מהר"ם על הש"ס/שבת/פרק יב

קב:

בגמ' כירה קטנה לשפות עליה קדרה קטנה וכו' כצ"ל:

ברש"י ד"ה המצדד את האבן וכו' עד שמתיישבת בקרקעית וכו' כצ"ל:

בתוס' ד"ה לול של תרנגולים וכו' עד עשוי להכניס ולהוציא הוא ס"ד ומה שכתבו התוס' אח"כ אבל בהנך תרתי וכו' הוא התחלת דבור השני:

ברש"י ד"ה ושבקיה בגוויה לתלות בה כצ"ל:

ד"ה מרדדי טסי וכו' שמכין ג' על הטס וכו' כצ"ל:

ד"ה ביצה קלה כגרוגרת מביצה וכו' כצ"ל:

ד"ה כל השם התיבה וכו' כצ"ל:

ברש"י ד"ה אלא ב' אותיות וכו' כגון שש מששבצר וכו' תת מתתראו מתתנו וכו' כצ"ל:

ד"ה וכי תימא אלף וכו' שהם שתי אותיות מתיבה גדולה וכו' כצ"ל:

ד"ה כיון דאית וכו' בלשון לטין של מינין קלוטרוס וכו' כצ"ל:

ד"ה אחת מאחת וכו' כתב מהנה מ"ם יתירה ומאחת יתירה וכו' נ"ל שצ"ל ומהנה יתירה:

בא"ד כתבינהו ודרוש אחת הנה וכו' אחת שהיא הנה וכו' כצ"ל והכל ד"א:

בתוס' ד"ה דגלטורי כעלמא וכו' ורבנן דפטרי במתני' וכו' ר"ל במתני' דלקמן דפליגי ר"י ורבנן בנוטריקון:

בגמ' מאי טעמא מהדר אפיה דקו"ף מרי"ש כצ"ל:

וליעול בהך וכו' קושיא היא:

אני חס עליהם מפני שבעטו בגיף וכו' כצ"ל:

ברש"י ד"ה ע"כ מדת הרשעים כן הוא נדרש אצל וכו' כצ"ל:

בגמ' אמר לו שוטה היה ואין מביאים ראיה מן השוטים כתב במשקים וכו' כצ"ל:

בתוס' ד"ה והתניא וכו' אבל קשה דאי ברייתא היא הא דפריך מינה אמאי נקט נתכוין וכו' כצ"ל: