משנה כלים כז ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כז · משנה ו | >>

לחצו כאן להצגת משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אלו נמדדין י כפולין: אמפליא, ופמוליניא, ומכנסים, וכובע, וכיס של פונדיא.

ומטלית שטליה על השפה, אם פשוטה, נמדדת פשוטה.

ואם כפולה, נמדדת כפולה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

אלו נמדדין כפולין אמפליה ופימלניה ומכנסיים וכובע וכיס של פונדה ומטלית שטליה על השפה אם פשוטה נמדדת פשוטה ואם כפולה נמדדת כפולה.

פירוש הרמב"ם

כבר בארנו שענין נמדדין כפולין שיתפשט על ענינו ולא נאמר שתתיר התפירה או שיחתוך האריגה ותשוב נפרד ואז תמנהו [תמדדהו יעב"ץ]: ואמפליא. אלגור"ב: ופומלניא. אלשאשי"א. והיו עושין בגד ילבשהו האדם תחת בגדיו דבק בבשרו והיא אשר תקרא אפונדא ובו כיסין קטנים ישימו מעות בתוכן והצרכים הקטנים וכל אחד ממנו יקרא כיס של פונדא: ומטלית שטלייה. ר"ל החתיכה אשר תפרה על שפת הבגד ועשה ממנו טלאי אם תפרו כפול תמדד כפול ואם תפרו פשוט תמדד פשוט וזאת המדידה אם שלש על שלש לטומאת מת או שלשה על שלשה לטומאת מדרס:

פירוש רבינו שמשון

אנפליא ופימלניא. אית דאמרי אמפליא ופלניא והכל אחד הוא ויש אנפליא של בגד ושל עור כדאמרינן פרק מצות חליצה (דף קב:) מנעל המגיע עד ארכובה ופימלניא הוא כעין מכנסים כדאמרינן בפרק כל היד (דף יג:) מכנסים של כהנים למה הן דומין כמין פימלניא של פרשים למעלה עד מתנים למטה עד ירכיים ויש להם שנצים:

כובע. עשוי לראש כדכתיב (שמואל א יז) וכובע נחושת על ראשו:

בים של פונדא. אזור חלול כדמשמע פ' המצניע (דף צב.) והוא כעין כיס העשוי לקבל:

מטלית שטלייה על השפה. חתיכת בגד שתפרה על השפה סביב הצואר:

כפולה. כל כפילות דכולה מתני' היינו דהוי משני צדדין דכיון דאורחיה משני צדדין אי הוי מצד אחד לא מהני ועוד נראה לפרש כפולות דמתני' כעין (צ"ל חוץ) מזון מן המלל דפרישית לעיל שכל בגדים במקום החתך דרך החוטין לצאת ממנו ומתקלקל ונוח לקרוע וכופל מעט סביב החתך ותופר והיינו נמדד כפול דקתני דלאחר שנכפל צריך שיהא בו כדי מדתו ואי לא לא מהניא ודמיא לפלוגתא דפ' במה מדליקין (כט.) דחוץ מן המלל והוא משנה לקמן פכ"ח [מ"ז] ומיהו בערוך פירש חוץ מן המלל בענין אחר וכשנגיע שם בעזרת השם נפרשנו:

תניא בתוספ' לקמן [פ"ו] זה הכלל הבא כפול נמדד כפול הבא פשוט נמדד פשוט:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אלו נמדדים כפולין - דצריך שיהיה השיעור משני צדדים. כיון דאורחייהו להשתמש בהן משני צדדים, אי הוי השיעור מצד אחד לא מהני. פירוש אחר, נמדדים כפולים, שכל בגד במקום החתך דרך החוטים לצאת ממנו ומתקלקל ונוח ליקרע, ודרך התופרים לכפול מעט סביב החתך ותופר, והיינו נמדד כפול דקתני, דלאחר שנכפל צריך שיהיה בו כדי מדתו, ואי ליכא כדי מדתו אע"פ שאם היה מתיר התפירה ופושטו היה בו כדי מדתו, לא מהני:

אנפליא - מנעל המגיע עד הארכובה. בין של בגד בין של עור:

פמוליניא - כמין מכנסים גדולים ממתנים ועד יריכים, ויש להן שנצים:

וכובע - שבראש: וכיס של פונדא! (יא)

' - אזור חלול, והוא כעין כיס העשוי לקבל:

מטלית - טלאי:

שטלייה על השפה - שתפרה על השפה סביב לצואר:

אם פשוטה - שאינה תפורה משני צדדים אלא או מלפניו או מאחריו. ולפירוש השני, שלא נכפל מן החוט סביב התפירה:

פירוש תוספות יום טוב

נמדדין. אם שלש על שלש לטמא מת. או שלשה על שלשה לטומאת מדרס. הרמב"ם:

[*אמפליא. וכן העתיק הרמב"ם והר"ב העתיק אנפליא ולפי הבגדים המנויין בפרק כל כתבי [דף קכ:] וכתבם הר"ב שם במ"ד. גירסתו כפי הגירסא דהתם. וכן הערוך העתיק כן]:

פנדיא. והר"ב העתיק פונדא. וכן הרמב"ם והר"ש. ולפיכך יש לפרש גם כן הפירוש השני שכתב הר"ב בפונדא ברפכ"ט. וכ"פ הרמב"ם בכאן שהוא בגד כו' דבק בבשרו כו' ובו כיסים קטנים ישימו מעות בתוכן והצרכים הקטנים [וכל] אחד ממנו יקרא כיס של פונדא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על המשנה) נמדדין. אם ג' על ג' לטמא מת, או שלשה על שלשה למדרס. הר"מ:

(יא) (על ה) וכן הוא גירסת הר"מ. ופירש בו כפירוש השני של הר"ב רריש פרק כ"ט. ומסיים, ובו כיסים קטנים ישימו מעות בתוכן כו' וכל אחד יקרא כיס של פנדא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כפולין:    פי' שני שפי' בו ר"ע ז"ל. הוא מלל דתנן לקמן פכ"ח סי' ז' כפירוש השני שפי' שם גבי פלוגתא דמלל:

ופימליניא:    כך הגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל:

וכיס של פונדא:    גם זה הגיהו בלתי יו"ד:

ומטלית שטלייה על השפה:    חתיכת בגד שתפרה על שפת החלוק וקודם שתפרה כפלה נמדדת דאי אחר שתפרה בשפת החלוק אין לה טומאה בפני עצמה אלא עם החלוק. הרא"ש ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

אלו נמדדין כפולין:    ר"ל בין לטומאת מדרס או לשאר טומאות אמק"ט עד שיהיה בו בארכו ב' שיעורים. בכדי שיהיה א' לפניו וא' לאחריו. מיהו ברחבו של בגד סגי בכל א' כשיעור המפורש בו:

אמפליא:    בתי רגלים שטרומפפע בל"א. שנעשו מא' ממינים הנ"ל:

ופמוליניא:    מכנסיים רחבים מאד:

ומכנסים:    הן מכנסיים שרחבין רק כרוחב היריכות. ואפשר דפמוליניא היינו כעין מכנסיים של כהנים בביהמ"ק שלא הי' רק כעין כיס. שיש בשוליו ב' נקבים רחבים כדי להוציא מתוכן רגליו [עי' נדה י"ג ב]:

וכיס של פנדיא:    אזור חלול. [ותמוה מאד. הרי כל הכלים הללו על כרחך כפולים הם. ומה צורך שהתנה התנא שיהיו כפולים. והרי א"א שלא יהיו כפולים ותו הרי כיס יש לו ב"ק ומה מדידה שייך בב"ק. שהרי ב"ק כ"ש מק"ט ונ"ל דמיירי שהכינו להאריג או להעור לעשות ממנו כלים הללו. ועדיין לא עשאו ואפ"ה עכ"פ מטמא כשהוא פשוט כל חד כשיעורו ורק מדהכינו לעשות ממנו מכנסיים אמק"ט עד שיהיה כפול משיעורו. דמדהכינו לעשות ממנו א' מכלים הנ"ל לא יחלקו לשנים וכדומה לזה כתב הרא"ש במטלית שטלייה בשפה כמש"ל סי' נ]:

ומטלית שטלייה על השפה:    ר"ל מטלית שמיוחד לתופרו סביב בית הצואר של כתונת בשפתו. כדי שלא יקרע שפת בית הצואר ולהכי כופף קצת מהמטלית ההוא לפנים מהשפה וקצת ממנו בחוץ. ונ"ל דמיירי שלא תפרו עדיין להבגד דאי בשכבר תפרו. אפי' אין בו כשיעור מק"ט אגב הבגד. דכל המחובר לטמא טמא [כפי"ב מ"ב] וכן מצאתי אח"כ גם בהרא"ש:

אם פשוטה:    ר"ל ואם יחדו להמטלית לתפרו רק בצד אחד משפת בית הצואר:

נמדדת פשוטה:    וסגי בשיעור א':

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים