משנה כלים כז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת כלים · פרק כז · משנה ז | >>

לחצו כאן למהדורת וויקיטקסט המבוארת

[עריכה]

הבגד שארג בו שלשה על שלשה, ונטמא מדרס, והשלים עליו את כל [הבגד, ואחר כך נטל] חוט אחד מתחילתו, טהור מן המדרס, אבל טמא מגע מדרס.

נטל חוט אחד מתחלתו, ואחר כך השלים עליו את כל הבגד, טמא מגע מדרס.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

הבגד שארג בו שלשה על שלשה ונטמא מדרס והשלים עליו את כל הבגד ניטל חוט אחד מתחילתו טהר מן המדרס אבל טמא מגע מדרס ניטל חוט אחד מתחילתו ואחר כך השלים עליו את כל הבגד טמא מגע מדרס.

פירוש הרמב"ם

אמר כי כאשר ארג הבגד שלשה על שלשה מצומצמות אשר הוא שיעור טומאת מדרס כמו שקדם ונטמא זה הבגד הארוג במדרס ואחר הטמאותו השלים הבגד כולו באריגה הנה הבגד בכללו טמא מדרס והוא אב הטומאה כמו שבארנו בי"ט ואם נטל חוט אחד מראש הבגד והוא סוף השלשה על שלשה אשר נטמא במדרס אשר חסר השיעור וחזרה זאת החתיכה כאילו נחתכת אחר הטומאה הנה הבגד כאילו חזר בדמיון בגד נגע במדרס אשר הוא ראשון לא אב כמו שביארנו פעמים ואם נטל החוט מהשלשה על שלשה מצומצמות אשר ארג תחלה לאחר הטמאותה במדרס ונשארה פחות משלשה על שלשה ואחר זה נשלם הבגד כולו באריגה הנה הבגד כולו טמא מגע מדרס ר"ל ראשון וזה תכלית הביאור:

פירוש רבינו שמשון

נטל חוט אחד מתחלתו משלשה על שלשה ראשונים שנטמאו מדרס טהור כל הבגד מן המדרס אבל טמא מגע מדרס לפי שנגע בשלשה הראשונים קודם שנתמעט שיעורו מידי דהוה אמטה דלעיל פי"ח ואסנדל דלעיל פ' כ"ו אבל סיפא דמתני' דהכא קשיא דכיון דנתמעט שיעורו קודם שהשלים עליו את הבגד אמאי נטמא מגע מדרס וצריך לאוקומא כתנא קמא דר' יוסי לקמן בפרקין דשלשה על שלשה שנחלק טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הבגד שארג בו שלשה טפחים על שלשה טפחים - מצומצמות, שהוא שיעור ליטמא מדרס. ואחר שנטמאו במדרס כשהן מצומצמות השלים עליו אריגת כל הבגד, והשתא כל הבגד טמא מדרס דהוי חיבור לשלשה על שלשה שנטמאו קודם אריגת כל הבגד:

נטל חוט אחד מתחלתו - משלשה על שלשה ראשונים שנטמאו מדרס:

טהור - כל הבגד מן המדרס:

אבל טמא מגע מדרס - לפי שנגע בשלשה על שלשה ראשונים קודם שנתמעט שיעורו: נטל חוט אחד מתחלתו ואח"כ השלים עליו את כל הבגד טמא מגע מדרס. ואע"ג דנתמעט שיעורו קודם שהשלים עליו את כל הבגד, אעפ"כ טמא כל הבגד מגע מדרס. דהאי תנא סבירא ליה בגד שלשה על שלשה שנחלק אחר שנטמא במדרס, טמא מגע מדרס, כדלקמן בפרקין. הלכך כשנתמעט שיעורו דשלשה על שלשה, נשאר טמא מגע מדרס, וכשהשלים עליו את כל הבגד הוי הבגד מחובר לטמא מגע מדרס, וכל המחובר לטמא, טמא כמותו:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ונטמא מדרס והשלים עליו את בל הבגד כל הבגד טמא מדרס ניטל חוט אחד וכו':    כך צ"ל:

טהור מן המדרס אבל טמא מגע מדרס:    מידי דהוה אמטה דלעיל פי"ח ואסנדל דלעיל פכ"ו. ומצאתי שהגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל טהר מן המדרס ומחק הוי"ו וכן בכוליה פירקין גם כששונה טהור מטמא מת הגיה טהר בלי וי"ו. גם ה"ר יהוסף ז"ל הגיה כן. גם ברישא דמתני' ונטמא מדרס והשלים עליו את כל הבגד ניטל חוט אחד מתחלתו טהר וכו' וכ' כן מצאתי וגם במתני' דבסמוך כן הגיה שלא הוסיף מלות רק מחק מלות ואחר כך ומלת השלים הגיה והשלים בוי"ו:

בפי' ר"ע ז"ל. דהאי תנא ס"ל בגד שלשה על שלשה שנחלק וכו'. ודלא כר' יוסי:

תפארת ישראל

יכין

הבגד שארג בו שלשה על שלשה:    געג"ט. דאז מק"ט מדרס. אף שלא נגמר עדיין. ודלא כר"מ [לעיל מ"ב]:

והשלים עליו את כל הבגד:    נמצא דהשתא כולו טמא מדרס [כפי"ח מ"ז]:

ואח"כ נטל:    ה"ג ולא כהנ"א *) דהיאך אפשר לומר דבניטל הבגד שגמר והפרישו מעיקר. הטומאה שיהיה כולו טמא מדרס. הרי כשפירש מעיקר הטומאה אין ראוי לטמא רק כמגע מדרס [כפי"ח מ"ז] ואי גרסינן הבגד כולו טמא מדרס לא גרסינן לג' מלות "ואחר כך נטל" אלא ה"ק דבשגמר כל הבגד כולו טמא מדרס. אולם במשניות שבש"ס ל"ג לכל המוקף וכדאמרן:

חוט אחד מתחלתו:    מגע"ג טפחים הראשונים שנטמאו:

אבל טמא מגע מדרס:    דהרי מה שגמר אח"כ עכ"פ נגע בהגע"ג טפחים כשהיו שלמים וטמאין. וכתפילין לעיל [פי"ח מ"ח] ומטה [פי"ט מ"ה. ולא דמי כלל לעשה לה חדשות פי"ט מ"ו]. ולא נקט לה הכא רק לאשמעינן דלא תימא דוקא תפילין ומטה שנתקלקל לגמרי מה שנטמא תחלה. אבל הכא בבגד שנתמעט רק משיעורו. והרי ראוי הנשאר להצטרף להחדש ישאר בטומאת מדרס דמעיקרא קמ"ל. א"נ נ"ל דקמ"ל הכא אף דהישן והחדש אינו בת חלקים ואברים כמטה ותפילין. אלא כולו בגד א' הוא. אפ"ה דיינינן ליה כבת חלקים. ואינו טמא רק מגע מדרס כשנתמעט הישן:

טמא מגע מדרס:    דס"ל דכל געג"ט שנטמא במדרס. ואח"כ נחלק. עכ"פ טמא כמגע מדרס [וכמשנה י']. דהרי עכ"פ גם אחר שנחלק נשאר בכל חלק געגא"צ שראוי לק"ט כשנגע בהמדרס. [ונ"ל דדוקא בבגד שלא נגמר אירוגו ס"ל הכי. ובכה"ג גם ר' יוסי [שבמשנה י'] מודה מדחזי לגמור עליו כל הבגד. ונתיישב בזה קושית רמל"מ [פכ"ג מכלים ה"ז] להרמב"ם דפסק כמשנתינו. ושם ה"ט פסק כר' יוסי והניח בצ"ע. והוכיח הרמב"ם כדבריו מדהובא פלוגתא דר' יוסי במ"ט וי'. ולא גם במ"ח]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים