מהר"ם על הש"ס/שבת/פרק כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


קמח.[עריכה]

בתוס' ד"ה שואל אדם מחבירו וכו' מתבע ליה לדינא בתוך ל' יום אינו חייב להחזיר דודאי וכו' כצ"ל:

ד"ה אתקין רבא וכו' ברוב ספרים אינו כתוב כאן ולא בפירש"י ובריש המביא כדי יין נראה שהוא מקומו וזה לשון וכו' כצ"ל:

בא"ד ובענין שנושאין זה נושאין זה הלכך וכו' כצ"ל:

בא"ד כמו שמשמע נמי מתוך פירושו לפי' כו' כצ"ל:

קמח:[עריכה]

בתוס' ד"ה נפרום וכו' מכאן מייתי ר"ת ראיה וכו' פי' דהוקשה לו ג"כ קושית הקונטרס דהא קאמר במס' ביצה נפרום סודרא עלויה ותירץ דהתם מיירי ביין ושמן דלא שייך בהן סחיטה והכא מיירי במים ואם כן מכאן ראיה וכו' נ"ל ודו"ק:

קנ.[עריכה]

בתוס' ד"ה אומר אדם לחבירו וכו' שהוא לדעת אותה מלאכה וכו' ס"א שהוא רוצה לדעת וכו':

קנא:[עריכה]

ברש"י ד"ה וחתכם לשון חיותכם כן צריך להיות: