משנה כלים כב דפוסים
משנה כלים, פרק כ"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
השולחן והדולפקי שנפחתו, או שחיפן בשיש ושייר בהם מקום הנחת הכוסות, טמאים.
רבי יהודה אומר: מקום הנחת חתיכות.
השולחן שניטלה אחת מרגליו, טהור.
ניטלה שניה, טהור.
ניטלה השלישית, טמא כשיחשוב עליו.
רבי יוסי אומר, אין צריך מחשבה.
וכן הדולפקי.
ספסל שניטל אחד מראשיו, טהור.
ניטל השני, טהור.
אם יש בו גובה טפח, טמא.
שרפרף שניטל אחד מראשיו, טמא.
וכן הכסא שלפני קתדרא.
כסא של כלה שניטלו חיפוייו, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין.
שמאי אומר: אף מלבן של כסא, טמא.
כסא שקבעו בעריבה, בית שמאי מטמאין, ובית הלל מטהרין.
שמאי אומר: אף העשוי בה.
כסא שלא היו חיפוייו יוצאין, וניטלו, טמא, שכן דרכו להיות מטהו על צדו ויושב עליו.
כסא שניטל חיפויו האמצעי והחיצונים קיימים, טמא.
ניטלו החיצונים והאמצעי קיים, טמא.
רבי שמעון אומר: אם היה רחב טפח.
כסא שניטלו שניים מחיפוייו זה בצד זה, רבי עקיבא מטמא, וחכמים מטהרין.
אמר רבי יהודה: אף כסא של כלה שניטלו חיפוייו ונשתייר בו בית קבלה, טהור, מפני שבטל העיקר ובטלה הטפלה.
שידה שניטל העליון, טמאה מפני התחתון.
ניטל התחתון, טמאה מפני העליון.
ניטל העליון והתחתון, רבי יהודה מטמא מפני הדפין, וחכמים מטהרין.
ישיבת הסתת, טמא מדרס.
כופת שסרקו, וכרכמו, ועשאו פנים, רבי עקיבא מטמא.
וחכמים מטהרין, עד שיחוק בו.
הסל והכלכלה שמילאן תבן או מוכין, התקינן לישיבה, טהורין.
סרגן בגמי או במשיחה, טמאין.
האסלה, טמאה מדרס וטמא מת.
פירשה, העור טמא מדרס, והברזל טמא טמא מת.
הטרסקל שחפויו של עור, טמא מדרס וטמא מת.
פירשה, העור טמא מדרס, והטרסקל טהור מכלום.
ספסלין שבמרחץ ושתי רגליו של עץ, טמא.
אחת של עץ ואחת של אבן, טהור.
הנסרין שבמרחץ ששיגמן, רבי עקיבא מטמא.
וחכמים מטהרין, שאינן עשויין אלא שיהיו המים מהלכין תחתיהן.
קנקילין שיש בה בית קבלת כסות, טמאה.
והעשויה ככוורת, טהורה.
משנה כלים, פרק כ"ב:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב