משנה כלים כז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הבגד - מיטמא משום חמישה שמות.

השק - משום ארבעה.

העור - משום שלשה.

העץ - משום שנים.

וכלי חרס - משום אחד.

כלי חרס - מיטמא משום כלי קיבול.

כל שאין לו תוך בכלי חרס - אין לו אחוריים.

מוסף עליו העץ - שהוא מיטמא משום מושב.

וכן טבלה שאין לה לזביז -

בכלי עץ - טמאה,

בכלי חרס - טהורה.

מוסף עליו העור - שהוא מיטמא משום אוהלים.

מוסף עליו השק - שהוא מיטמא משום אריג.

מוסף עליו הבגד - שהוא מיטמא משום שלש על שלש.

(ב) הבגד מיטמא - משום שלשה על שלשה למדרס,

ומשום שלש על שלש לטמא מת.

השק - משום ארבעה על ארבעה.

העור - משום חמישה על חמישה.

מפץ - משום שישה על שישה.

שווין - למדרס, ולטמא מת.

רבי מאיר אומר: השק - שיריו ארבעה, ותחילתו משיגמר.

(ג) העושה -

שנים מן הבגד ואחד מן השק,

שלשה מן השק ואחד מן העור,

ארבעה מן העור ואחד מן המפץ - טהור.

חמישה מן המפץ ואחד מן העור,

ארבעה מן העור ואחד מן השק,

שלשה מן השק ואחד מן הבגד - טמא.

זה הכלל -

כל שחיבר לו מן החמור ממנו - טמא,

מן הקל ממנו - טהור.

(ד) המקצע -

מכולן טפח על טפח - טמא.

משולי הקופה טפח על טפח - טמא.

מצדדי הקופה - רבי שמעון מטהר.

וחכמים אומרין: המקצע טפח על טפח מכל מקום - טמא.

(ה) בלויי נפה וכברה שהתקינן לישיבה -

רבי עקיבה - מטמא.

וחכמים - מטהרין, עד שיקצע.

כיסא של קטן שיש לו רגלים -

אף על פי שאין בו גובה טפח - טמא.

חלוק של קטן -

רבי אליעזר אומר: כל שהוא.

וחכמים אומרים: עד שיהא בו כשעור, ונמדד כפול.

(ו) אלו נמדדין כפולין -

אמפליה, ופימלניה,

ומכנסיים, וכובע,

וכיס של פונדה.

ומטלית שטליה על השפה -

אם פשוטה - נמדדת פשוטה,

ואם כפולה - נמדדת כפולה.

(ז) הבגד שארג בו שלשה על שלשה, ונטמא מדרס,

והשלים עליו את כל הבגד -

ניטל חוט אחד מתחילתו - טהר מן המדרס, אבל טמא מגע מדרס.

ניטל חוט אחד מתחילתו, ואחר כך השלים עליו את כל הבגד - טמא מגע מדרס.

(ח) וכן בגד שארג בו שלש על שלש, נטמא טמא מת,

השלים עליו את כל הבגד -

ניטל חוט אחד מתחילתו - טהור מטמא מת, אבל טמא מגע טמא מת.

ניטל חוט אחד מתחילתו, ואחר כך השלים עליו את כל הבגד - טהור.

מפני שאמרו: שלש על שלש שנתמעטה - טהורה.

אבל שלשה על שלשה שנתמעט, אף על פי שטהר מן המדרס - טמא בכל הטומאות.

(ט) סדין שהוא טמא מדרס, ועשאו וילון -

טהר מן המדרס, אבל טמא מגע מדרס.

אמר רבי יוסי: וכי באיזה מדרס נגע זה?

אלא אם כן נגע בו הזב - יטמא במגע הזב.

(י) שלשה על שלשה שנחלק -

טהר מן המדרס, אבל טמא מגע מדרס.

אמר רבי יוסי: וכי באיזה מדרס נגע זה?

אלא אם כן נגע בו הזב - טמא במגע הזב.

(יא) שלשה על שלשה -

באשפות - בריא, וצורר מלח.

בבית - או בריא, או צורר מלח.

כמה מלח יהא צורר? - רובע.

רבי יהודה אומר: דקה.

וחכמים אומרין: גסה.

אלו ואלו - מתכוונין להקל.

רבי שמעון אומר:

שווין שלשה על שלשה באשפות - לשלש על שלש בבית.

(יב) שלשה על שלשה שנקרע -

אם נותנו על הכיסא, ובשרו נוגע בכיסא - טהור,

ואם לאו - טמא.

שלש על שלש -

שנמהה ממנה חוט אחד,

או שנמצא בה קשר, או שני חוטין מתאימין - טהורה.

שלש על שלש -

שהשליכה על האשפות - טהורה.

החזירה - טמאה.

לעולם, השלכתה מטהרתה - והחזרתה מטמאתה,

חוץ משל ארגמן, ושל זהורית טובה.

רבי אליעזר אומר: אף מטלית חדשה, כיוצא בהן.

רבי שמעון אומר: כולן - טהורין,

לא הוזכרו - אלא מפני השב אבידה.

הדף הראשי של משנה כלים כז

משנה כלים, פרק כ"ז:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב