”הסכם שכר“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, חוזה עבודה או הסדר אחר, קיבוצי או אישי, שלפיו מעביד משלם שכר לעובדיו;

”חוק תקציב שנתי“, לגבי שנת כספים פלונית – חוק התקציב לאותה שנת כספים;

”ממונה על סעיף תקציב“ –

(1)

לגבי סעיף תקציב ”נשיא המדינה“ – מי שהנשיא מינהו לכך;

(2)

לגבי כל סעיף תקציב אחר, למעט סעיף תקציב ”הכנסת“ – השר שקבעה הממשלה בהודעה לועדה או מי שהשר מינהו לכך;

”שיא כוח אדם“ – מספר מרבי של משרות שבהן ניתן להעסיק עובדים קבועים, זמניים וארעיים, למעט עובדים ארעיים למשימה חולפת המועסקים עד מאה ועשרים ימים;

”שכר“ – הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

פרק ב׳: הרשאה להוציא כספים ולהתחייב

2.

מבנה חוק תקציב שנתי [תיקון: תשמ״ח, תשע״ו, תשע״ו־2]

(א)

חוק תקציב שנתי יכלול את אלה:

(1)

תקציב רגיל;

(2)

תקציב פיתוח וחשבון הון;

(3)

החזר חובות לבנק ישראל;

(4)

תקציב המפעלים העסקיים – הוצאות ותחזית הכנסות;

(5)

(נמחקה).

(ב)

לחוק יצורפו –

(1)

תחזית התקבולים והמילוות;

(2)

תחזית של סכומים שלא ייגבו בשל הטבות מסים;

(3)

תכנית תקציב תלת־שנתית שהונחה על שולחן הכנסת לפי סעיף 40א(א).

(ג)

בתקציב יצויינו סכומי הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם; הסכומים והמספרים יחולקו לסעיפי תקציב, תחומי פעולה ותכניות.

3.

תקציב ההוצאה

הממשלה רשאית להוציא בשנת כספים פלונית את הסכום הנקוב כהוצאה בחוק התקציב השנתי לאותה שנה.

3א.

תמיכות במוסדות ציבור [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט]

(א)

בסעיף זה –

”מוסד ציבור“ – גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה;

”סעיף תקציב“ – סעיף בחוק תקציב שנתי הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי.

(ב)

חוק תקציב שנתי יקבע את הוצאות הממשלה לצורך תמיכה במוסדות ציבור.

(ג)

הוצאות הממשלה לצורך תמיכה במוסדות ציבור ייקבעו בכל סעיף תקציב בסכום כולל לכל סוג של מוסדות ציבור.

(ד)

הסכום שנקבע בסעיף תקציב לסוג של מוסדות ציבור יחולק בין מוסדות ציבור הנמנים עם אותו סוג לפי מבחנים שוויוניים.

(ה)

הממונה על סעיף התקציב יקבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מבחנים שוויוניים לחלוקת הסכום שנקבע באותו סעיף תקציב לצורך תמיכה במוסדות ציבור (להלן – מבחנים).

מבחני התמיכה השונים מתפרסמים באתר יחידת התמיכות שבמשרד המשפטים.

(ו)

שר האוצר יקבע בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, נוהל שלפיו יוגשו ויידונו בקשות של מוסדות ציבור לקבלת תמיכה מתקציב המדינה (להלן – נוהל).

פורסם נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור (י״פ תש״ף, 482).

(ז)

המבחנים והנוהל יפורסמו ברשומות.

(ח)

לא יוצא סכום שנקבע בחוק תקציב שנתי לצורך תמיכה במוסד ציבור אלא אם כן הוא מואגד ומקיים את הוראות הנוהל ובמידה המתיישבת עם המבחנים.

(ח1)

(1)

לא יקבל מוסד ציבור תמיכה מיותר ממשרד ממשלתי אחד, אלא אם כן נתקיימו לגביו שני אלה:

(א)

סך כל סכום התמיכה לא יעלה על 90% מעלות הפעולות שבעבורן מבקש מוסד הציבור את התמיכה;

(ב)

הממונה על סעיף התקציב שבו נקבע הסכום הגבוה ביותר של התמיכה כאמור בפסקה (א) יאשר, לפני העברת יתרת סכום התמיכה, כי מוסד הציבור מקיים את הוראות הנוהל ואת כל יתר התנאים על פי סעיף זה; לענין זה, ”יתרת סכום התמיכה“ – 20% מהסכום הכולל של התמיכה כאמור בפסקה (א).

(2)

שר האוצר יקבע, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה ובאישור הוועדה, הוראות לביצוע סעיף קטן זה.

(ט)

סעיף זה לא יחול על –

(1)

הוצאות הממשלה לצורך תמיכה בתאגיד שהוקם בחוק;

(2)

הוצאות הממשלה לצורך תמיכה בתאגיד מרכז החינוך העצמאי;

(3)

הוצאות הממשלה לצורך תמיכה בתאגיד מרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל.

(י)

(1)

התאגידים האמורים בסעיף קטן (ט)(2) ו־(3), יתוקצבו בתקציב משרד החינוך והתרבות למטרות חינוך בלבד, לפי אמות מידה שוות לשני התאגידים ועל פי קריטריונים עניניים אחידים ושוויוניים כמו לכלל ילדי ישראל.

(2)

תאגיד מרכז החינוך העצמאי יתוקצב על בסיס תקציבו האחרון לפני תחילתו של חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשנ״ב–1992.

(3)

יישמרו אופיו ומעמדו של החינוך החרדי בתאגידים האמורים בסעיף קטן (ט)(2) ו־(3).

3ב.

הפחתת תקציב או תמיכה בשל פעילות נגד עקרונות המדינה [תיקון: תשע״א־2]

(א)

בסעיף זה –

”גוף“ – גוף מתוקצב וגוף נתמך כהגדרתם בסעיף 21 ומוסד ציבור הנתמך לפי סעיף 3א;

”הוצאה“ – לרבות ויתור על הכנסה.

(ב)

ראה שר האוצר כי גוף הוציא הוצאה שהיא במהותה אחד מהמפורטים להלן (בסעיף זה – הוצאה שאינה נתמכת), רשאי הוא, בהסכמת השר הממונה על סעיף התקציב שלפיו מתוקצב או נתמך אותו גוף, לאחר ששמע את הגוף, להפחית מהסכומים שיש להעבירם מתקציב המדינה לאותו גוף לפי כל דין:

(1)

שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

(2)

הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור;

(3)

תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;

(4)

ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל;

(5)

מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.

(ג)

הפחתה לפי סעיף קטן (ב) לא תעלה על פי שלושה מההוצאה שאינה נתמכת.

(ד)

(1)

שר האוצר יקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (ב), לאחר קבלת חוות דעת של היועץ המשפטי למשרד האוצר בדבר התקיימות האמור באותו סעיף קטן, ולאחר שהועברה אליו המלצת צוות מקצועי לגבי היקף ההוצאה שאינה נתמכת, השלכות ההפחתה על הגוף או על גורמים אחרים הקשורים בו וסכום ההפחתה הראוי בהתחשב בכלל נסיבות העניין;

(2)

בסעיף קטן זה, ”צוות מקצועי“ – צוות שמינה שר האוצר שחברים בו עובד משרד המשפטים, לפי הצעת שר המשפטים, עובד משרד האוצר ועובד המשרד שהשר שלו ממונה על סעיף התקציב שלפיו מתוקצב או נתמך הגוף, לפי הצעת השר האמור.

4.

שימוש בתקבולים נוספים לצורך כיסוי התייקרויות ותשלום חובות

ראתה הועדה כי נתקבלו תקבולים מעל לתחזית התקבולים והמילוות לשנת הכספים, רשאית היא, לפי הצעת הממשלה, להרשות הוצאת הסכומים הנוספים לכיסוי התייקרויות בתכניות קיימות, להקטנת ההתייקרויות או למניעתן, או להקטנת חובות המדינה, הכל כפי שתקבע הועדה; לענין זה, ”תקבול“ – למעט תקבול שלא נכלל בתחזית ומקורו במילווה או במענק, אך לענין מילווה או מענק במטבע חוץ שנכללו בו – לרבות תקבול נוסף הנובע משינוי שער החליפין לעומת השער שלפיו חושבו.

5.

הוצאה מותנית בהכנסה [תיקון: תשנ״ב־2]

(א)

נוסף על הסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיפים 3 ו־4 רשאית היא להוציא, בשנת כספים פלונית, את הסכום הנקוב כהוצאה מותנית בהכנסה בחוק התקציב השנתי, בתוספת הסכומים שיתווספו על פי סעיף 11(א)(3), וזאת בתנאי שיתקבלו התקבולים למימון ההוצאה.

(ב)

הממשלה רשאית להוציא את הסכומים של ההוצאה המותנית בהכנסה בתנאי שהסכום המוצא לתכנית פלונית לא יעלה על סכום התקבול שיתקבל למעשה לאותה תכנית עד תום שנת הכספים; עלה התקבול שהתקבל למעשה לתכנית פלונית על סכום ההוצאה המותנית בהכנסה הנקוב בחוק התקציב השנתי, יועבר העודף לאוצר המדינה ואין להוציאו אלא אם כן הוגדל הסכום האמור על פי סעיף 11(א)(3) ובמידה שהוגדל.

(ג)

תקבול שמקורו במילווה ישמש למימון הוצאה בסעיפי תקציב בתקציב פיתוח וחשבון הון בלבד.

(ד)

אגרה המשולמת לאוצר המדינה, שהוטלה על פי חיקוק שנחקק אחרי תחילת שנת הכספים 1992, לא תשמש למימון הוצאה מותנית בהכנסה.

6.

הרשאה להתחייב והתחייבויות [תיקון: תשמ״ח, תש״ן]

(א)

הממשלה רשאית להתחייב בשנת כספים פלונית בגבולות הסכומים הנקובים כהרשאה להתחייב בתכניות שבחוק התקציב השנתי לאותה שנה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי תכנית בתקציב רגיל בחוק תקציב שנתי שבה לא נקוב סכום הרשאה להתחייב, אך נקוב סכום הוצאה או סכום הוצאה מותנית בהכנסה, רשאית הממשלה להתחייב באותה שנת כספים בגבולות הסכומים הנקובים כאמור, ובלבד שקיום מלוא התחייבויות הממשלה בתכנית ייעשה עד תום שנת הכספים שלאחר אותה שנת כספים וייעשה במלואו מתוך הסכומים הנקובים כהוצאה או כהוצאה מותנית בהכנסה; קיימות לגבי התכנית התחייבויות שנעשו בשנים קודמות (להלן – התחייבויות העבר), אין להתחייב אלא בגבולות הסכומים הנקובים כהוצאה או כהוצאה מותנית בהכנסה שיוותרו לאחר מילוי התחייבויות העבר; בסעיפי תקציב בתקציב פיתוח ישמשו הסכומים הנקובים כאמור לקיום התחייבויות העבר בלבד, ואין להתחייב בהם באותה שנת כספים.

(ג)

סעיף זה לא יחול על ערבות שניתנה לפי חוק ערבויות מטעם המדינה, התשי״ח–1958, או חוק הערבויות לסחר חוץ, התשי״ט–1959, ועל מילווה, הלוואה או פקדון שהמדינה התחייבה לגביהם על פי חוק מילווה, חוק איגרות מדינת ישראל, חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956, או חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, ועל הסכם שכר שהמדינה התחייבה לגביו על פי חוק; שר האוצר רשאי, באישור הועדה, לפטור מהוראות סעיף זה התחייבויות מסויימות אחרות.

7.

שיא כוח אדם

הממשלה רשאית למלא בשנת כספים פלונית את מספר המשרות הנקוב בחוק התקציב השנתי, בתוספת המשרות שיתווספו על פי סעיף 11(א)(7); חלוקת המשרות לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות תהיה כמפורט בחוק התקציב השנתי.

8.

תקציב מפעלים עסקיים [תיקון: תשמ״ח, תש״ס]

(א)

נוסף על הסכומים שהממשלה רשאית להוציא לפי סעיפים 3 עד 5 רשאית היא להוציא בשנת כספים פלונית את הסכומים הנקובים בתקציב המפעלים העסקיים שבחוק התקציב השנתי, וזאת בתנאי שהסכום המוצא בסעיף תקציב פלוני שבתקציב המפעלים העסקיים לא יעלה על סכום התקבולים שיתקבל למעשה לאותו סעיף תקציב לאותה שנת כספים, ובלבד שבשעה שהמפעל העסקי מוציא או מתחייב להוציא סכום כלשהו, ההפרש בין הוצאותיו בפועל לבין הכנסותיו בפועל (להלן – ההפרש) אינו עולה על 5% מתקציב ההוצאה הכולל לאותה שנת כספים.

(א1)

(1)

חישוב ההפרש לפי סעיף קטן (א) ייעשה בחישוב רב שנתי מצטבר, כשההפרש בתום כל שנת כספים ייחשב כיתרת הפרש לתחילת שנת הכספים הבאה אחריה.

(2)

לענין סעיף קטן (א), ”הוצאה בפועל“, ”הכנסה בפועל“ – הוצאה או הכנסה במזומן.

(ב)

הוראות סעיף 6 יחולו על תקציב המפעלים העסקיים.

(ג)

נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא לפי סעיף 7 רשאית היא למלא בשנת כספים פלונית במפעלים עסקיים את מספר המשרות הנקוב לענין זה בתקציב המפעלים העסקיים שבחוק התקציב השנתי.

(ד)

תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת כספים פלונית תהיה כמצויין בחוק התקציב השנתי.

(ה)

סכום שהוקצב בתקציב המפעלים העסקיים לתשלום תמורת עבודה, שירות או נכס יראוהו כמוצא משבוצעה העבודה או משנתקבל השירות או הנכס אשר הוא מיועד לתשלום בעדם.

(ו)

לענין תקציב המפעלים העסקיים, ”תקבול“ – לרבות ערך השירותים שניתנו או הנכסים שסופקו בשנת כספים פלונית.

9.

סמכות לקבוע מנת מימון

שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר או עם ממונה אחר על סעיף תקציב, לפי הענין, לקבוע לכל תקופה שקבע –

(1)

את סכום ההרשאה להתחייב שמותר להתחייב בו;

(2)

לגבי תכנית שלגביה נקוב סכום הוצאה מותנית בהכנסה –

(א)

את הסכום שמותר להוציא מן ההכנסה שהתקבלה;

(ב)

את הסכום שמותר להוציא בטרם התקבלה ההכנסה למעשה, על אף האמור בסעיף 5;

קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל סעיפי התקציב, תחומי הפעולה והתכניות, או לגבי סוג של סעיפי תקציב, תחומי פעולה או תכניות, או לגבי סעיף תקציב פלוני, תחום פעולה פלוני או תכנית פלונית.

10.

עדכון תקציב [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ג־5]

(א)

בסעיף זה –

”תקבול“ – למעט המקדמה לפי סעיף 48 ולמעט מילווה או מענק במטבע חוץ שלא נכללו בתחזית התקבולים והמילוות לשנת כספים פלונית;

”רבעון“ – תקופה של שלושה חדשים המתחילה ב־1 באפריל, ב־1 ביולי, ב־1 באוקטובר וב־1 בינואר.

(ב)

בכל רבעון החל ברבעון המתחיל ב־1 ביולי תעדכן הממשלה, על יסוד הצעת שר האוצר, את תקציב ההוצאה, את ההוצאה המותנית בהכנסה ואת תקציב המפעלים העסקיים; הממשלה רשאית, לפי הצעת שר האוצר, לקבוע כי העדכון ייעשה במועדים אחרים.

(ג)

העדכון ייעשה בהתחשב בסכום התקבולים שנתקבלו בתקופה שקדמה למועד העדכון ובתחזית לתקופה שאחריו וכן בהיבטים השונים של האינפלציה ובמיוחד באלה:

(1)

שינויים במדד המחירים לצרכן ובמדדים אחרים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2)

התפתחויות ושינויים בתחום השכר ותוספת היוקר;

(3)

שינויים בשערי החליפין של מטבעות חוץ;

(4)

שינויים ברמת הפעילות והתעסוקה במשק.

(ד)

העדכון יכול שיהיה בשיעורים שונים לסעיפי תקציב, תחומי פעולה ותכניות שונים, ובלבד שייעשה בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לפי עניינו של כל אחד מסעיפי התקציב, תחומי הפעולה והתכניות.

(ה)

בכל מועד שבו מבוצע עדכון לפי סעיף קטן (ג) (להלן – מועד עדכון) רשאית הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, לעדכן את סכומי ההרשאה להתחייב שלא התחייבו בהם עד מועד העדכון; הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יחולו לענין זה, בשינויים המחוייבים.

(ו)

בכל מועד עדכון רשאית הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, לעדכן את סכום המקדמה לפי סעיף 48 שלא נוצל עד תום מועד העדכון, בשיעור שלא יעלה על שיעור הגדלת תקציב ההוצאה באותו עדכון.

(ז)

בכל מועד עדכון רשאית הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, לעדכן את הסכומים הנקובים בסעיפים 11, 12, 17, 27 ו־43 ואת הסכום הנקוב בהגדרת ”דרך מימון“ שבסעיף 32 בשיעור שלא יעלה על שיעור הגדלת תקציב ההוצאה באותו עדכון.

(ח)

עדכון לפי סעיף זה טעון אישור הועדה.

11.

שינויים [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן־2, תשנ״א־4, תשנ״ב־3, תשנ״ג־3, תשנ״ג־5, תשנ״ד, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ף]

(א)

על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, רשאי שר האוצר, בכל סעיף תקציב שנקבע בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית, חוץ מסעיף תקציב ”הכנסת“ –

(1)

להעביר, בהודעה לועדה, כל סכום של הוצאה מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב, או לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים ועל 15% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(2)

להעביר, בהודעה לועדה, כל סכום של הוצאה מותנית בהכנסה, מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב, או לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים ועל 15% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(3)

להגדיל, בהודעה לועדה, את הסכום של הוצאה מותנית בהכנסה, בכל תכנית שבאותו סעיף תקציב, או להוסיף הוצאה מותנית בהכנסה לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים ועל 15% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(4)

להעביר, בהודעה לועדה, כל סכום של הרשאה להתחייב מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 3,475,000 שקלים חדשים ועל 20% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(5)

להגדיל, בהודעה לועדה, את סכום ההרשאה להתחייב, בכל תכנית שבאותו סעיף תקציב, או להוסיף סכום של הרשאה להתחייב בתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 3,475,000 שקלים חדשים ועל 20% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(6)

להעביר, בהודעה לועדה, כל מספר משרות, ביחד עם סכום ההוצאה הדרוש להן או בלעדיו, מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב, או לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית במספר משרות העולה על 50 ועל 20% ממספר המשרות בתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(7)

להגדיל, באישורה המוקדם של הועדה, את מספר המשרות בכל תכנית שבאותו סעיף תקציב, או להוסיף משרות בתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שההגדלה או ההוספה נובעות מהעברת עובדים ממוסד שהמדינה משתתפת בתקציבו לשירות המדינה עקב העברת תפקיד ממוסד כאמור למדינה.

(ב)

לגבי סעיף תקציב ”הכנסת“ רשאית ועדה משותפת של חמישה חברי ועדת הכנסת וחמישה חברי ועדת הכספים של הכנסת ואשר בראשה יושב ראש ועדת הכנסת, לפי הצעת יושב ראש הכנסת –

(1)

להעביר כל סכום או מספר משרות מתכנית אחת לתכנית אחרת או לתכנית חדשה שתיווסף;

(2)

להגדיל את הסכום של הוצאה מותנית בהכנסה בכל תכנית.

(ג)

לפי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, רשאי שר האוצר, בכל סעיף תקציב שנקבע בתקציב ההוצאה של המפעלים העסקיים בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית –

(1)

להעביר, בהודעה לועדה, כל סכום של הוצאה או של הרשאה להתחייב מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב או לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים ועל 15% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(2)

להגדיל, בהודעה לועדה, את סכום ההוצאה בכל תכנית שבאותו סעיף תקציב, או בתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, אם היה סבור כי אחד מסכומי התקבולים יעלה על תחזית התקבולים או שיתקבל תקבול נוסף מחוץ לתחזית, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים או על 15% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(3)

להגדיל, בהודעה לועדה, את סכום ההרשאה להתחייב בכל תכנית שבאותו סעיף תקציב, או להוסיף הרשאה להתחייב בתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית בסכום העולה על 3,475,000 שקלים חדשים ועל 20% מהתכנית המקורית אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(4)

להעביר, בהודעה לועדה, כל מספר משרות מתכנית אחת לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב, או לתכנית חדשה שתיווסף לאותו סעיף תקציב, ובלבד שהוא לא ישנה בדרך זו תכנית במספר משרות העולה על 50 ועל 20% ממספר המשרות בתחום הפעולה המקורי אלא באישורה המוקדם של הועדה.

(ד)

שר האוצר רשאי, בהודעה לועדה –

(1)

להעביר כל סכום או מספר משרות מסעיף תקציב אחד שנקבע בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית לסעיפי תקציב אחרים, אם הדבר יידרש מחמת שינויים שעליהם החליטה הממשלה במבנה של משרדי הממשלה או בתפקידיהם, ובלבד שהסכומים המועברים כאמור יוצאו למטרות שלהן היו מוקצבים והמשרות המועברות כאמור ישמשו למטרות אשר להן היו מוקצבות; הוא הדין אם העברה כאמור נדרשת מחמת שינויים במבנה המפעלים העסקיים או בתפקידיהם;

(2)

לשנות את המספור או השם של סעיפי תקציב, תחומי פעולה או תכניות שנקבעו בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית, ובלבד שלא יחול שינוי במטרה אשר לה הוקצב סכום או מספר משרות כאמור.

(ה)

שר האוצר רשאי, בהודעה לועדה, להעביר כל סכום או מספר משרות מתוך כל תכנית שנקבעה בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית לסעיף תקציב ”רזרבה כללית“ או לסעיפי תקציב ”רזרבות להתייקרויות“; הוא הדין לגבי סעיף תקציב ”רזרבה להוצאות פיתוח“ ובלבד שההעברה היא מסעיפי תקציב שבתקציב פיתוח וחשבון הון.

12.

שימוש ברזרבות [תיקון: תשמ״ח, תשמ״ו־2, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן־2, תשנ״א־4, תשנ״ב־3, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט]

(א)

שר האוצר רשאי, בהודעה לועדה, לקבוע את המטרות אשר להן יוצאו הסכומים וימולאו המשרות שבסעיף תקציב ”רזרבה כללית“, ובלבד שהוא לא יגדיל בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים ועל 15% מהתכנית או במספר משרות העולה על 25 ועל 15% ממספר המשרות של התכנית אלא באישורה המוקדם של הועדה; הוא הדין לגבי סכומי סעיף תקציב ”רזרבה להוצאות פיתוח“, ובלבד שאלה לא יוצאו אלא לסעיפי תקציב שבתקציב הפיתוח וחשבון הון.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), אין לקבוע כי סכומים שבסעיף תקציב ”רזרבה כללית“ יוצאו בתקציב המפעלים העסקיים, אך מותר לקבוע כי משרות שבסעיף תקציב ”רזרבה כללית“ ימולאו בתקציב המפעלים העסקיים.

(ג)

שר האוצר רשאי, בהודעה לועדה, לקבוע את חלוקת סכומי סעיפי תקציב ”רזרבות להתייקרויות“, ובלבד שאלה ישמשו אך ורק לכיסוי התייקרויות בתכניות קיימות.

(ד)

על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, רשאי שר האוצר, בהודעה לועדה, לקבוע את המטרות אשר להן יוצאו הסכומים וימולאו המשרות בתכנית שנקבע לגביה בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית שהיא תשמש כרזרבה או כעתודה, ובלבד שהוא לא יגדיל בדרך זו תכנית בסכום העולה על 1,940,000 שקלים חדשים ועל 15% מהתכנית או במספר משרות העולה על 25 ועל 25% ממספר המשרות של התכנית, אלא באישורה המוקדם של הועדה.

12א.

הוראת שעה לשנת 2022 – שימוש בסכומים לשם התמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2022 [תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ב־5]

(א)

הסכום האמור בסעיף 18(ב) לחוק הפחתת הגירעון ומגבלת ההוצאה (בסעיף זה – הסכום הנוסף), ייקבע בתכנית נפרדת בסעיף תקציב ”רזרבה כללית“ ויוקצה באופן שלהלן לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, ולמטרה זו בלבד:

(1)

לגבי סכום שעד מחצית הסכום הנוסף – שר האוצר רשאי, בהודעה לוועדה, להעביר כל סכום מתוך הסכום האמור לסעיפי תקציב אחרים שנקבעו בחוק התקציב השנתי לשנת 2022 לצורך השימוש בו;

(2)

לגבי סכום שמעל מחצית הסכום הנוסף ועד לסכום הנוסף, יחולו הוראות פסקה (1), אולם שר האוצר לא יתיר שימוש בסכום האמור אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:

(א)

ניתנה הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020;

(ב)

נמסרה לוועדה הודעת שר הבריאות, שר האוצר וראש הממשלה, שקיימת החמרה ברמת התחלואה הנגרמת מהתפשטות נגיף הקורונה שנשקפת ממנה פגיעה משמעותית לבריאות הציבור.

(ב)

שר האוצר ידווח לוועדה אחת לחודש על אופן הוצאת הסכום הנוסף.

13.

שימוש בעודפי תקציב משנה קודמת [תיקון: תש״ן, תשנ״ג־5, תשע״ו]

(א)

נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב בחוק תקציב שנתי לשנת כספים פלונית, או על פיו, חוץ מסעיף תקציב ”הכנסת“, רשאי שר האוצר, בהודעה לועדה, להתיר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים שלאחריה לתכנית שבה נכלל או, אם אינו הוצאה מותנית בהכנסה, לתכנית אחרת שבאותו סעיף תקציב.

(א1)

נותר עודף בסכום הנקוב כהרשאה להתחייב באחד מסעיפי התקציב בחוק תקציב שנתי לשנת כספים פלונית, או על פיו, חוץ מסעיף תקציב ”הכנסת“, רשאי שר האוצר, בהודעה לועדה, להתיר את השימוש בו בשנת הכספים שלאחריה לתכנית שבה נכלל.

(ב)

נותר סכום עודף בסעיף תקציב ”הכנסת“ שבחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית, רשאית הועדה האמורה בסעיף 11(ב), לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להתיר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים שלאחריה לתכנית שבתוך אותו סעיף תקציב.

(ב1)

נותר עודף בסכום הנקוב כהרשאה להתחייב בסעיף תקציב ”הכנסת“ שבחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית, רשאית הועדה האמורה בסעיף 11(ב), לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להתיר את השימוש בו בשנת הכספים שלאחריה לתכנית שבה נכלל.

(ג)

נותר סכום עודף בסעיפי תקציב ”רזרבות“ שבחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית, רשאי שר האוצר, באישורה המוקדם של הועדה, להתיר את השימוש בו בשנת הכספים שלאחריה למטרה שיקבע.

(ד)

הותר שימוש בסכום עודף כאמור בסעיף זה, יווסף הסכום לתקציב של שנת הכספים הבאה בהתאמה כאילו היה חלק ממנו.

(ה)

בסעיף זה, ”סכום עודף“, לענין הוצאה מותנית בהכנסה – עודף התקבולים שנתקבלו למימון ההוצאה על ההוצאה למעשה.

13א.

עודפי תקציב לשנים 2020 ו־2021 [תיקון: תשפ״ב־2]

(א)

על אף האמור בסעיף 13, סכום עודף שנותר באחד מסעיפי התקציב בחוק התקציב לשנת 2019, יראו אותו כאילו התווסף, לצורך התחייבויות שהתחייבה הממשלה במהלך שנת הכספים 2020, לתכנית פעולה מפורטת שהוגשה בהתאם לסעיף 3ב(א1)(2) לחוק־יסוד: משק המדינה, כנוסחו בחוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס׳ 10 והוראת שעה לשנת 2020), במועד הגשת תכנית הפעולה המפורטת (בסעיף זה – תכנית הפעולה המפורטת); שר האוצר יגיש לוועדה הודעה בדבר גובה הסכום שהתווסף לתכנית הפעולה המפורטת כאמור.

(ב)

נותר סכום עודף באחד מסעיפי תכנית הפעולה המפורטת בצירוף הסכום האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהודעה לוועדה, להתיר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים 2021.

14.

[תיקון: תשע״ו]

(בוטל).

15.

מועד לפניות [תיקון: תשע״ו]

הודעה לועדה או בקשה למתן אישורה לפי סעיפים 11 עד 13 תוגש לא יאוחר מחודש ימים לפני תום שנת הכספים, אך רשאית הועדה, במקרים מיוחדים, להרשות הגשתה במועד מאוחר יותר.

16.

סכום מוקצב שיראוהו כמוצא

סכום שהוקצב, יראוהו כמוצא כשחשבונו של הזכאי זוכה אצל החשב הכללי באותו סכום.

17.

ביטוח הצמדה [תיקון: תשמ״ח]

הממשלה לא תיתן התחייבות לשיפוי בשל עליית מדד המחירים לצרכן או שינוי בשער המטבע, למעט התחייבות בהסכם שכר למטרה כאמור, אלא באישורה המוקדם של הועדה.

פרק ג׳: תקציב הבטחון

18.

תקציב בטחון [תיקון: תשע״ג, תשע״ה־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ב]

(א)

הסכום המוקצב בחוק תקציב שנתי בסעיף תקציב ”משרד הבטחון“, לרבות המפעלים העסקיים שבו וכן הסכום המוקצב בחוק התקציב השנתי לגופים הביטחוניים, ייקרא להלן תקציב הבטחון; את חלוקת תקציב הבטחון לסעיפים, לתחומי פעולה ולתכניות תקבע, לפי הצעת הממשלה, ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והבטחון של הכנסת שוועדת הכנסת תקבע את יושב הראש שלה מקרב כל חבריה; בסעיף זה, ”הגופים הביטחוניים“ – יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה ותושביה.

(ב)

בתקציב הבטחון יצויינו סכומי הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה, הרשאה להתחייב ושיא כוח אדם; על תקציב הבטחון יחולו הוראות חוק זה, בתיאומים האמורים בפרק זה.

(ג)

בשנת כספים פלונית ניתן להעסיק חיילים בשירות חובה ובשירות קבע ועובדי צבא־הגנה לישראל במספר חדשים השווה למספר הנקוב בשיא כוח אדם בחוק התקציב השנתי, כפול 12; הוראה זו לא תחול על חיילים או עובדים ארעיים המועסקים למשימה חולפת עד מאה ועשרים ימים.

(ד)

לענין תקציב הבטחון, כל מקום בחוק זה שמדובר בו בועדה, ייקרא כאילו מדובר בועדה המשותפת האמורה בסעיף קטן (א).

19.

שינויים בתקציב הבטחון [תיקון: י״פ תשמ״ו, תשמ״ו־2, תשמ״ז־2, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״א־4, תשנ״ב־3, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט, תשע״ה]

(א)

לגבי תכניות בתקציב הבטחון שסכומיהן מוצאים במטבע ישראלי, רשאי שר האוצר, על פי הצעת שר הבטחון –

(1)

להעביר כל סכום של הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה או הרשאה להתחייב, מתכנית אחת לתכנית אחרת באותו תחום פעולה או בתחום פעולה אחר;

(2)

להגדיל כל סכום של הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה או הרשאה להתחייב בתכנית קיימת או חדשה;

(3)

להעביר כל מספר של משרות מתכנית אחת לתכנית אחרת, קיימת או חדשה, באותו תחום פעולה או בתחום פעולה אחר, או להגדיל את מספר המשרות בכל תכנית, קיימת או חדשה.

(ב)

(1)

העברה או הגדלה כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2) המשנה תכנית כלשהי בסכום העולה על 50 מיליון שקלים חדשים או על 50% מהתכנית המקורית, לפי הנמוך, או המהווה, לדעת שר הבטחון, שינוי מהותי, תיעשה באישורה המוקדם של הועדה; שר האוצר יעדכן אחת לשלושה חדשים את הסכום הנקוב בפסקה זו, על פי עליית מדד המחירים לצרכן.

(2)

העברה או הגדלה כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), שפסקה (1) אינה חלה עליה, תיעשה בהודעה לועדה.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), מותר לעשות העברה או הגדלה כאמור בו בהודעה לועדה אם ראש הממשלה ושר הבטחון קבעו כי מצב בטחוני מיוחד מחייב זאת.

(ד)

העברה או הגדלה כאמור בסעיף קטן (א)(3) תיעשה בהודעה לועדה.

(ה)

לגבי תכניות בתקציב הבטחון שסכומיהן מוצאים במטבע חוץ, רשאי שר האוצר, על פי הצעת שר הבטחון, להעביר או להגדיל סכומים או משרות כאמור בסעיף קטן (א), בהודעה לועדה; ואולם הממשלה רשאית לקבוע כי העברה או הגדלה כאמור בסעיף קטן זה, העולה על סכום שתקבע בהחלטתה, תיעשה באישורה המוקדם של הוועדה.

(ה1)

(1)

על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), על העברות או הגדלות כאמור בסעיפים קטנים (א)(1), (א)(2) ו־(ה) (להלן – העברות), המשנות תכניות של הצטיידות או של התעצמות שתקבע הועדה לענין זה לפי הצעת הממשלה (להלן – תכניות מיוחדות), יחולו ההוראות הבאות:

(א)

עלה סך כל סכומי ההעברות, שבוצעו מתכניות מיוחדות לתכניות אחרות מתחילת שנה, על ארבעים מליון שקלים חדשים, תהיה כל העברה נוספת מהתכניות המיוחדות לתכניות אחרות טעונה אישור מוקדם של הועדה;

(ב)

עלה סך כל סכומי ההעברות מתכניות מיוחדות בתחום פעולה אחד לתכניות מיוחדות בתחום פעולה אחר, שבוצעו מתחילת שנה, על חמישים מליון שקלים חדשים, תהיה כל העברה נוספת מתחום פעולה אחד לתחום פעולה אחר טעונה אישור מוקדם של הועדה; הוראות פסקה זו לא יחולו על העברות בין תחומי פעולה, שהועדה קבעה לענין זה לפי הצעת הממשלה, שהם תחום אחוד;

(ג)

הצעת שר הבטחון לשינוי הטעון אישור כאמור בסעיף קטן זה, שהוגשה על ידי שר האוצר, והועדה לא החליטה להתנגד להצעה תוך 21 ימי עבודה מיום הגשתה, יראו אותה כמאושרת בידי הועדה.

(2)

שר האוצר יעדכן, אחת לשלושה חודשים, את הסכומים הנקובים בסעיף קטן זה על פי עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ו)

(נמחק).

(ז)

על אף האמור בסעיפים 5(ב) ו־13(א), עלה התקבול שהתקבל למעשה בתכנית פלונית שבתקציב הבטחון על הסכום הנקוב לגביה כהוצאה מותנית בהכנסה בחוק התקציב השנתי לשנה פלונית, רשאי שר האוצר, בהודעה לועדה, להתיר את השימוש באותו סכום בשנת הכספים שלאחריה, לתכנית שבה נכלל או לתכנית אחרת בתקציב הבטחון.

(ח)

הודעה לועדה לפי סעיף זה תימסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מאשר המועד הקרוב להעברה או להגדלה מבין אלה: 1 ביולי, 1 באוקטובר, 1 בינואר ו־31 במרס של שנת הכספים.

20.

[תיקון: תשנ״ה]

(בוטל).

פרק ד׳: הוראות בקשר לתאגידים ורשויות מקומיות

21.

הגדרות לענין תאגידים [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ח]

בפרק זה –

”תאגיד“ –

(1)

תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק, והוא מוסד של המדינה או שנתקיים בו אחד מאלה:

(א)

הממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;

(ב)

חבריו או חברי הנהלתו, כולם או מקצתם, מתמנים בידי הממשלה או בידי שר;

למעט בנק ישראל, רשות מקומית וחברה ממשלתית;

(2)

חברה מוגבלת בערבות או הקדש, אשר שר או ראש רשות מקומית ממנה להם דירקטור או נאמן, לפי הענין, ואשר שר האוצר קבע שהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, יחולו עליהם;

”תאגיד בריאות“ – עמותה, אגודה שיתופית, חברה או כל גוף משפטי אחר הכשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות, המוכר שירותי בריאות בתוך בית חולים ממשלתי או תוך שימוש במתקני בית חולים כאמור;

”גוף מתוקצב“ – תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית;

”גוף נתמך“ – כהגדרתו בסעיף 32;

”שנה“ – שנת כספים, לרבות שנים עשר החדשים המתחילים בתאריך כלשהוא בשנה פלונית לגבי תאגידים המנהלים את תקציבם על בסיס של תקופה כאמור;

”סכום החריגה“ – סכום שבו חרגו תאגיד או רשות מקומית מתקציבם המאושר, או משיא כוח אדם, או סכום ההלוואה שלקחו ללא אישור; לענין זה אין נפקא מינה אם הסכומים הוצאו או נתקבלו למעשה או שהתאגיד או הרשות המקומית התחייבו או הסכימו להוציאם או לקבלם;

”חברה ממשלתית“ – כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, לרבות חברת בת ממשלתית וחברה מעורבת כמשמעותן בחוק האמור;

”חברה עירונית“ – חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי רשות מקומית או בידי רשות מקומית יחד עם המדינה או עם חברה עירונית אחרת או חברת בת עירונית;

”חברת בת עירונית“ – חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה עירונית, או בידי חברת בת עירונית או בידי חברת בת עירונית יחד עם חברת בת עירונית אחרת;

”שר הנוגע בדבר“, לענין תאגיד – השר הממונה על ביצוע החוק שלפיו הוקם אותו תאגיד, ולענין חברה ממשלתית – השר שנקבע כאחראי לעניני החברה.

22.

תקציב של תאגיד [תיקון: תשנ״ג־2]

(א)

התקציב של תאגיד טעון אישור של שר האוצר; אין בכך כדי לגרוע מהיותו טעון אישור אחר לפי כל דין.

(ב)

תקציבו של תאגיד יוגש לאישור שר האוצר לא יאוחר מאשר 30 ימים לפני תחילתה של השנה.

(ג)

מקום שנקבעו בחוק הוראות בדבר תקציב של תאגיד פלוני משמעו שתקופת התקציב תהיה לשנת כספים ושהתאגיד לא יהיה רשאי להוציא כספים בתקופת התקציב אלא אם כן קויימו ההוראות שנקבעו כאמור.

(ד)

החלה שנת כספים ותקציבו של תאגיד לא אושר מסיבה כלשהי בידי אחת מן הרשויות שהתקציב טעון אישורן על פי כל דין, לרבות לפי סעיף קטן (א), יהא התאגיד רשאי להוציא בכל חודש, כל עוד לא אושר התקציב כאמור, סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי שאושר לשנת הכספים הקודמת, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם.

(ה)

שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים ובאישור הועדה, לקבוע בצו הוראות לתקציב ביניים, בין דרך כלל ובין לתאגיד פלוני, לשנת כספים מסויימת, שיחולו על אף האמור בסעיף קטן (ד).

(ו)

הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה) יחולו אם אין בחוק שעל פיו פועל אותו תאגיד הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם ההוראות.

23.

שינויים ושימוש בעודפים בתקציבי תאגידים

מי שמוסמך לפי כל דין לאשר תקציב של תאגיד פלוני מוסמך גם לאשר, בהודעה לשר האוצר –

(1)

העברת סכומים ומשרות מפריט אחד שבתקציב לפריט אחר;

(2)

שימוש בסכום עודף שנותר בתקציב של תאגיד משנה פלונית לשנה הבאה;

ובלבד שלא יועברו בדרך זו סכומים מתקציב פעולות שוטפות לתקציב פיתוח או להיפך.

24.

הפחתת תקציב או שיא כוח אדם

(א)

שר האוצר והשר הנוגע בדבר רשאים לקבוע לתאגיד את שיא כוח האדם שלו וכן, על פי החלטת הממשלה, להורות לו להפחית את תקציבו או את שיא כוח האדם שלו בסכום או בשיעור שיקבעו.

(ב)

שר הפנים רשאי לקבוע לרשות מקומית את שיא כוח האדם שלה וכן, על פי החלטת הממשלה, להורות לה להפחית את תקציבה או את שיא כוח האדם שלה בסכום או בשיעור שיקבע.

(ג)

החלטה כללית של הממשלה בענין הפחתת תקציב ושיא כוח אדם ומדיניות השכר שלה, יחול על בנק ישראל, בשינויים המחוייבים.

(ד)

הוראה על פי סעיף זה יכול שתהיה כללית, לסוגים, או לתאגיד פלוני או לרשות מקומית פלונית.

25.

סמכויות בקשר לתאגיד

(א)

ראה שר האוצר שתאגיד עושה אחד מאלה:

(1)

מבצע עבודה או פעולה ללא הקצבה בתקציבו המאושר או חורג מתקציבו המאושר בדרך אחרת;

(2)

מבצע עבודה או פעולה שחוזה לעשייתם טעון אישור על כל דין, כשאישור כאמור לא ניתן;

(3)

מעסיק עובדים במספר משרות החורג משיא כוח האדם שלו או במשרות שאין עליהן הקצבה בתקציבו המאושר;

(4)

לווה כספים כשהדבר טעון אישור על פי כל דין, כשאישור כאמור לא ניתן;

רשאי הוא, בהסכמת השר הנוגע בדבר, לנקוט צעדים הדרושים לדעתו לתיקון הליקויים האמורים.

(ב)

צעדים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיכללו:

(1)

הוראה להפסיק את העבודה או הפעולה;

(2)

הוראה להפסיק את העסקתם של עובדים המועסקים בחריגה מהתקציב או משיא כוח האדם כאמור בסעיף קטן (א)(3).

(ג)

ראה שר האוצר כי חריגות שחרג תאגיד מתקציבו או משיא כוח האדם שלו לא תוקנו, רשאי הוא להפחית את סכום החריגה מסכומים שיש להעבירם מאוצר המדינה לפי כל דין, או מסכום המענק או השתתפות שהתאגיד היה מקבל מהממשלה אלמלא החריגה.

(ד)

הוראות סעיפים קטנים (ב)(1) ו־(ג) לא יחולו על חריגה בתשלום גימלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, או לפי חיקוק אחר.

26.

סמכויות בקשר לרשות מקומית

(א)

ראה שר הפנים שרשות מקומית עושה אחד מהדברים המפורטים בסעיף 25(א), רשאי הוא להפחית את סכום החריגה מסכום המענק שקבע לאותה רשות מקומית וכן לנקוט צעדים כאמור בסעיף 25(ב)(1) ו־(2).

(ב)

ראה שר הפנים כי חריגות שחרגה רשות מקומית מתקציבה או משיא כוח האדם שלה לא תוקנו, רשאי הוא, יחד עם שר האוצר, להפחית את סכום החריגה מכל סכום המועבר אליה מהממשלה, ורשאי שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, להפחית את סכום החריגה מכספי מסים או אגרות שיש להעבירם מאוצר המדינה לרשות המקומית לפי כל דין.

27.

חוזה של תאגיד או רשות מקומית [תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ז־2, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן־2, תשנ״א־4, תשנ״ב־3, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט]

(א)

בחוזה של תאגיד או של רשות מקומית שהתמורה הכרוכה בו עולה על 89,000 שקלים חדשים יציין החותם עליו בשם התאגיד או בשם הרשות המקומית –

(1)

כי נתקיימו בו כל התנאים וניתנו לגביו כל האישורים הדרושים לפי כל דין;

(2)

כי ההוצאה הכספית לביצועו מתוקצבת, ויצויין סעיף ההקצבה.

(ב)

חוזה של תאגיד או של רשות מקומית שהתמורה הכרוכה בו עולה על 460,000 שקלים חדשים ולא נתקיימו בו כל התנאים או לא ניתנו לגביו כל האישורים הדרושים לפי כל דין, או שההוצאה הכספית לביצועו לא תוקצבה – בטל.

28.

פטור

שר האוצר רשאי, באישור הועדה, לפטור תאגיד מתחולת הוראות סעיפים 21 עד 27, כולן או מקצתן.

28א.

דוחות כספיים של תאגיד [תיקון: תשפ״ב־4]

(א)

בסעיף זה –

”דוחות כספיים“ – כל אלה:

(1)

דוח על המצב הכספי או מאזן;

(2)

דוח על הביצוע הכספי או דוח רווח והפסד;

(3)

דוח על השינויים בנכסים נטו או דוח על השינויים בהון העצמי;

(4)

דוח על תזרימי המזומנים;

(5)

ביאורים לדוחות האמורים וביאורים הכוללים את עיקרי המדיניות החשבונאית;

”מועצת תאגיד“ – מועצת תאגיד או כל גוף אחר הממלא בתאגיד תפקיד דומה לתפקיד של מועצת תאגיד או לתפקיד של דירקטוריון בחברה, אף אם כינויו שונה;

”תאגיד“ – למעט תאגיד המנוי בפסקה (2) להגדרה ”תאגיד“.

(ב)

תאגיד יערוך מדי שנה דוחות כספיים לפי הוראות סעיף זה.

(ג)

מועצת תאגיד תמנה רואה חשבון מבקר שיבקר את הדוחות הכספיים שהתאגיד חייב בהגשתם לפי סעיף זה, ויחווה את דעתו עליהם.

(ד)

מועצת התאגיד תדאג מדי שנה לעריכת הדוחות הכספיים ותהא אחראית על אישורם.

(ה)

הדוחות הכספיים ייערכו בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים; החשב הכללי במשרד האוצר, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי להורות לתאגיד מסוים על התקינה החשבונאית המתאימה שלפיה הוא נדרש לערוך את דוחותיו הכספיים.

(ו)

הדוחות הכספיים המאושרים כאמור בסעיף קטן (ד), יוגשו לשר הנוגע בדבר ולחשב הכללי במשרד האוצר, לא יאוחר מיום 31 במרס בכל שנה, לגבי השנה הקודמת; על אף האמור, החשב הכללי רשאי לקבוע לתאגיד, בשנה מסוימת, מועד מאוחר יותר להגשת דוחותיו הכספיים, אך לא יאוחר מיום 31 במאי באותה שנה, אם שוכנע כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ז)

(1)

חלק החשב הכללי במשרד האוצר על דרך הצגת הפרטים בדוחות הכספיים או סבר כי נפל פגם בהליך עריכתם או בהליך הבקרה הפנימית עליהם, והמחלוקת או הפגם היו מהותיים, רשאי הוא להורות לתאגיד לקיים דיון בעניין זה במועצת התאגיד, לאחר שהודיע על כך לשר הנוגע בדבר.

(2)

החליטה מועצת התאגיד, לאחר שקיימה דיון בהתאם להוראת החשב הכללי במשרד האוצר כאמור בפסקה (1), שלא לקבל את עמדתו, יגלה התאגיד את דבר קיומה של המחלוקת בדוחותיו הכספיים; החשב הכללי רשאי לפרסם הודעה על פרטי המחלוקת באתר האינטרנט שלו.

(ח)

מועצת התאגיד תפרסם את הדוחות הכספיים באתר האינטרנט של התאגיד, 60 ימים לאחר מועד הגשתם כאמור בסעיף קטן (ו), אלא אם כן הורה החשב הכללי במשרד האוצר לתאגיד לפרסמם במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מתום השנה העוקבת לשנה שלגביה נערכו הדוחות הכספיים; החשב הכללי יפרסם את הדוחות הכספיים באתר האינטרנט של משרד האוצר.

(ט)

הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות לעניין דוחות כספיים החלות על תאגיד מכוח החוק שלפיו הוקם, ולא לגרוע מהן; ואולם הייתה בחוק שלפיו הוקם התאגיד הוראה לעניין הגוף המאשר את הדוחות הכספיים בתאגיד, לעניין מועד הגשתם או לעניין רואה חשבון מבקר, תחול על אותו תאגיד ההוראה שבחוק שלפיו הוקם והמועד להגשת הדוח הכספי לחשב הכללי במשרד האוצר יהיה מועד ההגשה הקבוע בחוק שלפיו הוקם התאגיד.

(י)

שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים והשר הנוגע בדבר, רשאי, בצו, לפטור תאגיד מתחולת הוראות המקנות לחשב הכללי במשרד האוצר סמכויות כלפיו כאמור בסעיפים קטנים (ה), (ז) ו־(ח), כולן או חלקן, אם ראה כי החלת ההוראות האמורות על התאגיד עלולה לפגוע במילוי תפקידיו הציבוריים בשל מאפייניו הייחודיים.

(יא)

הוראות סעיף זה לא יחולו על המוסד לביטוח לאומי.

29.

שינויים בשכר ובתנאי שירות [תיקון: תשמ״ח, תשנ״א־3, תשנ״ה־2, תשנ״ח]

(א)

גוף מתוקצב או גוף נתמך לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגימלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר; ואולם רשאי שר האוצר, באישור הועדה, לפטור מהוראות סעיף זה, חברה מעורבת כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה, לרבות הנפקתן לציבור או למשקיעים, מחייבים זאת, ונחה דעתו שלא תהיה למתן הפטור ולשינויים שיונהגו בעקבותיו, השפעה בלתי רצויה על מדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי; הפטור יכנס לתוקפו עם ביצוע המכירה או במועד מאוחר יותר שיקבע השר.

(ב)

על אף האמור בכל דין, כל הסכם או הסדר בטל במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א).

(ג)

ראה שר האוצר כי גוף מתוקצב או גוף נתמך לא קיים את הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא להפחית סכום השווה לסכום ששולם עקב כך מן הסכומים שיש להעבירם לאותו גוף מתקציב המדינה לפי כל דין, ורשאי הוא להפסיק או להפחית כל מענק או השתתפות שהגוף היה מקבל מהממשלה אלמלא החריגה, כל עוד מבצע הגוף תשלומים בניגוד להוראות סעיף זה.

(ד)

(1)

לענין סעיף 22(א)(6) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, יראו דירקטור שהסכים ביודעין על שינויים או הטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), כדירקטור שאינו ממלא תפקידו כראוי.

(2)

לענין סעיף 42(א)(2) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, יראו הסכמה של מנהל כללי לשינויים או להטבות בניגוד להוראות סעיף קטן (א), עילה מספקת לממשלה להעבירו מכהונתו.

29א.

בדיקת הסכם חורג [תיקון: תשנ״ח]

(א)

ראה שר האוצר כי הסכם או הסדר בגוף מתוקצב או בגוף נתמך נוגד לכאורה את הוראות סעיף 29(א), רשאי הוא –

(1)

להודיע לצדדים להסכם או להסדר כי החליט לבדוק אותו, וכי קיים חשש שההסכם או ההסדר בטל, כאמור בסעיף 29(ב), במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף 29(א) (להלן – הסכם בבדיקה);

(2)

ליתן לצדדים להסכם בבדיקה, לאחר ההודעה כאמור בפסקה (1), ולמשך תקופה שלא תעלה על חודש ימים, הזדמנות להביא את טענותיהם בכתב וכן כל מידע כתוב שימצאו לנכון.

(ב)

ראה שר האוצר, על יסוד ראיות שבפניו, לרבות הטיעונים והמידע שהביאו הצדדים לפניו, כי ההסכם שבבדיקה נוגד לכאורה את הוראות סעיף 29(א) וכי נחוצה תקופה לבדיקתו רשאי הוא –

(1)

לקבוע תקופה, שלא תעלה על 4 חודשים מיום סיום התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א)(2), לבדיקת ההסכם בבדיקה (להלן – תקופת בדיקה); בנסיבות המצדיקות זאת רשאי שר האוצר להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(2) ואת תקופת הבדיקה, לצורך השלמת הבדיקה;

(2)

להורות על גובה התשלום המותר בשל ההטבות הכספיות הקשורות לעבודה, כמשמעותן בסעיף 29, לפי ההסכם בבדיקה, שרשאי הגוף הנתמך או המתוקצב לשלם בתקופת הבדיקה (להלן – התשלום המותר);

(3)

לקבוע, על אף האמור בכל דין, הוראות בדבר הסדרי הפקדה של תשלומים מעבר לגובה התשלום המותר ואשר בהם התחייב גוף מתוקצב או גוף נתמך על פי ההסכם בבדיקה, וכן לקבוע דרכים לשמירת ערכם של הסכומים שהופקדו למשך תקופת הבדיקה;

(4)

הוראות חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, לא יחולו על תשלום שכר, שהוא מעבר לתשלום המותר בתקופת הבדיקה.

29ב.

תוצאות בטלות ההסכם החורג [תיקון: תשנ״ח]

(א)

הסכם או הסדר ששר האוצר ראה לגביו כי הוא נוגד את הוראות סעיף 29(א) וכי חלות עליו הוראות סעיף 29(ב), לא יחולו עליו הוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973.

(ב)

שר האוצר רשאי לפעול לגבי הסכם או הסדר כאמור בסעיף קטן (א) גם לפי כל אחד מאלה:

(1)

להודיע לצדדים להסכם על בטלות ההסכם או ההסדר כאמור בסעיף 29(ב) (להלן – ההסכם הנוגד), ועל החובה של הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך להפסיק לאלתר כל הטבה כספית הקשורה לעבודה שמקורה בהסכם הנוגד;

(2)

בהתחשב במדיניות השכר הכוללת במגזר הציבורי, במידת החריגה של ההסכם הנוגד מן הנהוג לגבי כלל עובדי המדינה, ומטעמים שבצדק –

(א)

לקבוע מהו ההסכם או ההסדר אשר יכול לחול על הצדדים במקום ההסכם הנוגד, לרבות בדרך של אישור הוראה מהוראות ההסכם הנוגד;

(ב)

לקבוע הוראות אשר יחולו על הגוף המתוקצב או הנתמך אשר הינו צד להסכם הנוגד, בדבר חובתו לתבוע השבה של הטבה שהוענקה על פי ההסכם הנוגד, היקפה של ההשבה ומועדיה; פעולה לפי פסקה זו תינקט לאחר שניתנה לצדדים להסכם הנוגד הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ואולם אם צד הביא את טענותיו לפי סעיף 29א(א)(2) תינתן לו הזדמנות להוסיף עליהן בלבד;

(3)

להורות על העברת הכספים שהופקדו לפי סעיף 29א(ב)(3) לגוף המתוקצב או הנתמך, או לעובד, לפי הענין, ובהתאם להודעתו.

30.

אגרות המשתלמות לתאגיד

הטלת מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים המשתלמים לתאגיד ושינוי שיעורם טעונים אישורו של שר האוצר בנוסף לאישורים הדרושים לפי כל דין אחר.

31.

מסים המשתלמים לרשויות מקומיות

שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, יקבע כללים לענין הטלת מסים, אגרות ותשלומי חובה המשתלמים לרשות מקומית ושינוי שיעורם.

31א.

חישוב עלויות של נותן שירות לציבור [תיקון: תשמ״ח]

(א)

בסעיף זה, ”נותן שירות לציבור“ – תאגיד, חברה ממשלתית או גוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, המרכז יותר ממחצית אספקת טובין או שירותים בכל המדינה או באזור מסויים, ואשר הממשלה קבעה לגביו בהודעה ברשומות כי הינו נותן שירות לציבור לענין חוק זה.

(ב)

נותן שירות לציבור יערוך אחת לשנה דין וחשבון של עלות הפקת מוצר או מתן שירות שהוא מספק (להלן – דו״ח עלות) ויגישו לשר האוצר ולשר הממונה על תחום הפעולה של אותו נותן שירות.

(ג)

שר האוצר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע בתקנות את הפרטים שייכללו בדו״ח עלות, את דרכי עריכתו, את התקופה אשר לה ייערך ואת מועד הגשתו.

(ד)

שר האוצר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע הוראות בדבר הנתונים הכספיים והחשבונאיים שלפיהם ייערך דו״ח עלות; ההוראות יכול שיהיו כלליות, לסוג של נותני שירות לציבור או לנותן שירות לציבור מסויים.

31ב.

המחאה, שעבוד או עיקול [תיקון: תשנ״א־4, תשס״ד־2]

(א)

תאגיד, או גוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, לא ישעבד ולא ימחה לאחר את זכותו לקבלת תמיכה, מענק או השתתפות אחרת מתקציב המדינה (בחוק זה – הקצבה), אלא אם כן הותר הדבר מראש בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר; רשות מקומית לא תשעבד ולא תמחה זכות כאמור אלא אם כן הותר הדבר מראש בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר בהסכמת שר הפנים.

(ב)

זכות כאמור בסעיף זה אינה ניתנת לעיקול.

פורסמו תקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות בידי רשות מקומית), התשנ״א–1991.

פורסמו תקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות), התשנ״א–1991.

פורסמו תקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות בידי תאגיד מים וביוב), התשס״ה–2005.

31ג.

הוראות לענין תאגיד בריאות [תיקון: תשנ״ח, תשס״ב]

(א)

תאגיד בריאות לא יפעל אלא באישור שר הבריאות ושר האוצר ובהתאם לכללים שייקבעו לפי סעיף קטן (ב).

(ב)

שר הבריאות, באישור שר האוצר ובהתייעצות עם נציב שירות המדינה, יקבע כללים לפעולת תאגיד בריאות; בכללים כאמור רשאי שר הבריאות לקבוע, בין השאר, כי הוראות מחוק זה, הוראות חוק חובת מכרזים, התשנ״ב–1992, וכן הוראות מחוקים, מתקנות ומהוראות פנימיות אחרות החלות על המדינה או על עובדיה – יחולו לגבי כלל תאגידי הבריאות ועובדיהם או לגבי סוגים או מי מהם, בשינויים המחויבים.

פורסמו תקנות יסודות התקציב (כללים לפעולת תאגיד בריאות), התשס״ב–2002.

31ד.

ייעוד כספי הקצבות לפיתוח ברשות מקומית [תיקון: תשס״ד־2, תש״ע, תשע״ו־3]

(א)

בסעיף זה –

”הקצבות לפיתוח“ – הקצבות שמעבירים המדינה או מפעל הפיס לרשות מקומית, המיועדות לעבודות פיתוח, למעט הקצבות כהגדרתן בסעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות והגנת נכסים למטרות חינוך), התש״ס–2000;

”עבודות פיתוח“ – כל אחד מאלה:

(1)

הקמה או רכישה של תשתיות, מבני ציבור או שטחים לצורכי ציבור;

(2)

ביצוע עבודות מסוימות במסגרת תכנון, הקמה, רכישה, שיפוץ או הרחבה של תשתיות, מבני ציבור או שטחים לצורכי ציבור;

(3)

מימון החזר הלוואה שנלקחה לביצוע פעולות כאמור בפסקאות (1) ו־(2);

”תאגיד בנקאי“ – כהדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, שאליו מועברות ההקצבות לפיתוח.

(ב)

רשות מקומית לא תשתמש בהקצבה לפיתוח אלא למטרה שלשמה נועדה.

(ג)

(1)

על אף האמור בסעיף 213א לפקודת העיריות, ובסעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות, רשות מקומית תנהל את אלה:

(א)

ההקצבות לפיתוח שהעבירה המדינה בחשבון בנק נפרד שייפתח בתאגיד בנקאי, המיועד אך ורק למטרה זו (בסעיף זה – חשבון הפיתוח מהקצבות המדינה);

(ב)

ההקצבות לפיתוח שהעביר מפעל הפיס בחשבון בנק נפרד שייפתח בתאגיד בנקאי, המיועד אך ורק למטרה זו (בסעיף זה – חשבון הפיתוח מהקצבות הפיס);

(2)

בחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה ובחשבון הפיתוח מהקצבות הפיס יופקדו כספי ההקצבות לפיתוח בלבד, והם ישמשו את הרשות המקומית רק למטרות שלשמן יועדו ההקצבות; חשבונות הפיתוח האמורים ינוהלו באופן שיאפשר מעקב אחרי תקבוליהם מכל מקור וההוצאות אשר הוצאו למטרות השונות.

(ד)

המדינה לא תעביר לרשות מקומית הקצבות לפיתוח, אלא במישרין לחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה שנפתח לפי הוראות סעיף זה והמנוהל לפיהן.

(ה)

המדינה רשאית שלא להעביר הקצבות לפיתוח לרשות מקומית שאינה פועלת על פי הוראות סעיף זה.

(ו)

הכספים שבחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה ובחשבון הפיתוח מהקצבות הפיס, לפי העניין, לא יהיו ניתנים לשעבוד או להמחאה, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(1)

השעבוד או ההמחאה נעשו לטובת מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם לעבודות פיתוח;

(2)

לצורך מימון אותה עבודת פיתוח הועברה הקצבה לפיתוח לחשבון הפיתוח של הרשות המקומית;

(3)

השעבוד או ההמחאה הם להבטחת סכום כסף שאינו עולה על ההקצבה לפיתוח שהועברה כאמור בפסקה (2).

(ז)

(1)

הכספים שבחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה ובחשבון הפיתוח מהקצבות הפיס לא יהיו ניתנים לעיקול, אלא אם כן מתקיימים כל אלה:

(א)

העיקול הוטל על ידי מי שהרשות המקומית התקשרה עמו כדין בהסכם לעבודות פיתוח בשל אי־תשלום כספים בעד אותן עבודות פיתוח;

(ב)

עבודות הפיתוח בוצעו על פי הסכם שבין הרשות המקומית לבין מטיל העיקול, ובהתאם לדרישות המדינה או מפעל הפיס, לפי העניין;

(ג)

המדינה או מפעל הפיס, לפי העניין, אישרו, לאחר ביצוען, כי עבודות הפיתוח בוצעו;

(ד)

לצורך מימון אותה עבודת פיתוח הועברה הקצבה לפיתוח לחשבון הפיתוח שמהקצבות המדינה או לחשבון הפיתוח מהקצבות הפיס, לפי העניין, הרשות המקומית;

(2)

העיקול על כספים בחשבון הפיתוח מהקצבות המדינה או בחשבון הפיתוח מהקצבות הפיס, לפי העניין, על פי הוראות פסקה (1) לא יוטל על כספים שסכומם עולה על ההקצבה לפיתוח שהועברה כאמור בפסקה (1)(ד).

(ח)

בלי לגרוע מהוראות כל דין, אין בהוראות בסעיף זה כדי להטיל על המדינה חובה לתקצב כספים בסכום כלשהו בסעיפי תקציב הפיתוח שבחוק התקציב השנתי, לרשויות מקומיות ככלל או לרשות מקומית מסוימת, או להעביר כספים כלשהם לרשות מקומית מסוימת, לרבות בשל קיומו של חוב קודם של הרשות המקומית שלא נפרע.

(ט)

מי שעשה שימוש בהקצבות לפיתוח בניגוד להוראות סעיף זה או הורה לאחר לעשות שימוש כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין).

[תיקון: תשס״ד־2]

פרק ד׳1: הוראות שעה בקשר לרשויות מקומיות שאושרה לגביהן תכנית הבראה

31ה.

הגדרות [תיקון: תשס״ד־2]

בפרק זה –

”גירעון מוכר“ – גירעון מצטבר בתוספת הגירעון שצפוי להצטבר בתקציב הרגיל של הרשות המקומית עד סוף השנה שבה אושרה תכנית ההבראה, כולו או חלקו, ככל שהוכר על ידי שר הפנים במסגרת תכנית הבראה שאושרה על ידו;

”גירעון מצטבר“ – עודף התחייבויות על נכסים כאמור בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית;

”הוצאות חיוניות“ – כל אחד מאלה:

(1)

הוצאות של הרשות המקומית בעבור מים, ביוב, חשמל, שירותי כבאות, שירותים לשעת חירום, שירותי רווחה, פינוי אשפה ושירותי תברואה, והכל בעבור שירותים המסופקים בתקופה הראשונה או בתקופה השניה, לפי הענין;

(2)

סכומים שהרשות המקומית חייבת בתשלומם לפי דין לתאגיד שהוקם בחוק או על פיו, המספק שירותים לציבור לפי דין, לרבות מועצה דתית כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971 (להלן – מועצה דתית), שאינם עולים על הסכום הנדרש לכיסוי ההוצאות ההכרחיות של התאגיד לצורך אספקת השירותים כאמור, בתקופה הראשונה או בתקופה השניה לפי הענין, בתוספת הסכום הנדרש לתשלום שכר לעובדיו ולתשלום קצבה חודשית המשולמת מקופתו לעובדיו שיצאו לגמלאות או לשאיריהם, עד לגובה השכר הממוצע, כאמור בסעיף 31ח(ד)(3) בגין התקופה הראשונה או בגין התקופה השניה, לפי הענין;

(3)

כל הוצאה אחרת של הרשות המקומית שקבעו שר הפנים ושר האוצר, אם נוכחו שהיא חיונית לפעילות השוטפת של הרשות המקומית, ולמעט הוצאות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) שלגביהן קבעו השרים שאינן חיוניות לפעילות השוטפת של הרשות המקומית;

”המועד הקובע“ – המועד שבו אישר שר הפנים את תכנית ההבראה, ובלבד שאישור כאמור ניתן לאחר תחילתו של תיקון מס׳ 31; מונה לרשות מקומית חשב מלווה לפי סעיף 142ב לפקודת העיריות או סעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות, לאחר אישור תכנית ההבראה – יום מינויו של החשב המלווה;

”הכנסה“ – לרבות הקצבות, תקבולים ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה, ולמעט כספי הבראה, הקצבות לפיתוח כמשמעותן בסעיף 31ד, הקצבות כהגדרתן בחוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך), התש״ס–2000, היטל השבחה כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, והיטלים לפיתוח המוטלים על פי חוקי עזר של רשות מקומית;

”הלוואת שעה“ – הלוואת שעה כמשמעותה בסעיף 202 לפקודת העיריות והלוואה זמנית כמשמעותה בסעיף 13(2) לפקודת המועצות המקומיות, אשר שר הפנים אישר שהיא דרושה לרשות המקומית לצורך תשלומים על פי סעיף 31ח(ד);

”התקופה הראשונה“ – תקופה של שלושה חודשים שלאחר המועד הקובע;

”התקופה השניה“ – תקופה של שלושה חודשים שלאחר תום התקופה הראשונה;

”חשבון הבראה“ – חשבון מיוחד המיועד אך ורק לניהול כספי ההבראה;

”חשבון מיוחד“ – חשבון בנק נפרד שייפתח בתאגיד בנקאי;

”כספי הבראה“ – כל אחד מאלה:

(1)

הקצבות, אשראי או כל תקבול או זכות אחרים המיועדים לכיסוי הגירעון המוכר או לצמצומו;

(2)

הקצבות, אשראי או כל תקבול או זכות אחרים המיועדים לתשלום פיצויי פיטורים ותשלומים אחרים בקשר לסיום יחסי עובד ומעביד ולמעט קצבה חודשית, המשולמת מקופת רשות מקומית בהבראה, לעובדיה שפרשו לגמלאות או לשאיריהם;

”עובד“ – לרבות נושא משרה ברשות המקומית;

”תאגיד בנקאי“ – תאגיד כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, שאליו מועברות ההקצבות מאת המדינה לרשות המקומית;

”תיקון מס׳ 31“ – חוק יסודות התקציב (תיקון מס׳ 31 והוראת שעה), התשס״ד–2004;

”תכנית הבראה“ – כמשמעותה בפקודת העיריות או בפקודת המועצות המקומיות, לפי הענין;

”תקופת ההבראה“ – תקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה בתום התקופה שנקבעה לביצועה של תכנית ההבראה, על פי הוראותיה.

31ו.

תחולה [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ד־3]

(א)

הוראות פרק זה, למעט סעיפים 31יד ו־31טו, יחולו על רשות מקומית בהבראה; לענין זה, ”רשות מקומית בהבראה“ – רשות מקומית שמתקיימים בה כל אלה:

(1)

שר הפנים אישר לגביה תכנית הבראה לאחר יום תחילתו של תיקון מס׳ 31 ולא יאוחר מיום ו׳ בתמוז התשס״ז (1 ביולי 2007), או ששר הפנים אישר לגביה תכנית הבראה לאחר יום ט״ז בשבט התשס״ד (8 בפברואר 2004), ובלבד שאישר את תכנית ההבראה מחדש לאחר תחילתו של תיקון מס׳ 31 ולא יאוחר מיום ו׳ בתמוז התשס״ז (1 ביולי 2007);

(2)

מונה לה חשב מלווה;

(3)

היא הודיעה לשר הפנים על רצונה שיחולו עליה ההוראות כאמור.

(ב)

לא יחולו על רשות מקומית הוראות סעיפים 31ח ו־31ט אלא פעם אחת.

31ז.

ייעוד כספי הבראה [תיקון: תשס״ד־2]

(א)

רשות מקומית בהבראה לא תשתמש בכספי ההבראה אלא בהתאם להוראות תכנית ההבראה.

(ב)

רשות מקומית בהבראה תפקיד ותנהל את כספי ההבראה בחשבון ההבראה; בחשבון זה לא יופקדו אלא כספי הבראה והוא ישמש את הרשות המקומית רק למטרות שלשמן יועדו כספים אלה.

(ג)

(1)

המדינה ונותן אשראי, המעבירים לרשות מקומית בהבראה כספי הבראה, לא יעבירו את כספי ההבראה אלא במישרין לחשבון הבראה שנפתח לפי הוראות סעיף זה.

(2)

הרשות המקומית לא תפקיד כל תקבול אחר שהוא כספי הבראה אלא לחשבון ההבראה.

(ד)

העברת הקצבות שהן כספי ההבראה מהמדינה לרשות מקומית בהבראה, תהיה מותנית בביצוע פעולות על ידי הרשות המקומית במועדן, הכל בהתאם להוראות תכנית ההבראה.

(ה)

המדינה לא תעביר לרשות מקומית בהבראה כספי הבראה, אלא מסעיף התקציב המיועד לכך בחוק התקציב השנתי.

(ו)

(1)

הכספים שבחשבון ההבראה לא יהיו ניתנים לשעבוד, להמחאה או לעיקול, במהלך תקופת תכנית ההבראה, ועיקול שהוטל לפני המועד הקובע, אף אם הוטל לפני תחילתו של תיקון מס׳ 31, לא יחול על כספים אלו.

(2)

במהלך תקופת תכנית ההבראה לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצרו, שהומחו או שהוטלו לפני המועד הקובע, אף אם נוצרו, הומחו או הוטלו לפני תחילתו של תיקון מס׳ 31, וזאת בנוגע לכספים שבחשבון ההבראה.

(3)

אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בתוקפם של שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצרו, שהומחו או שהוטלו כדין לפני המועד הקובע, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע מהרשות המקומית בהבראה להשתמש בכספי ההבראה לייעודם בהתאם לתכנית ההבראה.

(ז)

(1)

גזבר רשות מקומית בהבראה יגיש לראש הרשות המקומית ולשר הפנים, בתום כל חודש, החל במועד הקובע, דוח על ביצוע תכנית ההבראה.

(2)

ראש רשות מקומית בהבראה יגיש לשר הפנים, בתום כל שישה חודשים, החל במועד הקובע, דוח מבוקר בידי רואה חשבון שמינה שר הפנים לענין זה, על ביצוע תכנית ההבראה.

(3)

דוח לפי סעיף קטן זה יתייחס, בין השאר, לביצוע הפעולות והשגת היעדים שהיה על הרשות המקומית לבצע או להשיג על פי תכנית ההבראה, במהלך תקופת הדוח.

31ח.

ייעוד הכנסות רשות מקומית בהבראה [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ד־3]

(א)

עם תחילת התקופה הראשונה יפתח גזבר הרשות המקומית בהבראה חשבון מיוחד.

(ב)

כל הכנסות הרשות המקומית בהבראה שהתקבלו בתקופה הראשונה יופקדו בחשבון המיוחד.

(ג)

(1)

הכספים שבחשבון המיוחד לא יהיו ניתנים לשעבוד, להמחאה או לעיקול במהלך התקופה הראשונה והתקופה השניה, ועיקול שהוטל לפני תקופות אלה, אף אם הוטל לפני תחילתו של תיקון מס׳ 31, לא יחול על כספים אלו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע שעבוד או המחאה של כספים אלו לצורך הבטחת החזר אשראי, שהוא כספי הבראה או לצורך הבטחת החזר הלוואת שעה, אשר ניתנה לאחר אישור תכנית ההבראה, ובלבד שניתן אישור שר הפנים לשעבוד או להמחאה כאמור.

(2)

במהלך התקופה הראשונה והתקופה השניה לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד או המחאה שנוצרו או הומחו להבטחת אשראי כאמור בסעיף קטן (ג)(1), וכן לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצרו, הומחו או הוטלו לפני המועד הקובע, אף אם נוצרו, הומחו או הוטלו לפני תחילתו של תיקון מס׳ 31, וזאת בנוגע לכספים שבחשבון המיוחד.

(3)

אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בתוקפם של עיקול, שעבוד או המחאה, שנוצרו, שהוטלו או שהומחו כדין על כספי הרשות המקומית לפני המועד הקובע, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע מהרשות המקומית בהבראה כדי להשתמש בכספי החשבון המיוחד על פי הוראות סעיף קטן (ד).

(ד)

הכספים בחשבון המיוחד ישמשו לאלה בלבד:

(1)

לתשלום הוצאות חיוניות, ובלבד שהוצאות חיוניות כאמור בפסקה (2) להגדרה ”הוצאות חיוניות“ שבסעיף 31ה לא ישולמו אלא אם כן התאגיד האמור באותה פסקה דרש מהרשות המקומית בהבראה את המימון האמור מתוך כספי החשבון המיוחד;

(2)

להחזר האשראי שהוא כספי ההבראה ולהחזר הלוואת שעה, אשר ניתנה לאחר אישור תכנית ההבראה, ובלבד שניתן אישור שר הפנים להחזר הלוואת השעה מתוך כספי החשבון המיוחד, והכל בין אם נלקחו לאחר תחילתו של תיקון מס׳ 31 ובין אם נלקחו טרם תחילתו על ידי רשות מקומית, אשר שר הפנים אישר את תכנית ההבראה שלה מחדש כאמור בסעיף 31ו;

(3)

לתשלום שכר לעובדי הרשות המקומית ולתשלום קצבה חודשית המשולמת מקופת הרשות המקומית לעובדיה שיצאו לגמלאות או לשאיריהם, והכל בגין התקופה הראשונה או התקופה השניה, לפי הענין, ובלבד שלא ישולמו שכר או קצבה העולים על השכר הממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ה)

בתום כל חודש מחודשי התקופה הראשונה והתקופה השניה יבדוק גזבר הרשות המקומית בהבראה האם נותרו בחשבון המיוחד כספים שאינם נחוצים לצורך תשלומים על פי סעיף קטן (ד) (בפרק זה – כספים עודפים); נותרו כספים עודפים כאמור, יורה לתאגיד הבנקאי, להעבירם לחשבון הרשות המקומית בהבראה שנפתח לפי סעיף 193 לפקודת העיריות, סעיף 181 לצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950, וצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958, לפי הענין.

31ט.

ייעוד הכנסות רשות מקומית בהבראה בתקופה השניה [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ד־3]

(א)

בתקופה השניה יופקדו בחשבון המיוחד, מדי חודש, הכנסות הרשות המקומית בהבראה, בסכום השווה לחלק ה־24 מסך כל ההכנסות הצפויות של הרשות המקומית לאותה שנה, על פי התקציב הרגיל המאושר של הרשות המקומית.

(ב)

בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצאת הרשות המקומית בהבראה רשאי לקבוע, לבקשת הרשות המקומית או לבקשת שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר, כי הסכום שיש להפקיד בחשבון המיוחד יהיה גבוה מהסכום האמור בסעיף קטן (א), ובלבד ששוכנע כי הגדלת הסכום האמור נדרשת לצורך מימון ההוצאות, כאמור בסעיף קטן 31ח(ד).

(ג)

בתחילת התקופה השניה, יודיע גזבר הרשות המקומית בהבראה לתאגיד הבנקאי מהו גובה הסכום האמור בסעיף קטן (א), ואם החליט בית המשפט על הגדלת הסכום לפי הוראות סעיף קטן (ב) – יודיע על כך הגזבר לתאגיד הבנקאי מיד עם קבלת ההחלטה; הודיע הגזבר כאמור, יפקיד התאגיד הבנקאי את הכנסות הרשות המקומית בהבראה שיתקבלו בתקופה השניה, בחשבון המיוחד, וזאת עד גובה הסכום שעליו נמסרה לו הודעה; כל סכום מעבר לסכום האמור יופקד על ידי התאגיד הבנקאי בחשבון אחר של הרשות המקומית בהבראה שנפתח לפי הוראות סעיף 193 לפקודת העיריות, סעיף 181 לצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950, או סעיף 77 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958, לפי הענין, כפי שהורה לו גזבר הרשות המקומית.

31י.

עונשין [תיקון: תשס״ד־2]

מי שעשה שימוש בכספי הבראה או בהכנסות רשות מקומית בהבראה, בניגוד להוראות סעיפים 31ז, 31ח או 31ט, או שעשה שימוש בהכנסות רשות מקומית בקשיים בניגוד להוראות סעיף 31יד, או שהורה לאחר לעשות שימוש כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

31יא.

אי חיוב המדינה לתקצב ולהעביר כספים [תיקון: תשס״ד־2]

בלי לגרוע מהוראות כל דין, אין באמור בפרק זה כדי להטיל על המדינה חובה לתקצב כספים בסכום כלשהו בחוק התקציב השנתי, או להעביר כספים כלשהם לרשות מקומית.

31יב.

שימוש בכספי המימון להוצאות חיוניות על ידי תאגיד [תיקון: תשס״ד־2]

(א)

תאגיד כאמור בפסקה (2) להגדרה ”הוצאות חיוניות“ שבסעיף 31ה, שקיבל מרשות מקומית בהבראה כספים מהחשבון המיוחד, לא יעשה שימוש בכספים אלה, אלא לשם כיסוי ההוצאות ההכרחיות לצורך אספקת שירותים לציבור על פי דין ותשלום שכר וקצבה, כאמור בפסקה (2) להגדרה האמורה.

(ב)

נותרו בידי התאגיד כספים כאמור בסעיף קטן (א), שאינם נחוצים לו לשם ביצוע הפעולות כאמור באותו סעיף קטן, יוחזרו הכספים לחשבון המיוחד.

31יג.

תוקף [תיקון: תשס״ד־2]

פרק זה יעמוד בתוקפו לגבי רשות מקומית בהבראה, עד תום תקופת תכנית ההבראה שהוכנה לגביה.

31יד.

הוצאות דחופות של רשות מקומית בקשיים [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ד־3]

(א)

רשות מקומית בקשיים, אשר הודיעה לשר הפנים על החלת סעיף זה עליה, והתחייבה להגיש תכנית הבראה בתוך שלושים ימים מיום מתן ההודעה כאמור, יחולו עליה הוראות סעיף זה, ובלבד שמונה לה חשב מלווה; להודעה כאמור יצורף תצהיר מאת גזבר הרשות המקומית, ולפיו מתקיימים ברשות המקומית התנאים הקבועים בסעיף זה; לענין סעיף זה, ”רשות מקומית בקשיים“ – רשות מקומית שהגירעון המצטבר שלה הוא 17.5 אחוז לפחות ואשר לא שילמה במשך חודשיים לפחות שכר לרוב עובדיה, וכן לא שילמה קצבה לרוב עובדיה שיצאו לגמלאות או לשאיריהם, אשר זכאים לקצבה מקופתה.

(ב)

הגישה רשות מקומית בקשיים לשר הפנים הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יפתח גזבר הרשות המקומית חשבון בנק נפרד בתאגיד בנקאי (להלן – חשבון הוצאות דחופות).

(ג)

בחשבון ההוצאות הדחופות יופקדו כל הכנסות הרשות המקומית בקשיים, החל במועד פתיחת החשבון ולמשך כל תקופת תחולתו של סעיף זה עליה, כאמור בסעיפים קטנים (ו) ו־(ז) (להלן – תקופת תחולתו של סעיף זה).

(ד)

כספי חשבון ההוצאות הדחופות ישמשו אך ורק לצורך תשלום ההוצאות כאמור בסעיף 31ח(ד) הדרושות למשך תקופת תחולתו של סעיף זה.

(ה)

(1)

הכספים שבחשבון ההוצאות הדחופות לא יהיו ניתנים לשעבוד, להמחאה או לעיקול, ועיקול שהוטל לפני תקופת תחולתו של סעיף זה, אף אם הוטל לפני תחילתו של תיקון מס׳ 31, לא יחול על כספים שבחשבון זה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע שעבוד או המחאה של הכנסות הרשות המקומית בקשיים בתקופת תחולתו של סעיף זה לצורך הבטחת הלוואת שעה, ובלבד שניתן אישור שר הפנים לשעבוד או להמחאה כאמור.

(2)

במהלך תקופת תחולתו של סעיף זה, לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד, המחאה או עיקול שנוצרו, שהומחו או שהוטלו על כספי רשות מקומית בקשיים בתקופה זו; כמו כן לא ניתן יהיה בתקופה זו לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצרו, שהומחו או שהוטלו לפני תחילת תחולתו של סעיף זה, אף אם נוצרו, הומחו או הוטלו לפני תחילתו של תיקון מס׳ 31, והכל בנוגע לכספים שבחשבון ההוצאות הדחופות.

(3)

אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בתוקפם של עיקול, שעבוד או המחאה, שהוטלו, שנוצרו או שהומחו כדין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע מהרשות המקומית בקשיים להשתמש בכספים שבחשבון ההוצאות הדחופות על פי הוראות סעיף קטן (ד).

(ו)

הוראות סעיף זה יחולו לתקופה של שלושים ימים החל במועד פתיחתו של חשבון ההוצאות הדחופות לפי סעיף קטן (ב); הוגשה הצעה לתכנית הבראה על ידי הרשות המקומית בקשיים בתקופה זו, יחולו הוראות הסעיף לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים, ואשר תחל במועד הגשת ההצעה לתכנית ההבראה.

(ז)

מהמועד הקובע לא יחולו על רשות מקומית בקשיים הוראות סעיף זה, אלא הוראות סעיפים 31ה עד 31יג, ובלבד שהתקופה הראשונה תקוצר כך שסך התקופה הראשונה בצירוף התקופות שבהן חלות הוראות סעיף זה לא יעלו על שלושה חודשים.

(ח)

בתום שלושים ימים ממועד פתיחת חשבון ההוצאות הדחופות ועם סיום תקופת תחולתן של הוראות סעיף זה על הרשות המקומית בקשיים, יבדוק גזבר הרשות המקומית בקשיים, אם נותרו בחשבון ההוצאות הדחופות כספים עודפים; נותרו כספים כאמור, יורה לתאגיד הבנקאי להעבירם לחשבון אחר של הרשות המקומית בקשיים שנפתח לפי הוראות סעיף 193 לפקודת העיריות, סעיף 181 לצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950, או סעיף 77 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958, לפי הענין.

31טו.

תחולה [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ד־3]

הוראות סעיף 31יד יחולו על רשות מקומית בקשיים אשר הודיעה לשר הפנים כאמור בסעיף 31יד(א) לא יאוחר משלושים ימים מיום תחילתו של תיקון מס׳ 31, ובלבד ששר הפנים אישר כי גירעונה המצטבר של הרשות המקומית הוא 17.5 אחוז לפחות.

[תיקון: תשס״ד־2]

פרק ד׳2: הוראות שעה בקשר למועצות דתיות

31טז.

כספים למועצות דתיות [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ד־3]

(א)

מועצה דתית תפתח בתוך 7 ימים מתחילתם של תיקון מס׳ 31 כהגדרתו בסעיף 31ה, חשבון בנק נפרד (להלן – חשבון לשעה).

(ב)

הכנסות המועצה הדתית שיתקבלו במהלך 60 ימים שתחילתו במועד פתיחת החשבון לשעה יופקדו בחשבון זה (להלן – תקופת ההעברה); לענין זה, ”הכנסות המועצה הדתית“ – הכספים המועברים למועצה הדתית על ידי הממשלה והרשויות המקומיות לפי סעיף 11 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971, וכן כל תקבול אחר המתקבל בידיה.

(ג)

הכספים שבחשבון לשעה ישמשו לאלה בלבד:

(1)

תשלום שכר לעובדי המועצה הדתית ותשלום קצבה חודשית המשולמת מקופת המועצה הדתית לעובדיה שיצאו לגמלאות או לשאיריהם, ובלבד שלא ישולמו שכר או קצבה חודשיים העולים על השכר הממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2)

תשלום הוצאות המועצה הדתית למים, לחשמל, לסולר ולדלק;

(ד)

הכספים שבחשבון לשעה לא יהיו ניתנים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, במהלך תקופת ההעברה, ועיקול שהוטל לפני תקופה זו, אף אם הוטל לפני תחילתו של תיקון מס׳ 31, לא יחול על כספים אלו.

(ה)

במהלך תקופת ההעברה לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בהליך למימוש שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצר, שהומחה או שהוטל לפני תקופת ההעברה, אף אם נוצר, הומחה או הוטל לפני תחילתו של תיקון מס׳ 31, וזאת בנוגע לכספים שבחשבון לשעה.

(ו)

אין באמור בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בתוקפם של שעבוד, המחאה או עיקול, שנוצר, שהומחה או שהוטל כדין לפני תקופת ההעברה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי למנוע מהמועצה הדתית להשתמש בכספי החשבון לשעה כאמור בסעיף קטן (ג).

(ז)

מי שעשה שימוש בכספים שבחשבון לשעה בניגוד להוראות סעיף זה, או שהורה לאחר לעשות שימוש כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.

(ח)

הוראות סעיף זה לא יחולו על מועצה דתית אשר שילמה את מלוא השכר המגיע לרוב עובדיה בעד 6 החודשים הקודמים לתחילתו של תיקון מס׳ 31, וכן שילמה את מלוא הקצבה המגיעה לרוב עובדיה שיצאו לגמלאות או לשאיריהם אשר זכאים לקצבה מקופתה, בעד התקופה האמורה; לענין סעיף זה, ”עובד“ – לרבות נושא משרה.

פרק ה׳: עדיפות התקציב ואכיפתו

32.

הגדרות [תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן־2, תשנ״א־3, תשנ״א־4, תשנ״ב, תשנ״ב־3, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט]

בפרק זה –

”גוף מתוקצב“ – כהגדרתו בסעיף 21;

”גוף נתמך“ – תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין, ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הינו גוף נתמך לענין חוק זה;

”חוק המשמעת“ – חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1962;

”מנהל כללי“, ”משרד“ ו”יחידת סמך“ – כהגדרתם בחוק המשמעת;

”עובד המדינה“ – מי שמקבל שכר מן המדינה;

”עובד גוף מתוקצב“ – מי שמקבל שכר מגוף מתוקצב;

”עובד גוף נתמך“ – מי שמקבל שכר מגוף נתמך;

”הפחתה של הכנסות המדינה“ – הגדלה של הטבות המסים או הקטנה במישרין של הכנסות המדינה בדרך אחרת;

”דרך מימון“ – אחת מאלה:

(1)

הקטנה של סכום ההוצאה בסעיף פלוני אחד או יותר בחוק התקציב השנתי; הקטנה כאמור שלא נקבעה בחוק תיעשה, על פי בקשת השר הנוגע בדבר, בהודעה של שר האוצר לועדה, ובלבד שלא יופחת בדרך זו מתקציב ההוצאה סכום העולה על 2,044,000 שקלים חדשים אלא באישורה המוקדם של הועדה;

(2)

הטלת מס, אגרה או תשלום חובה אחר, או הגדלת שיעורם, או הגדלת הכנסות המדינה בדרך אחרת ממקור שאינו מילווה.

33.

חובה למסור מידע [תיקון: תשפ״ד]

(א)

גוף מתוקצב וגוף נתמך חייבים למסור למנהל הכללי של משרד האוצר לפי דרישתו, בדרך ובמועדים שקבע בדרישה, כל מידע שיש בו צורך למטרות מעקב אחר ביצוע חוק זה או חוק תקציב שנתי; המידע יימסר בהסכמת השר הנוגע בדבר; לענין זה, ”מידע“ – לרבות כל ידיעה, נתון או רישום, בין על גבי מסמך ובין בתצלום, הקלטה או מאגר מידע אלקטרוני.

(ב)

אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לחייב את בנק ישראל למסור מידע שחלים עליו הכללים המקובלים של סודיות בנקאית.

(ג)

נמסר לפי סעיף זה מידע כמשמעותו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, יחולו עליו הוראות החוק האמור.

(החל מיום 14.8.2025): נמסר לפי סעיף זה מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, יחולו עליו הוראות החוק האמור.

(ד)

לא יגלה אדם כל מידע שנמסר לפי סעיף זה ושהגיע אליו בתוקף תפקידו אלא לצורך ביצוע עבודתו ובקשר לחוק זה או על פי צו של בית משפט בקשר להליך משפטי.

33א.

חובת דיווח של גופים בשירות הציבורי [תיקון: תשנ״ג־4, תשנ״ח, תשס״ט]

(א)

גופים ימסרו לממונה אחת לשנה, במועד ובאופן שייקבעו בתקנות, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי העסקתו של כל בעל תפקיד שהם מעסיקים.

(ב)

גופים ימסרו לממונה לפי דרישתו, במועד ובאופן שייקבעו בתקנות, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי העסקתו של כל עובד שהם מעסיקים, כמפורט בדרישה.

(ב1)

גופים ימסרו לממונה, לפי דרישתו ובדרך ובמועדים שקבע בדרישה, מידע על תנאי העסקתו של כל עובד או בעל תפקיד שהם מעסיקים, והכל כמפורט בדרישה.

(ג)

הממונה יגיש לכנסת, מדי שנה במועד שייקבע בתקנות, דין וחשבון שיכיל את אלה:

(1)

סקירה וממצאים לגבי הדו״חות שנמסרו לו על פי סעיפים קטנים (א) ו־(ב);

(2)

נתונים בדבר תנאי שכר של עובדים ובעלי תפקידים בגופים; נתונים אלה יכול שיכללו מידע מפורט על תנאי השכר של בעל תפקיד מסוים, כפי שיחליט הממונה;

(2א)

נתונים בדבר מספר העובדים המועסקים בגופים במשרה מלאה ובמשרה חלקית, וכן שיעור העובדים המועסקים בכל היקף משרה, לפי פירוט כפי שיחליט הממונה;

(2ב)

נתונים בדבר מספר העובדים המועסקים בגופים ששכרם נמוך מהשכר הממוצע, נתונים בדבר מספר העובדים שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, וכן שיעור העובדים כאמור מתוך כלל העובדים באותו גוף ונתונים בדבר השכר החציוני בכל גוף;

(2ג)

לצד כל נתון הנכלל בדוח יוצג הנתון המקביל לו לגבי שנת הכספים שקדמה לתקופת הדוח; לא צוין נתון כאמור, יציין הממונה את הנימוקים לכך;

(3)

רשימת הגופים שלא דיווחו בהתאם לחוק;

(4)

רשימת הגופים המתוקצבים והגופים הנתמכים שבהם רמת השכר או השכר המשולם לבעל תפקיד או לעובד מסוים, חורגים באופן מהותי מן הנדרש לפי סעיף 29(א), תוך פירוט תנאי השכר של אותו בעל תפקיד או עובד.

(ג1)

(1)

שר האוצר יגיש לכנסת יחד עם הדין וחשבון המוגש לפי סעיף קטן (ג), ולצד הנתונים כאמור באותו סעיף קטן לגבי כל גוף, נתונים בדבר העובדים המועסקים בגופים באמצעות קבלן כוח אדם, כמפורט בפסקאות שלהלן:

(א)

מספר העובדים, תנאי העסקתם, לרבות מידע בדבר היקף משרות אלה, וסוגי התפקידים שהעובדים ממלאים;

(ב)

נתונים בדבר מספר העובדים ששכרם נמוך מהשכר הממוצע ונתונים בדבר מספר העובדים שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, וכן שיעור העובדים כאמור מתוך כלל העובדים באותו גוף;

(2)

הוראות סעיף קטן (ג)(2ג) יחולו על דיווח לפי פסקה (1), בשינויים המחויבים;

(3)

הוראות פסקה (1) לא יחולו לגבי עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל גוף שהוא מעסיק בפועל בתפקידי מחשוב, או לגבי עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל גוף שהוא מעסיק בפועל לתקופה שאינה עולה על חודשיים.

(ד)

בסעיף זה –

”בעל תפקיד“ – יו״ר וחבר דירקטוריון, מועצה, או הנהלת הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך, לפי הענין, וכן מנהל כללי, משנה או סגן מנהל כללי; מנהל ענייני כספים, מזכיר, מהנדס עיר, מבקר פנימי, יועץ משפטי וכל מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי וכל הממלא תפקיד כאמור, אף אם תארו שונה; וכן כל בעל תפקיד אחר שייקבע בתקנות;

”גוף“ – גוף מתוקצב, גוף נתמך, משרד ממשלתי, יחידת סמך ותאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21, ולמעט כוחות הביטחון;

”כוחות הביטחון“ – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

”הממונה“ – הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר;

”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996 (בסעיף זה – חוק העסקת עובדים);

”שכר מינימום“ – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;

”שכר ממוצע“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”תנאי העסקה“ – שכר לרבות תנאי פרישה, גימלאות או הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, היקף המשרה, ולרבות התחייבות למתן כל אחד מאלה;

”תפקידי מחשוב“ – כהגדרתם בסעיף 13א לחוק העסקת עובדים;

”מידע“ – כהגדרתו בסעיף 33(א) לרבות הסדרים, הסכמים והסכמי שכר קיבוציים ואישיים.

(ה)

ראה שר האוצר כי גוף מתוקצב או גוף נתמך לא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי הוא לעכב סכומים שיש להעבירם לאותו גוף מתקציב המדינה, לרבות לפי כל דין.

(ו)

גוף נתמך או גוף מתוקצב ידווח לממונה על קיום הליך בערכאה שיפוטית או בפני בורר בענין תנאי העסקה של עובד בגוף כאמור; דיווח כאמור יהיה בכתב ותוך 7 ימים מיום שנודע לגוף על פתיחת הליך כאמור.

(ז)

הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), למעט סעיף קטן (ג)(4), יחולו לגבי כוחות הביטחון, בשינויים המחויבים כפי שיחליט הממונה ובכלל זה לשם מניעת פגיעה בביטחון המדינה או בביטחון הציבור, בהתייעצות עם ראש הגוף, לפי העניין.

(ח)

תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור הוועדה.

33א1.

חובת דיווח של גוף מתוקצב וגוף נתמך שנקבעו על ידי הממשלה [תיקון: תשס״ד]

(1)

גוף מתוקצב וגוף נתמך שנקבעו על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיפי החוקים המפורטים בפסקה (2), ימסרו לממונה כמשמעותו בפסקה (3), במועד ובאופן שייקבעו בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי שכרו של כל עובד או בעל תפקיד שהם מעסיקים הזכאי לקצבת פרישה לפי הוראות אחד החוקים האמורים בפסקה (2) החל לגביו.

(2)

ואלה החוקים לענין פסקה (1):

סעיף 35 בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970 (להלן – חוק הגמלאות);

סעיף 33 בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985 (להלן – חוק הגמלאות למשרתי קבע);

סעיף 7 בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס״ב–2003 (להלן – חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים).

(3)

בסעיף זה –

”ממונה“ – כל אחד מאלה:

לענין חוק הגמלאות – מי שמונה להיות ממונה על תשלום הגמלאות לפי סעיף 5 לחוק האמור;

לענין חוק הגמלאות למשרתי קבע – מי שמונה לממונה על תשלום גמלאות לפי סעיף 43 לחוק האמור;

לענין חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים – מי שמונה כממונה על תשלום הקצבאות לפי סעיף 10(א) לחוק האמור.

33ב.

סייג לפרסום [תיקון: תשנ״ג־4]

דין וחשבון לפי סעיף 33א(ג) לא יפורסם לפני הנחתו על שולחן הכנסת.

33ג.

סייג לפגיעה בפרטיות [תיקון: תשנ״ח, תשס״ט]

למען הסר ספק, פרסום מידע על ידי הממונה על השכר בדבר תנאי העסקה של עובדים ובעלי תפקידים בגופים כהגדרתם בסעיף 33א(ד) וכן בגופים כאמור בסעיף 33א(ז), שנמסרו לו לפי חוק זה, לא יהווה הפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.

34.

עבירות משמעת

(א)

עובד המדינה שעשה ביודעין אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

(1)

לא קיים הוראה מהוראות חוק זה או תקנה או הוראת מינהל לפיו;

(2)

התחייב למטרה פלונית, בעצמו או יחד עם אחר, מעבר לסכום שבו מותר להתחייב לאותה מטרה על פי חוק התקציב השנתי, כאמור בסעיף 6;

(3)

קיבל לעבודה עובדים למטרה פלונית מעבר למספר המשרות הקבוע לאותה מטרה בשיא כוח אדם בחוק התקציב השנתי;

(4)

שילם כספים למטרה פלונית, שלגביה נקבע בחוק התקציב השנתי סכום הוצאה מותנית בהכנסה –

(א)

מעבר לסכום התקבול שנתקבל למעשה באותה שנה לאותה מטרה;

(ב)

מעבר לסכום ההוצאה המותנית בהכנסה שנקבע כאמור, אף אם התקבול למעשה עלה על אותו סכום, אלא אם כן הסכום הוגדל על פי סעיף 11(א)(3) ובמידה שהוגדל;

(5)

חתם או התיימר לייצג את המדינה או התחייב בשמה לגבי עסקה שמדובר בה בסעיפים 4 או 5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, ללא הרשאה לפי סעיף 6 לאותו חוק, או שלא בהתאם להרשאה.

(ב)

עובד המדינה שנתן הוראה לבצע פעולה כאמור בסעיף קטן (א) או אישר עשיית פעולה כאמור, אשם בעבירת משמעת.

(ג)

הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לגבי פעולה כאמור בהם מעבר למנת המימון שנקבעה לפי סעיף 9.

35.

עבירות משמעת בגוף מתוקצב [תיקון: תשנ״א־3, תשנ״ח, תשנ״ב, תשנ״ח]

עובד גוף מתוקצב שעשה ביודעין אחת מאלה, אשם בעבירת משמעת:

(1)

לא קיים הוראה מהוראות חוק זה או תקנה או הוראת מינהל שניתנה לפיו, או הוראה שניתנה על ידי שר האוצר לפי סעיפים 29א או 29ב;

(2)

שילם כספים מעבר לסכום הקבוע לאותה מטרה בתקציבו המאושר;

(3)

חתם או התיימר לייצג את הגוף המתוקצב או להתחייב בשמו בחוזה שכריתתו טעונה אישור על פי כל דין ואישור כאמור לא ניתן;

(4)

קיבל לעבודה עובדים למטרה פלונית מעבר למספר המשרות הקבוע בשיא כוח האדם שלו, או במשרות שאין עליהן הקצבה בתקציבו המאושר;

(5)

הנהיג או הורה להנהיג שינויים או הטבות בניגוד להוראות סעיף 29.

35א.

עבירת משמעת [תיקון: תשנ״א־3, תשנ״ג־4, תשנ״ח]

עובד גוף נתמך שביודעין הנהיג או הורה להנהיג שינויים או הטבות בניגוד להוראות סעיף 29 או שלא קיים הוראה מהוראות סעיף 33א או תקנה שתוקנה לפיהם או הוראת מינהל שניתנה לפיהן, או הוראה מהוראות שר האוצר לפי סעיפים 29א או 29ב, אשם בעבירת משמעת.

36.

אחריות ממונה [תיקון: תשנ״ב]

נעברה עבירת משמעת כאמור בפרק זה אשם בה גם כל מי שבשעת ביצוע העבירה היה מנהל כללי, חשב, גזבר, מנהל חשבונות או פקיד של המשרד או של יחידת הסמך או של הגוף המתוקצב או של הגוף הנתמך האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח אחת מאלה:

(1)

העבירה נעברה שלא בידיעתו;

(2)

הוא נקט אמצעים סבירים להבטחת מניעת העבירה.

37.

הוראת שר או ראש רשות מקומית [תיקון: תשנ״א־3]

(א)

הורה שר לעובד המדינה לבצע פעולה כלשהיא או נתן הסכמתו לביצועה, יחולו הוראות אלה:

(1)

עובד המדינה יוודא אם ההוצאה או ההתחייבות הכרוכים באותה פעולה מתוקצבים בחוק התקציב השנתי; מצא כי אינם מתוקצבים – יודיע על כך בכתב לשר ולחשב האחראי על סעיף התקציב;

(2)

שר המעונין בביצוע פעולה שהודע לו לגביה כאמור בפסקה (1) יעכב את ביצועה ויביא את הענין להחלטת הממשלה תוך 30 ימים.

(ב)

(בוטל).

(ג)

(בוטל).

(ד)

התברר לשר האוצר כי עבירת משמעת לפי פרק זה נעברה לפי הוראה של שר או בהסכמתו, כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך שר האוצר לממשלה ולועדה תוך שלושים ימים.

(ה)

התברר לשר הפנים כי עבירת משמעת לפי פרק זה נעברה לפי הוראה של ראש רשות מקומית או בהסכמתו, יודיע על כך לשר האוצר, ותוך שלושים ימים מיום הודעתו יודיעו על כך שר האוצר ושר הפנים לועדה.

(ו)

לענין סעיף תקציב ”הכנסת“, ייקרא סעיף זה כאילו במקום ”שר“ או ”השר הממונה“ נאמר ”יושב ראש הכנסת“ ובמקום ”הממשלה“ נאמר ”הועדה“.

38.

הפחתת שיא כח אדם

העסקת עובדים מעבר למספר העובדים הקבוע בשיא כוח אדם בחוק התקציב השנתי לשנת כספים פלונית (להלן – חריגה משיא כוח אדם) לא תהיה עבירת משמעת לפי פרק זה באותה שנה, אם החריגה נובעת מכך ששיא כוח האדם למטרה פלונית הופחת בחוק התקציב השנתי לאותה שנה לעומת חוק התקציב השנתי של השנה הקודמת וכל עוד לא הופחת למעשה מספר העובדים המועסקים לאותה מטרה.

39.

שיפוט משמעתי [תיקון: תשנ״א־3]

(א)

מוקם בזה בית דין למשמעת לשיפוט עובדי המדינה ועובדי גופים מתוקצבים ונתמכים בשל עבירות משמעת לפי פרק זה; לענין זה יחולו הוראות חוק המשמעת והתקנות לפיו בשינויים ובתיאומים שיקבע שר המשפטים בתקנות, ורשאי הוא לקבוע בהן הוראות מיוחדות לסוגים של עובדים; לא יהיה שיפוט משמעתי בשל עבירות משמעת לפי פרק זה אלא לפי סעיף זה.

פורסמו תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ״ט–1988, אשר החילו בשינויים ובתיאומים המפורטים בתקנות את הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963, את תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי דין של בית הדין), תשכ״ד–1963, את תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט העליון), תשכ״ד–1963, את תקנות שירות המדינה (משמעת) (בקשות לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת לעובד מושעה), תשל״ח–1978 ואת תקנות שירות המדינה (משמעת) (השתכרות בתקופת השעיה), תשכ״ד–1963.

(ב)

בלי לגרוע מהאמור בסעיף זה ובסעיף 32 לחוק המשמעת, מוסמכים אלה להגיש לתובע קובלנה בשל עבירת משמעת לפי פרק זה:

(1)

לגבי עובד המדינה – השר הממונה;

(2)

לגבי עובד רשות מקומית – שר הפנים;

(3)

לגבי עובד בנק ישראל – הממשלה;

(4)

לגבי עובד גוף מתוקצב אחר או גוף נתמך – שר האוצר והשר הנוגע בדבר.

39א.

חקיקה הצריכה תקציב [תיקון: תשמ״ח]

הצעת חוק המוגשת לכנסת שבביצועה כרוכה הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה, או שבביצועה כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה, תצויין, בנוסח החוק המוצע או בדברי ההסבר לו, דרך המימון להוצאה או להפחתה.

39ב.

הטלת מסים ואגרות [תיקון: תשנ״א־4]

(א)

הטלת מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים המשתלמים לאוצר המדינה ושינוי שיעוריהם טעונים אישורו של שר האוצר, בנוסף לאישורים הדרושים לפי כל דין אחר.

(ב)

אין בהוראות סעיף קטן (א)(1) כדי לפגוע בתקפן של המחאות חוב שהוסכם עליהן לפני תחילתו של חוק זה.

40.

תקנות והוראות מינהל הצריכות תקציב [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב־2, תשס״ה, תשס״ט־2, תשע״א, תשע״ו־2]

(א)

תקנות או הוראות מינהל שבביצוען כרוכה הוצאה או התחייבות להוצאה מתקציב המדינה לא יותקנו אלא אם כן ההוצאה או ההתחייבות תוקצבו בחוק התקציב השנתי לשנת הפעלתן הראשונה.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 40א, תקנות או הוראות מינהל שבביצוען כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה לעומת התחזית שצורפה כאמור בסעיף 2(ב) לחוק התקציב לשנת הפעלתן הראשונה, לא יותקנו אלא אם כן הופעלה במקביל דרך מימון, בסכום האמדן של הפחתת הכנסות המדינה כאמור.

(ג)

החלטות של מועצת מקרקעי ישראל בדבר הדרך והשיטה לקביעת דמי חכירה או בדבר מועדי תשלום דמי חכירה, שבביצוען כרוכות הפחתה של דמי החכירה או דחיית מועדי תשלומם, וכתוצאה מכך הפחתה של הכנסות המדינה לכל תקופה שהיא, טעונות אישור שר האוצר; נחלקו דעותיהם של יושב ראש המועצה ושר האוצר בשאלה האם בביצועה של החלטה מוצעת כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה, יכריע בדבר ראש הממשלה או, לפי החלטתו – הממשלה.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), יינתן פטור מכל תשלום בעבור דמי חכירה הנגבים לפי חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960, למבנה או לחלק ממבנה, ששימושו העיקרי דרך קבע הוא לתפילה של הציבור, והוא אחד מאלה:

(1)

בית כנסת;

(2)

ח׳ילווה;

(3)

כנסיה;

(4)

מסגד.

(ה)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), יינתן פטור מכל תשלום בעבור דמי חכירה שנתיים למי שמחזיק כדין במקרקעי ישראל באזור קו עימות; בסעיף זה –

”אזור קו עימות“ – כל אחד מאלה:

(1)

האזור שמצוי בתחום שבין גבול מדינת ישראל עם לבנון לבין הקו האנכי העובר 9 ק״מ פנימה ממנו ושטח רמת הגולן כמתואר בתוספת לחוק רמת הגולן, התשמ״ב–1981;

(2)

אזור קו עימות דרומי, כהגדרתו בחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס״ז–2007;

”דמי חכירה שנתיים“ – תשלום שנתי בעבור חכירת הקרקע או שימוש בה, לפי העניין, כפי שנקבע בחוזה או בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, לרבות דמי חכירה שנתיים לנחלה;

”מחזיק כדין“ – מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין כחוכר של מקרקעי ישראל, וכן אגודה שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות לפי פקודת האגודות השיתופיות, כמושב עובדים, ככפר שיתופי, כאגודה חקלאית, כקיבוץ שיתופי, כקיבוץ מתחדש או כמושב שיתופי, ומקרקעי ישראל מושכרים לה או שהיא מחזיקה בהם מכוח חוזה הרשאה לשימוש, וכן מחזיק כדין במקרקעי ישראל מכוח חוזה שכירות או חוזה הרשאה לשימוש, והכל למעט גוף מתוקצב כהגדרת בסעיף 21, מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 3א, או תאגיד שפעילותו היא בפריסה ארצית;

”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל.

40א.

תכנית תקציב תלת־שנתית [תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ב־3]

(א)

הממשלה תכין תכנית תקציב תלת־שנתית, על פי הצעת שר האוצר, שתונח על שולחן הכנסת בכל שנה יחד עם הצעת חוק התקציב השנתי, ותכלול לגבי כל אחת מהשנים הנכללות בתכנית, בין השאר, את כל אלה:

(1)

סכום ההוצאה הממשלתית הצפויה לאותה שנה, נטו, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי (בסעיף זה – תחזית ההוצאות);

(2)

תחזית הכנסות המדינה הצפויות לאותה שנה;

(3)

תחזית הגירעון הכולל הצפוי בתקציב המדינה בלא מתן אשראי לאותה שנה (בסעיף זה – תחזית הגירעון);

(4)

מגבלת ההוצאה המותרת לאותה שנה;

(5)

סכום הגירעון המותר לאותה שנה המחושב לפי מכפלת מגבלת הגירעון המותר בתוצר המקומי הגולמי הצפוי לאותה שנה;

(6)

תחזית הצמיחה הצפויה של התוצר המקומי הגולמי לאותה שנה;

(7)

אם עלתה תחזית ההוצאות על סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לאותה שנה – ההפרש שביניהם;

(8)

אם עלתה תחזית הגירעון על סכום הגירעון המותר לאותה שנה כאמור בפסקה (5) – ההפרש שביניהם.

(ב)

תחזית ההוצאות לגבי כל אחת מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת־שנתית לא תעלה על סכום ההוצאה הממשלתית המותרת לאותה שנה, ואם היה באותה שנה הפרש ביניהם כאמור בסעיף קטן (א)(7) – תיכלל בתכנית פעולה מאזנת לכיסוי ההפרש האמור.

(ג)

תקנות, הוראות מינהל או חוזים שבביצועם כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה באחת או יותר מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת־שנתית, שתגרום לחריגה ממגבלת הגירעון המותר באותה שנה או להגדלת חריגה כאמור, לא ייקבעו או ייחתמו, לפי העניין, אלא אם כן תינקט פעולה מאזנת כך שלא תיגרם חריגה או הגדלה כאמור, לפי העניין.

(ד)

הממשלה לא תגיש לכנסת הצעת חוק ולא תתמוך בקריאה הראשונה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בהצעת חוק שבביצועה כרוכה הפחתה של הכנסות המדינה באחת או יותר מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת־שנתית, שתגרום לחריגה ממגבלת הגירעון המותר באותה שנה או להגדלת החריגה כאמור אלא אם כן תינקט פעולה מאזנת כך שלא תיגרם חריגה או הגדלה כאמור, לפי העניין.

(ה)

תקנות, הוראות מינהל או התחייבויות אחרות של הממשלה שבביצוען כרוכה הגדלה של ההוצאה הממשלתית באחת או יותר מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת־שנתית, שתגרום לחריגה מסכום ההוצאה הממשלתית המותרת באותה שנה או להגדלת החריגה כאמור, לא ייקבעו אלא אם כן תינקט פעולה מאזנת כך שלא תיגרם חריגה או הגדלה כאמור, לפי העניין.

(ו)

הממשלה לא תגיש לכנסת הצעת חוק ולא תתמוך בקריאה הראשונה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בהצעת חוק שבביצועה כרוכה הגדלה של ההוצאה הממשלתית באחת או יותר מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת־שנתית, שתגרום לחריגה מסכום ההוצאה הממשלתית המותרת באותה שנה או להגדלת החריגה כאמור אלא אם כן תינקט פעולה מאזנת כך שלא תיגרם חריגה או הגדלה כאמור, לפי העניין.

(ז)

הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ו) לא יחולו על הצעת חוק שבביצועה כרוכה עלות תקציבית שאינה עולה על הסכום הנקוב בהגדרה ”הצעת חוק תקציבית“ לפי סעיף 3ג(ד) ו־(ה) לחוק־יסוד: משק המדינה.

(ח)

בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), בשנה שנכללה בתכנית תקציב תלת־שנתית ותחזית ההוצאות לאותה שנה ירדה לאחר פרסום התכנית לפי סעיפים קטנים (א) או (ט) לעומת התחזית כפי שהופיעה באותה תכנית, שלא בעקבות נקיטת פעולה מאזנת – תקנות, הוראות מינהל או התחייבויות אחרות של הממשלה שבביצוען כרוכה הגדלה של ההוצאה הממשלתית עד גובה ההפרש שבין שתי התחזיות, לא ייקבעו אלא אם כן אישרה הממשלה את שינוי תחזית ההוצאות כאמור.

(ט)

(1)

שר האוצר יגיש לאישור הממשלה תכנית תקציב תלת־שנתית מעודכנת עד 1 ביוני של שנת התקציב, על פי השינויים שחלו במרכיבים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (8); תכנית מתוקנת שאושרה לפי פסקה זו, יראו אותה כתכנית המחייבת לעניין סעיפים קטנים (ג) עד (ו), ולא יחולו לעניין תכנית זו הוראות סעיף קטן (ב).

(2)

שר האוצר רשאי להגיש לאישור הממשלה, במהלך השנה, תכנית תקציב תלת־שנתית מעודכנת על פי השינויים שחלו במרכיבים המנויים בסעיף קטן (א)(1) עד (8), כולם או חלקם; התכנית או חלק ממרכיביה שעודכנו כאמור יהיו המחייבים לעניין סעיפים קטנים (ג) עד (ו), ולא יחולו לעניין עדכון זה הוראות סעיף קטן (ב).

(3)

על אישור הממשלה לפי פסקה (1) תימסר הודעה לוועדה והיא תקיים דיון בעניין.

(י)

בסעיף זה –

”פעולה מאזנת“ –

(1)

לעניין סעיף קטן (ב) – הקטנה של סכום ההוצאה הממשלתית באחת או יותר מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת־שנתית;

(2)

לעניין סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) – אחת מאלה:

(א)

הקטנה של סכום ההוצאה הממשלתית באחת או יותר מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת־שנתית;

(ב)

הטלת מס, אגרה או תשלום חובה אחר, או הגדלת שיעורם, או הגדלת הכנסות המדינה בדרך אחרת ממקור שאינו מילווה;

(3)

לעניין סעיפים קטנים (ה), (ו) ו־(ח) – הקטנה של סכום ההוצאה הממשלתית באחת או יותר מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת־שנתית, בדרך של תיקון או ביטול של תקנות, הוראות מינהל או התחייבויות אחרות של הממשלה;

”חוק הפחתת הגירעון ומגבלת ההוצאה“ – חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב–1992;

”מגבלת הגירעון המותר“, לגבי שנת כספים פלונית – שיעור הגירעון הכולל המרבי שרשאית הממשלה לקבוע לפי סעיף 5 לחוק הפחתת הגירעון ומגבלת ההוצאה, לגבי אותה שנת כספים;

”מגבלת ההוצאה הבסיסית“ – מגבלת ההוצאה המותרת בשנת התקציב;

”מגבלת ההוצאה המותרת“, לגבי שנת כספים פלונית – סכום ההוצאה הממשלתית המרבי המותר לפי סעיף 6א(ב) לחוק הפחתת הגירעון ומגבלת ההוצאה, לגבי אותה שנת כספים;

”סכום ההוצאה הממשלתית המותרת“ – (הנוסח הקבוע):

(1)

בשנת הכספים שלאחר שנת התקציב – 99% ממגבלת ההוצאה הבסיסית;

(2)

בשנת הכספים שלאחר השנה האמורה בפסקה (1) – 98% ממגבלת ההוצאה הבסיסית;

(3)

בשנת הכספים שלאחר השנה האמורה בפסקה (2) – 98% ממגבלת ההוצאה הבסיסית;

”סכום ההוצאה הממשלתית המותרת“ – (הוראת שעה לעניין תכנית התקציב התלת־שנתית שהניחה הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2021):

(1)

בשנת 2022 – מגבלת ההוצאה הבסיסית;

(2)

בשנת 2023 – 103.4% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית;

(3)

בשנת 2024 – 103.2% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית.

”סכום ההוצאה הממשלתית המותרת“ – (הוראת שעה לעניין תכנית התקציב התלת־שנתית שהניחה הממשלה יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת 2022):

(1)

בשנת 2023 – 103.4% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית;

(2)

בשנת 2024 – 103.2% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית;

(3)

בשנת 2025 – 102.0% ממגבלת ההוצאה הבסיסית או תחזית ההוצאות לשנה זו, הנמוך מביניהם, אך לא פחות ממגבלת ההוצאה הבסיסית

”שנת התקציב“ – שנת הכספים שלגביה הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב השנתי;

”תכנית תקציב תלת־שנתית“ – תכנית תקציב לשלוש שנות הכספים שלאחר שנת התקציב.

41.

הקפאת פעולות באין תקציב [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ה]

(א)

ראתה הממשלה, במהלך שנת כספים פלונית, כי ההוצאה או ההתחייבות הכרוכות בביצועו של חיקוק באותה שנה יעלו על הסכומים שנקבעו לענין זה בסעיף בחוק התקציב השנתי, לרבות השינויים שחלו בו לפי סעיפים 4, 10, 11, 12 ו־13, רשאית היא –

(1)

להציע לועדה לאשר העברה של סכום הוצאה או הרשאה להתחייב מסעיף תקציב אחר לסעיף התקציב האמור;

(2)

להציע לכנסת להקפיא את ביצועו של החיקוק או של חלק ממנו (בסעיף זה – הקפאה).

(ב)

הציעה הממשלה הקפאה והכנסת אישרה את הצעתה, יוקפא בהתאם ביצועו של החיקוק או של חלק ממנו; שר האוצר יפרסם הודעה ברשומות על ההקפאה והיקפה; ההקפאה תהיה מן המועד שייקבע בהחלטת הכנסת עד תום שנת הכספים, אולם רשאי שר האוצר להקדים את מועד סיומה של ההקפאה אם ראה כי הדבר ניתן במסגרת התקציב.

(ג)

הציעה הממשלה הקפאה והכנסת לא קיבלה את הצעתה – תעביר הממשלה, באישור הועדה, סכום מתאים מסעיף תקציב אחר לסעיף התקציב האמור.

(ד)

הוקפא ביצועו של חיקוק לפי סעיף קטן (ב), לא תהיה לאדם הזכאי לתשלום או להטבה על פי אותו חיקוק כל עילת תביעה נגד המדינה או עובד מעובדיה, או נגד גוף אחר האחראי לביצועו של החיקוק או עובד מעובדיו, בשל אי ביצוע תשלום או הטבה שעליהם חלה ההקפאה, ובלבד שלא תיפגע זכותו של אדם אשר לפני יום החלטת הכנסת פעל בהתאם לאישור שניתן לו על פי חיקוק ופעולתו מזכה אותו בתשלום או בהטבה על פי החיקוק שביצועו הוקפא.

(ה)

הוצאה שהוציא המוסד לביטוח לאומי בעקבות הוראה לתשלום כאמור בסעיף 127פא1(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, תיחשב, לענין סעיף 25(ד), כגימלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי, וסעיפים קטנים (א)(2), (ב) ו־(ד) לא יחולו על הוצאה כאמור.

42.

פיטורי עובד שנתקבל לעבודה בחריגה

שר האוצר, בהסכמת השר הנוגע בדבר, רשאי להורות להפסיק את העסקתו של עובד המדינה או עובד גוף מתוקצב המועסק בחריגה מתקציב או משיא כוח האדם.

43.

ביטול חוזה שנכרת בחריגה מתקציב [תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו־2, תשמ״ז־2, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן־2, תשנ״א־4, תשנ״ב־3, תשנ״ג־3, תשנ״ד, תשנ״ה־3, תשנ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תשנ״ט]

(א)

בחוזה של המדינה שההוצאה הכרוכה בו עולה על 96,000 שקלים חדשים יציין החותם עליו בשם המדינה כי ההוצאה וההרשאה להתחייב הכרוכים בו תוקצבו בחוק התקציב השנתי לשנת הכספים שבה נחתם, ואת התכנית שבה תוקצבו.

(ב)

חוזה של המדינה שההוצאה הכרוכה בו עולה על 960,000 שקלים חדשים, וההוצאה או ההרשאה להתחייב לא תוקצבו בחוק התקציב השנתי לשנה שבה נחתם – בטל.

(ג)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל דין אחר ומכל תרופה אחרת שיש למדינה נגד האדם שחתם על החוזה או נגד הצד השני או שיש לצד השני נגד המדינה.

(ד)

סעיף זה לא יחול על התחייבויות כאמור בסעיף 6(ג).

43א.

קיזוז וגביה [תיקון: תשס״ג־2]

(א)

החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות על קיזוז חיוב כספי קצוב שגוף מתוקצב, גוף נתמך וכל אדם אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, או שהממשלה חייבות לו כספים מכל סיבה שהיא, חב לממשלה, לרבות בשל סכומים ששולמו לו ביתר אך למעט חוב מס; קיזוז כאמור לא ייעשה אלא לאחר שניתנה הודעה בכתב לחייב כאמור על הכוונה לקזז את הסכום והחוב לא סולק בתוך 30 ימים.

(ב)

קיזוז חיוב כספי קצוב לפי הוראות סעיף קטן (א) ייעשה בדרך של ביצוע התקציב הנוגע לענין לפי חוק התקציב השנתי, והעברת הסכום שקוזז לאוצר המדינה.

(ג)

בלי לגרוע מהוראות סעיף זה רשאי החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוסמך על ידו כאמור בסעיף קטן (א), לגבות את החוב כאמור באותו סעיף קטן (א) לפי הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס.

(ד)

בסעיף זה –

”הממשלה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

”חוב מס“ – כמשמעותו בחוק קיזוז מסים, התש״ם–1980.

פרק ו׳: הגבלות על לקיחת אשראי בידי רשויות מקומיות וגופים נתמכים

44.

הגדרות [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ד]

בפרק זה –

”אשראי“ – לרבות הלוואה מכל סוג שהוא, פקדון כספי, משיכת יתר, ערבות, קיבול שטרות או ניכיון שטרות, מימון באמצעות השכרת נכסים והתחייבות לשלם כסף על חשבון הזולת;

”גוף נתמך“ – כהגדרתו בסעיף 32;

”גירעון מצטבר“ – עודף התחייבויות על נכסים כפי שמופיע בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית;

”גירעון מצטבר מיוחד“ – הגירעון המצטבר בניכוי הקרנות לעבודות פיתוח כפי שמופיעות בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית;

”גירעון שוטף“ – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית;

”הדוח המבוקר“ – הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות סעיף 216(א) לפקודת העיריות וסעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות, לפי הענין;

”הכנסות עצמיות“ – כל הכנסה שהיא של הרשות המקומית, למעט הקצבות;

”הלוואת שעה“ – הלוואת שעה כמשמעותה בסעיף 202 לפקודת העיריות והלוואה זמנית כמשמעותה בסעיף 13(2) לפקודת המועצות המקומיות;

”חברה מוגבלת בערבות“ – חברה מוגבלת בערבות אשר שר או ראש רשות מקומית ממנה לה חבר, ושר האוצר קבע לגביה בהודעה ברשומות כי הוראות פרק זה יחולו עליה;

”לווה“ – גוף נתמך, חברה מוגבלת בערבות ותאגיד נשלט בידי גוף נתמך;

”קרן לעבודות פיתוח“ – כספים שהרשות המקומית גובה על פי דין לביצוע עבודות פיתוח וטרם יועדו לכיסוי הוצאה מסוימת, לרבות התמורה שנתקבלה ממכירת מקרקעין של הרשות המקומית כפי שמופיע בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית;

”שיעור גירעון מצטבר“ – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר השנתי האחרון של הרשות המקומית, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;

”שיעור גירעון מצטבר מיוחד“ – היחס שבין הגירעון המצטבר המיוחד לבין הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר השנתי האחרון של הרשות המקומית, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר;

”שיעור גירעון שוטף“ – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה;

”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”תאגיד נשלט בידי גוף נתמך“ – תאגיד שגוף נתמך מחזיק במחצית או יותר מכוח ההצבעה או בזכות למנות מחצית או יותר ממספר הדירקטורים שלו ובתאגיד שאיננו חברה – בזכות למנות מחצית או יותר ממספר מנהליו או בכוח לכוון את פעילותו בדרך כלשהיא;

”תאגיד נשלט בידי רשות מקומית“ – תאגיד שרשות מקומית מחזיקה במחצית או יותר מכוח ההצבעה או בזכות למנות מחצית או יותר ממספר הדירקטורים שלו ובתאגיד שאיננו חברה – בזכות למנות מחצית או יותר ממספר מנהליו או בכוח לכוון את פעילותו בדרך כלשהי.

45.

הגבלת האשראי לגוף נתמך, לחברה מוגבלת בערבות ולתאגיד נשלט בידי גוף נתמך [תיקון: תשנ״ב, תשס״ה־2, תשס״ח]

(א)

גוף נתמך, מועצה דתית, חברה מוגבלת בערבות ותאגיד נשלט בידי גוף נתמך, לא יקבלו אשראי במישרין או בעקיפין מתאגיד בנקאי או מאדם אחר שעיסוקו, כולו או מקצתו, במתן אשראי, אלא על פי היתר לפי סעיף 46.

(ב)

תאגיד בנקאי או אדם אחר שעיסוקו, כולו או מקצתו, במתן אשראי, לא יתנו אשראי ללווה, אלא אם כן הלווה קיבל היתר לפי סעיף 46.

45א.

הגבלת מיזמים [תיקון: תשס״ג]

רשות מקומית ותאגיד הנשלט בידי רשות מקומית, לא יתקשרו עם מי שאינו גוף מתוקצב או גוף נתמך, בהתקשרות ארוכת טווח לביצוע מיזם, אלא על פי היתר של שר הפנים ושר האוצר; לענין זה –

”גוף מתוקצב“ – כהגדרתו בסעיף 21;

”התקשרות“ – לרבות התקשרות נוספת המהווה המשך להתקשרות ראשונה;

”התקשרות ארוכת טווח“ – התקשרות אשר פרק הזמן לביצוע ההתחייבויות על פיה הוא 3 שנים או יותר.

45ב.

הגבלת אשראי לרשות מקומית ולתאגיד נשלט בידי רשות מקומית [תיקון: תשס״ה־2]

(א)

רשות מקומית שמתקיים לגביה תנאי מהתנאים המפורטים להלן, וכן תאגיד נשלט בידי רשות מקומית שמתקיים לגבי הרשות המקומית שהוא נשלט בידיה תנאי מהתנאים כאמור, לא יקבלו אשראי, במישרין או בעקיפין, מתאגיד בנקאי או מאדם אחר שעיסוקו, כולו או מקצתו, במתן אשראי (בסעיף זה – נותן אשראי), אלא על פי היתר לפי סעיף 46(ב):

(1)

שיעור הגירעון השוטף של הרשות המקומית, עולה על חמישה אחוזים;

(2)

שיעור הגירעון המצטבר של הרשות המקומית, עולה על שנים עשר אחוזים וחצי;

(3)

אושרה לרשות המקומית תכנית הבראה לפי סעיף 140ד לפקודת העיריות או לפי סעיף 35ד לפקודת המועצות המקומיות, לפי הענין – כל עוד תכנית ההבראה עומדת בתוקפה;

(4)

יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, עולה על חמישים אחוזים משיעור הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(5)

יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית, למעט הלוואת שעה, שמועד פירעונה חל בתוך תקופה שאינה עולה על שנה, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, עולה על שמונה אחוזים משיעור הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(6)

תנאים נוספים שיקבעו שר האוצר ושר הפנים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסוגים של רשויות מקומיות או של תאגידים נשלטים בידי רשויות מקומיות.

(ב)

בסעיף קטן (ג) –

”רשות מקומית“ – רשות מקומית שלא מתקיים לגביה אחד או יותר מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (3) או (6);

”תאגיד נשלט בידי רשות מקומית“ – תאגיד נשלט בידי רשות מקומית שלא מתקיים לגבי הרשות המקומית שהוא נשלט בידיה אחד או יותר מהתנאים המפורטים בסעיף קטן (א) פסקאות (1), (3) או (6).

(ג)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשות מקומית שמתקיימים לגביה כל התנאים המפורטים להלן וכן על תאגיד נשלט בידי רשות מקומית שמתקיימים לגבי הרשות המקומית שהוא נשלט בידיה כל התנאים המפורטים להלן:

(1)

שיעור הגירעון המצטבר המיוחד של הרשות המקומית אינו עולה על חמישה עשר אחוזים;

(2)

היחס שבין ההכנסות העצמיות של הרשות המקומית לבין כלל הכנסותיה המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר עולה על שישים וחמישה אחוזים;

(3)

יתרת האשראי שקיבלה הרשות המקומית, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, אינה עולה על שישים וחמישה אחוזים מסכום הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(4)

יתרת האשראי, שקיבלה הרשות המקומית, למעט הלוואת שעה, שמועד פירעונו חל בתוך תקופה שאינה עולה על שנה, כפי שהופיעה בדוח השנתי המבוקר האחרון של הרשות המקומית, אינה עולה על חמישה עשר אחוזים משיעור הכנסות הרשות המקומית בתקציב השוטף המפורטות באותו דוח למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית.

(ד)

רשות מקומית שלא מתקיים לגביה אחד או יותר מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן (א) ותאגיד נשלט בידי רשות מקומית שלא מתקיים לגביו אחד או יותר מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) בסעיף קטן (א), וכן רשות מקומית שמתקיים בה האמור בסעיף קטן (ג) ותאגיד נשלט בידי רשות מקומית שמתקיים לגביה האמור בסעיף קטן (ג), לא יקבלו, במישרין או בעקיפין, מנותן אשראי, אשראי שאינו מיועד למטרה מהמטרות המפורטות להלן, אלא על פי היתר לפי סעיף 46(ב):

(1)

תכנון, הקמה, רכישה, שיפוץ או הרחבה של תשתית מבנה ציבור ושטחים ציבוריים או רכישה והצטיידות של מערכות מחשוב לצורכי גביה, תכנון, פיקוח ובקרה;

(2)

כיסוי או צמצום הגירעון המצטבר של הרשות המקומית;

(3)

מטרות נוספות שיקבעו שר האוצר ושר הפנים, דרך כלל או לסוגים של רשויות מקומיות או של תאגידים נשלטים בידי רשויות מקומיות.

(ה)

נותן אשראי לא ייתן אשראי לרשות מקומית שמתקיים לגביה תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) של סעיף קטן (א) ולא מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ג) או לתאגיד נשלט בידי רשות מקומית שמתקיים לגבי הרשות המקומית שהוא נשלט בידיה תנאי מהתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) של סעיף קטן (א), ולא מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ג), וכן לא ייתן לרשות מקומית או לתאגיד נשלט בידי רשות מקומית אשראי המיועד למטרה שאינה מהמטרות המפורטות בסעיף קטן (ד), אלא אם כן ניתן לרשות המקומית או לתאגיד הנשלט בידי הרשות המקומית, לפי הענין, היתר לפי סעיף 46(ב).

46.

היתרים [תיקון: תשמ״ז, תשס״ה־2, תשס״ח]

(א)

שר האוצר, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לתת היתר לקבלת אשראי לגוף נתמך, למועצה דתית, לחברה מוגבלת בערבות או לתאגיד הנשלט בידי גוף נתמך.

(ב)

מי ששר הפנים ושר האוצר הסמיכו לכך, רשאי לתת היתר לקבלת אשראי לרשות מקומית או לתאגיד הנשלט בידי רשות מקומית.

(ג)

היתר יכול שיהיה כללי, לסוג אשראי, לסוג של לווים, של רשויות מקומיות או של תאגידים נשלטים בידי רשויות מקומיות או ללווה מסויים, לרשות מקומית מסוימת או תאגיד מסוים הנשלט בידי רשות מקומית; בהיתר ייקבע סכום האשראי המרבי וניתן להתנותו בתנאים.

46א.

הגבלת הנפקה של איגרות חוב [תיקון: תש״ן]

(א)

גוף נתמך, חברה מוגבלת בערבות ותאגיד הנשלט בידי גוף נתמך, לא ינפיקו איגרות חוב אלא על פי היתר של שר האוצר.

(ב)

רשות מקומית ותאגיד הנשלט בידי רשות מקומית לא ינפיקו איגרות חוב אלא על פי היתר של שר הפנים ושר האוצר.

46ב.

הודעה [תיקון: תש״ן]

הודעה לועדת הכספים של הכנסת תינתן אחת לשלושה חדשים –

(1)

מאת שר האוצר – על היתרים שניתנו לפי סעיפים 46(א) או 46א(א);

(2)

מאת שר הפנים – על היתרים שניתנו לפי סעיפים 46(ב) או 46א(ב).

47.

עונשין [תיקון: תש״ן, תשס״ה־2]

(א)

המקבל או נותן אשראי בניגוד להוראות סעיפים 45 או 45ב, דינו – קנס 5,000,000 שקלים או כפל סכום האשראי, לפי הגבוה.

(ב)

האחראי למתן אשראי בניגוד להוראות סעיפים 45 או 45ב, דינו – קנס 3,000,000 שקלים.

(ב1)

המנפיק איגרות חוב בניגוד להוראות סעיף 46א, דינו – קנס כפל סכום ההנפקה.

(ג)

עובד של גוף נתמך, של חברה מוגבלת בערבות או של תאגיד נשלט על ידי גוף נתמך, האחראי לכך שהם קיבלו אשראי בניגוד להוראות סעיף 45, או שהם הנפיקו איגרות חוב בניגוד להוראות סעיף 46א, דינו – קנס 3,000,000 שקלים.

(ד)

עובד של רשות מקומית או של תאגיד נשלט על ידי רשות מקומית, האחראי לכך שהם קיבלו אשראי בניגוד להוראות סעיף 45ב, או שהם הנפיקו איגרות חוב בניגוד להוראות סעיף 46א, יאשם בעבירת משמעת.

(ה)

האחראי לעבירה לפי סעיף זה לא יאשם בה אם הוכיח אחת מאלה:

(1)

העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייבו לדעת על ביצועה;

(2)

הוא נקט אמצעים סבירים למניעת העבירה.

[תיקון: תשפ״א]

פרק ו׳1: שנת תקציב המשכי

47א.

הגדרות – פרק ו׳1 [תיקון: תשפ״א]

בפרק זה –

”סכום ההוצאה בתקציב המשכי“ ו”שנת תקציב המשכי“ – כהגדרתם בסעיף 3ב(ד) לחוק היסוד;

”חוק־היסוד“ – חוק־יסוד: משק המדינה.

47ב.

הוצאה המותנית בהכנסה והוצאה של מפעלים עסקיים, בשנת תקציב המשכי [תיקון: תשפ״א]

בשנת תקציב המשכי יחולו ההוראות כמפורט להלן לעניין הוצאות הממשלה כאמור בסעיף 3ב(א)(1)(ב) ו־(ג) לחוק היסוד:

(1)

לעניין הוצאה המותנית בהכנסה – הסכום המוצא לפעולה מסוימת כהוצאה מותנית בהכנסה בשנת תקציב המשכי לא יעלה על סכום התקבול שיתקבל בשנה האמורה למימון ההוצאה;

(2)

לעניין הוצאה של מפעלים עסקיים שפעלו בשנת הכספים הקודמת – סכום ההוצאה בשנת התקציב ההמשכי לגבי כל אחד מהמפעלים העסקיים כאמור לא יעלה על סכום התקבולים שיתקבל למעשה אצל אותו מפעל עסקי בשנה האמורה; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 8(א) סיפה בשינוי זה: במקום ”5% מתקציב ההוצאה הכולל לאותה שנת כספים“ יקראו ”5% מתקציב ההוצאה הכולל לשנת הכספים הקודמת“, וכן יחולו הוראות סעיף 8(א1), (ה) ו־(ו).

47ג.

התחייבויות בשנת תקציב המשכי [תיקון: תשפ״א]

בשנת תקציב המשכי יחולו ההוראות כמפורט להלן לעניין התחייבויות הממשלה כאמור בסעיף 3ב(א)(2) לחוק היסוד:

(1)

לעניין התחייבויות בגבולות סכום ההרשאה להתחייב – ההתחייבויות כאמור לא יביאו לחריגה מסכום ההוצאה הממשלתית המותרת לגבי כל אחת מהשנים הנכללות בתכנית התקציב התלת־שנתית, כאמור בסעיף 40א;

(2)

לעניין התחייבויות בגבולות סכום ההוצאה בתקציב ההמשכי, הסכום להוצאה המותנית בהכנסה והסכום להוצאה של מפעלים עסקיים – קיום מלוא התחייבויות הממשלה לכל אחד מסוגי ההוצאות כאמור ייעשה עד תום שנת הכספים שלאחר שנת התקציב ההמשכי וייעשה במלואו מתוך הסכום לאותו סוג הוצאה; קיימות לגבי כל אחד מסוגי ההוצאות כאמור התחייבויות שנעשו בשנים קודמות (בפסקה זו – התחייבויות העבר), אין להתחייב אלא בגבולות סכום ההוצאה בתקציב ההמשכי, הסכום להוצאה המותנית בהכנסה והסכום להוצאה של מפעלים עסקיים, לפי העניין, שייוותרו לאחר מילוי התחייבויות העבר; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 6(ג), בשינויים המחויבים;

(3)

לעניין התחייבויות בגבולות סכום עודף שנותר בסעיפי חוק התקציב השנתי הקודם – כלל ההתחייבויות כאמור יהיו בשיעור של עד 85% מהסכום העודף הכולל שנותר בסעיפי חוק התקציב השנתי הקודם, ובלבד שכל התחייבות בגבולות סכום עודף כאמור תהיה לצורך ביצוע הפעולות שלשמן נועדה התכנית שבה נכלל אותו סכום בחוק התקציב השנתי הקודם.

47ד.

פרסום ודיווח לכנסת [תיקון: תשפ״א]

(א)

בשנת תקציב המשכי יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר פירוט הסכומים שהוציאה הממשלה לפי סעיף 3ב לחוק היסוד, בכל חודש בשנה האמורה, וכן כל החלטה שהתקבלה לפי הנחיות משרד האוצר בעניינים המפורטים בסעיף 3ב(ב) לחוק היסוד; פרסום כאמור יהיה עד היום האחרון בכל חודש, לגבי החודש שקדם לו.

(ב)

החשב הכללי במשרד האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על פירוט הסכומים שהוציאה הממשלה ועל החלטות שהתקבלו כאמור בסעיף קטן (א), במועדים האמורים באותו סעיף קטן.

פרק ז׳: הוראות שונות

48.

הלוואות מבנק ישראל [תיקון: תשמ״ה, תשנ״ה־4]

(א)

הממשלה מורשית לקבל מבנק ישראל הלוואות בסכום שלא יעלה בשנת כספים פלונית על הסכום שנקבע לענין זה בחוק התקציב השנתי לאותה שנה.

(ב)

הממשלה מורשית לקבל מבנק ישראל הלוואה לשם החזר חובות הממשלה לבנק בסכום שלא יעלה על הסכום שנקבע בחוק התקציב השנתי לאותה שנה.

(ג)

אין בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 45 לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954.

48א.

הגבלות על הלוואות מתאגיד בנקאי [תיקון: תשמ״ה, תשס״ה־3]

הממשלה לא תקבל הלוואה בשקלים מתאגיד בנקאי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)

ההלוואה היא למטרת ביצוע פעולות עסקיות;

(2)

ההלוואה ניתנה בדרך של רכישה בידי התאגיד הבנקאי של איגרות חוב הרשומות למסחר בבורסה שהנפיקה הממשלה;

(3)

מקור כספי ההלוואה הוא אחד מאלה:

(א)

כספים שהופקדו בתאגיד הבנקאי בתכנית חסכון שאושרה לפי חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956;

(ב)

כספים שהפקידו קופות גמל בתאגיד הבנקאי; בפסקת משנה זו, קופת גמל – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

(ג)

מקור אחר שקבע שר האוצר לענין זה באישור ועדת הכספים של הכנסת.

49.

דין וחשבון [תיקון: תשנ״ג־2, תשע״ב]

(א)

תוך ששה חדשים לאחר תום שנת כספים פלונית יגיש שר האוצר לכנסת דו״חות –

(1)

על התקבולים שנתקבלו;

(2)

על ההוצאות שהוצאו, לרבות הוצאה מותנית בהכנסה;

(3)

על מספר המשרות שמולאו;

(4)

על התחייבויות שניתנו לפי סעיף 17;

(5)

על העברות שנעשו לפי סעיף 11(א)(6) ו־(ג)(3).

(ב)

הדו״חות ייערכו בצורה שתאפשר השוואת סכומי ההוצאה שהוצאו ומספרי המשרות שמולאו לעומת הסכומים ומספרי המשרות שבסעיפי התקציב, תחומי הפעולה והתכניות שבחוק התקציב השנתי לאותה שנת כספים.

(ג)

סמוך לאחר תום כל רבעון יגיש שר האוצר לועדה אומדן של ביצוע הגרעון ומימונו לתום הרבעון, המבוסס על נתוני קופה.

(ד)

לעניין סעיף תקציב ”הכנסת“, יושב ראש הכנסת או עובד הכנסת שהוא מינה לשם כך יגיש לוועדה המשותפת לפי סעיף 11(ב), דוחות כאמור בסעיף קטן (ב), במועד האמור בסעיף קטן (א) –

(1)

על ההוצאות שהוצאו, לרבות הוצאה מותנית בהכנסה;

(2)

על מספר המשרות שמולאו;

(3)

על העברו שנעשו לפי סעיף 11(ב);

(4)

על שימוש בעודפי תקציב לפי סעיף 13(ב) ו־(ב1).

49א.

[תיקון: תשנ״א, תשע״ב־2]

(בוטל).

49ב.

[תיקון: תשע״ד־2, תשפ״א]

(בוטל).

50.

ביצוע, תקנות ואצילת סמכויות [תיקון: תשמ״ו, תשפ״ב־4]

(א)

שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות והוראות מינהל בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר –

(1)

סדרי ניהול הכספים והחשבונות של המדינה;

(2)

פירוט נוסף של תכניות למעט תכניות בסעיף תקציב ”הכנסת“;

(3)

ביצוע החלטות הממשלה בדבר המדיניות הכלכלית ומדיניות השכר וכוח האדם שלה, ככל שיש להן השלכה על התקציב;

(4)

דרכי ההכנה של חוק התקציב השנתי, ובכלל זה הוראות ומבחנים לפירוט סעיפי התקציב לתחומי פעולה ולתכניות, וכללים והוראות לגבי סוגי פעילויות שלגביהן תתוקצב הרשאה להתחייב והתנאים לכך;

(5)

דרכי הביצוע של תכניות שלגביהן נקוב סכום הוצאה מותנית בהכנסה, ובכלל זה הוראות בדבר ניהול כספים הנובעים מתקבולים בתכנית פלונית שעלו על הסכום הנקוב כאמור וכן תנאים לגבי השימוש במנת המימון שנקבעה לפי סעיף 9 לתכניות שמופיע בהן סכום הוצאה מותנית בהכנסה;

(5א)

אופן עריכת הדוחות הכספיים בידי התאגיד, לרבות התקינה והמדיניות החשבונאית המתאימות לעריכתם בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים; בקרה פנימית על דוחות כספיים של תאגיד, ובכלל זה הוראות לעניין דרכי מינוי של רואה חשבון מבקר לתאגיד, תנאי כשירותו של רואה חשבון מבקר, משך כהונתו וקביעת שכרו; אופן הגשת הדוחות הכספיים לחשב הכללי;

פורסמו תקנות יסודות התקציב (כללי דיווח כספי של תאגיד), התשפ״ג–2023.

(6)

המידע שיש למסור לצורך ביצוע חוק זה ודרכי מסירתו.

(ב)

תקנות לענין סעיף קטן (א)(3), (5א) לעניין רואה חשבון מבקר ו־(6) טעונות אישור הועדה.

(ג)

יושב ראש הכנסת רשאי להתקין תקנות בדבר פירוט נוסף של תכניות בסעיף תקציב ”הכנסת“.

(ד)

שר האוצר רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, לרבות הסמכות להתקין הוראות מינהל, אך למעט הסמכות להתקין תקנות.

(ה)

בסעיף זה, ”חוק זה“ – לרבות חוק תקציב שנתי.

51.

[תיקון: תשמ״ח]

(בוטל).

נתקבל בכנסת ביום ה׳ בניסן התשמ״ה (27 במרס 1985).

שמעון פרס
ראש הממשלה
יצחק מודעי
שר האוצר
חיים הרצוג
נשיא המדינה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.