"נ:


פירושים נוספים