משנה נדרים ח ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ח, נדרים • הפרק הבא >>

פרק ח

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א)

קוֹנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם הַיּוֹם,

אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.

שַׁבָּת זוֹ,

אָסוּר בְּכָל הַשַּׁבָּת, וְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה.

חֹדֶשׁ זֶה,

אָסוּר בְּכָל הַחֹדֶשׁ, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְהַבָּא.

שָׁנָה זוֹ,

אָסוּר בְּכָל הַשָּׁנָה, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶעָתִיד לָבוֹא.

שָׁבוּעַ זֶה,

אָסוּר בְּכָל הַשָׁבוּעַ, וּשְׁבִיעִית שֶׁעָבְרָה.

וְאִם אָמַר יוֹם אֶחָד, שַׁבָּת אַחַת, חֹדֶשׁ אֶחָד, שָׁנָה אַחַת, שָׁבוּעַ אֶחָד,

אָסוּר מִיוֹם לְיוֹם:

(ב)

עַד הַפֶּסַח, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ.

עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא.

עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח,

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא:

(ג)

עַד הַקָּצִיר, עַד הַבָּצִיר, עַד הַמָּסִיק,

אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ.

זֶה הַכְּלָל:

כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיּעַ.

אָמַר: עַד שֶׁיְּהֵא, אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵּא.

וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ,

בֵּין אָמַר עַד שֶׁיְּהֵא, בֵּין אָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ,

אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ:

(ד)

עַד הַקַּיִץ, עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ,

עַד שֶׁיַתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בַּכַּלְכָּלוֹת.

עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ,

עַד שֶׁיְּקַפְּלוּ הַמַּקְצוּעוֹת.

עַד הַקָּצִיר,

עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לִקְצֹר;

קְצִיר חִטִּים, אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִים.

הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ,

אִם הָיָה בָהָר – בָּהָר,

וְאִם הָיָה בַבִּקְעָה – בַּבִּקְעָה:

(ה)

עַד הַגְּשָׁמִים, עַד שֶׁיִּהְיוּ הַגְּשָׁמִים, עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה.

עַד שֶׁיִּפְסְקוּ גְּשָׁמִים, עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן כֻּלּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח.

קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם הַשָּׁנָה, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה, אָסוּר בָּהּ וּבְעִבּוּרָהּ.

עַד רֹאשׁ אֲדָר, עַד רֹאשׁ אֲדָר הָרִאשׁוֹן.

עַד סוֹף אֲדָר, עַד סוֹף אֲדָר הָרִאשׁוֹן.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁיְּהֵא הַפֶּסַח,

אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵיל הַפֶּסַח,

שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה,

אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִשְׁתּוֹת יָיִן:

(ו)

אָמַר: קוֹנָם בָּשָׂר שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שְׁיְּהֵא הַצּוֹם,

אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי הַצּוֹם,

שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה,

אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכוֹל בָּשָׂר.

רַבִּי יוֹסֵי בְּנוֹ אוֹמֵר:

קוֹנָם שׁוּם שֶׁאֵינִי טוֹעֵם עַד שֶׁתְּהֵא שַׁבָּת,

אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד לֵילֵי שַׁבָּת,

שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה,

אֶלָּא עַד שָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לֶאֱכוֹל שׁוּם:

(ז)

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:

קוֹנָם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לְךָ

אִם אֵין אַתָּה בָּא וְנוֹטֵל לְבָנֶיךָ

כּוֹר אֶחָד שֶׁל חִטִּין

וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן,

הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם,

וְיֹאמַר לוֹ:

כְּלוּם אָמַרְתָּ אֶלָּא מִפְּנֵי כְּבוֹדִי?

זֶהוּ כְּבוֹדִי.

וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ:

קוֹנָם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה לִי

אִם אֵין אַתָּה בָּא וְנוֹתֵן לִבְנִי

כּוֹר אֶחָד שֶׁל חִטִּין

וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן,

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיִּתֵּן.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

אַף זֶה יָכוֹל לְהָפֵר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם,

וְיֹאמַר לוֹ: הֲרֵי אֲנִי כְּאִלּוּ הִתְקַבַּלְתִּי.

הָיוּ מְסָרְבִין בּוֹ לָשֵׂאת בַּת אֲחוֹתוֹ,

וְאָמַר: קוֹנָם שֶׁהִיא נֶהֱנִית לִי לְעוֹלָם,

וְכֵן הַמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ,

וְאָמַר: קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי לְעוֹלָם,

הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת לֵהָנוֹת לוֹ,

שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אִישׁוּת.

הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ,

אָמַר: קוֹנָם לְבֵיתְךָ שֶׁאֵינִי נִכְנָס,

טִפַּת צוֹנֵן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם לָךְ,

מֻתָּר לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ צוֹנֵן,

שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ח, נדרים • הפרק הבא >>

משנה נדרים, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב