משנה כלים כז דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה כלים כז דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

הבגד מטמא משום חמשה שמות.

השק, משום ארבעה.

העור, משום שלשה.

העץ, משום שנים.

וכלי חרס, משום אחד.

כלי חרס מטמא משום כלי קיבול.

כל שאין לו תוך בכלי חרס, אין לו אחוריים.

מוסף עליו העץ, שהוא מטמא משום מושב.

וכן טבלא שאין לה לזבז, בכלי עץ, טמאה.

ובכלי חרס, טהורה.

מוסף עליו העור, שהוא מטמא משום אהלים.

מוסף עליו השק, שהוא מטמא משום אריג.

מוסף עליו הבגד, שהוא מטמא משום שלש על שלש.

משנה ב[עריכה]

הבגד מטמא משום שלשה על שלשה, למדרס.

ומשום שלש על שלש, לטמא מת.

השק ארבעה על ארבעה, העור חמשה על חמשה, מפץ ששה על ששה, שוין למדרס ולטמא מת.

רבי מאיר אומר, השק שייריו ארבעה, ותחילתו משיגמר.

משנה ג[עריכה]

העושה שנים מן הבגד ואחד מן השק, שלשתן מן השק ואחד מן העור, ארבעה מן העור ואחד מן המפץ, טהור.

חמשה מן המפץ ואחד מן העור, ארבעה מן העור ואחד מן השק, שלשה מן השק ואחד מן הבגד, טמא.

זה הכלל, כל שחיבר לו מן החמור ממנו, טמא.

מן הקל ממנו, טהור.

משנה ד[עריכה]

המקצע מכולם טפח על טפח, טמא.

משולי הקופה טפח על טפח, טמא.

מצדדי הקופה, רבי שמעון מטהר.

וחכמים אומרים, המקצע טפח על טפח בכל מקום טמא.

משנה ה[עריכה]

בלויי נפה וכברה שהתקינן לישיבה, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין עד שיקצע.

כסא של קטן שיש לו רגלים, אף על פי שאין בו גובה טפח, טמא.

חלוק של קטן, רבי אליעזר אומר, כל שהוא.

וחכמים אומרים, עד שיהיה בו כשיעור, ונמדד כפול.

משנה ו[עריכה]

אלו נמדדין כפולין: אמפליא, ופמוליניא, ומכנסים, וכובע, וכיס של פונדיא.

ומטלית שטליה על השפה, אם פשוטה, נמדדת פשוטה.

ואם כפולה, נמדדת כפולה.

משנה ז[עריכה]

הבגד שארג בו שלשה על שלשה, ונטמא מדרס, והשלים עליו את כל [הבגד, ואחר כך נטל] חוט אחד מתחילתו, טהור מן המדרס, אבל טמא מגע מדרס.

נטל חוט אחד מתחלתו, ואחר כך השלים עליו את כל הבגד, טמא מגע מדרס.

משנה ח[עריכה]

וכן בגד שארג בו שלש על שלש, ונטמא טמא מת, והשלים עליו את כל [הבגד, ואחר כך נטל] חוט אחד מתחילתו, טהור מטמא מת, אבל טמא מגע טמא מת.

נטל חוט אחד מתחילתו, ואחר כך השלים עליו את כל הבגד, טהור, מפני שאמרו, שלש על שלש שנתמעט, טהור.

אבל שלשה על שלשה שנתמעט, אף על פי שטהור ממדרס, טמא בכל הטומאות.

משנה ט[עריכה]

סדין שהוא טמא מדרס, ועשאו וילון, טהור מן המדרס, אבל טמא מגע מדרס.

אמר רבי יוסי, וכי באיזה מדרס נגע זה? אלא אם כן נגע בו הזב, טמא במגע הזב.

משנה י[עריכה]

שלשה על שלשה שנחלק, טהור מן המדרס, אבל טמא מגע מדרס.

אמר רבי יוסי, וכי באיזה מדרס נגע זה? אלא אם כן נגע בו הזב, טמא במגע הזב.

משנה יא[עריכה]

שלשה על שלשה, באשפות, בריא וצורר מלח.

בבית, או בריא, או צורר מלח.

כמה מלח יהא צורר, רובע.

רבי יהודה אומר, בדקה.

וחכמים אומרים, בגסה.

אלו ואלו מתכוונים להקל.

רבי שמעון אומר, שוים שלשה על שלשה באשפות לשלש על שלש בבית.

משנה יב[עריכה]

שלשה על שלשה שנקרע, אם נתנו על הכסא ובשרו נוגע בכסא, טהור, ואם לאו, טמא.

שלש על שלש שנמהה ממנה חוט אחד, או שנמצא בו קשר, או שני חוטין מתאימין, טהורה.

שלש על שלש שהשליכה באשפות, טהורה.

החזירה, טמאה.

לעולם השלכתה מטהרתה, וחזרתה מטמאתה, חוץ משל ארגמן ושל זהורית טובה.

רבי אליעזר אומר, אף מטלית חדשה כיוצא בהן.

רבי שמעון אומר, כולן טהורין, לא הוזכרו אלא מפני השבת אבדה.

<< | משנה כלים כז דפוסים | >>