משנה כלים כח דפוסים
משנה כלים, פרק כ"ח:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
שלש על שלש שנתנה בכדור, או שעשאה כדור בפני עצמה, טהורה.
אבל שלשה על שלשה שנתנו בכדור, טמא.
עשאו כדור בפני עצמו, טהור, מפני שהתפר ממעטו.
פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפוק בו את המרחץ, לנער בו את הקדירה, לקנח בו את הריחיים, בין מוכן בין שאינו מוכן, טמא, דברי רבי אליעזר.
רבי יהושע אומר, בין מן המוכן בין שאינו מן המוכן, טהור.
רבי עקיבא אומר, מן המוכן, טמא.
שאינו מן המוכן, טהור.
העושה אספלנית, בין בבגד בין בעור, טהורה.
[רבי יוסי אומר, על העור, טהור].
מלוגמא, בבגד, טהורה.
ובעור, טמאה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף בבגד, טמאה, מפני שהיא ננערת.
מטפחות ספרים, בין מצויירות בין שאינן מצויירות, טמאות, כדברי בית שמאי.
בית הלל אומרים, מצויירות, טהורות, ושאינן מצויירות, טמאות.
רבן גמליאל אומר, אלו ואלו טהורות.
כפה שהוא טמא מדרס, ונתנו על הספר, טהור מן המדרס, אבל טמא טמא מת.
חמת שעשאה שטיח, ושטיח שעשאו חמת, טהור.
חמת שעשאה תורמל, ותורמל שעשאו חמת, כר שעשאו סדין, וסדין שעשאו כר, כסת שעשאה מטפחת, ומטפחת שעשאה כסת, טמא.
זה הכלל, כל ששינהו לשמו, טמא.
לשם אחר, טהור.
מטלית שטליה על הקופה, מטמאה אחד ופוסלת אחד.
הפרישה מן הקופה, הקופה מטמאה אחד ופוסלת אחד, והמטלית טהורה.
טליה על הבגד, מטמאה שנים ופוסלת אחד.
הפרישה מן הבגד, הבגד מטמא אחד ופוסל אחד, והמטלית מטמאה שנים ופוסלת אחד.
וכן הטולה על השק או על העור, דברי רבי מאיר.
רבי שמעון מטהר.
רבי יוסי אומר, על העור, טהור.
על השק, טמא, מפני שהוא אריג.
שלש על שלש שאמרו, חוץ מן המלל, דברי רבי שמעון.
וחכמים אומרים, שלש על שלש מכוונות.
טליה על הבגד מרוח אחת, אינו חיבור.
משתי רוחות זו כנגד זו, חיבור.
עשאו כמין גאם, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.
אמר רבי יהודה, במה דברים אמורים, בטלית.
אבל בחלוק, מלמעלן, חיבור.
ומלמטן, אינו חיבור.
בגדי עניים אף על פי שאין בהם שלש על שלש, הרי אלו טמאין מדרס.
טלית שהתחיל בה לקרעה, כיון שנקרע רובה, אינו חיבור.
העבים והרכים, אין בהם משום שלש על שלש.
כסת הסבלין, טמאה מדרס.
משמרת של יין, אין בה משום מושב.
סבכה של זקנה, טמאה משום מושב.
חלוק של יוצאת החוץ, העשוי כסבכה, טהור.
העושה בגד מן החרם, טהור.
ומזוטו, טמא.
רבי אליעזר בן יעקב אומר, אף העושה בגד מן החרם וכפלו, טמא.
סבכה שהתחיל בה מפיה, טהורה, עד שיגמור את קורקורתה.
התחיל בה מקורקורתה, טהורה, עד שיגמור את פיה.
שביס שלה, טמא בפני עצמו.
החוטין שלה, טמאין משום חיבור.
סבכה שנקרעה, אם אינה מקבלת את רוב השיער, טהורה.
משנה כלים, פרק כ"ח:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב