לא ייכלל אדם ברשימות האמורות אלא אם כן הוא עובד המדינה או זכאי לקיצבת פרישה כעובד מדינה, או שפרש לאחר ששירת כעובד המדינה שבע שנים לפחות, ובלבד שבכל מקרה טרם מלאו לו שבעים שנים.

(ג)

חבר בית הדין שתמה תקופת כהונתו, יכול שיתמנה שוב בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).

(ד)

חבר בית הדין שהחל בדיון ותקופת כהונתו נסתיימה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

4.

אב בית הדין וממלא מקומו [תיקון: ק״ת תשמ״ט]

אב בית הדין וממלא מקומו יהיו מי שמונו לתפקידים אלה על פי החוק.

5.

פרסומים

המינויים של חברי בית הדין, של אב בית הדין ושל ממלא מקומו יפורסמו ברשומות.

6.

הרכב צוותי בית הדין [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד; ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

(א)

בית הדין ידון בצוותים של שלושה שימנה אב בית הדין לענין פלוני, בכפוף לאמור להלן:

(1)

אם התובענה מוגשת נגד עובד המדינה, יהיה הצוות מורכב מאחד מרשימת המשפטנים, אחד מרשימת נציב השירות ואחד מרשימת הארגון היציג של עובדי המדינה;

(2)

אם התובענה מוגשת נגד עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה הצוות מורכב משניים מרשימת המשפטנים ומאב בית הדין או מי שהוא ימנה מרשימת נציב השירות.

(ב)

אב בית הדין ימנה לכל צוות יושב ראש מתוך רשימת המשפטנים או רשימת נציב השירות, אך אם הוא עצמו נמנה עם הצוות יהיה הוא היושב ראש.

(ג)

נבצר מחבר צוות של בית הדין, למעט היושב ראש, להשתתף בישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה בפני שני חברי הצוות הנותרים אם הסכים לכך הנאשם, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.

(ד)

נבצר מחבר צוות של בית הדין לסיים את הדיון, רשאי אב בית הדין למנות אחר תחתיו, והצוות רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע ההרכב הקודם, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם בענין זה, לנהוג בראיות שגבה ההרכב הקודם כאילו גבה אותן בעצמו, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

7.

סדרי הדין

סדרי הדין של בית הדין ייקבעו בתקנות על ידי שר המשפטים.

פורסמו תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ״ד–1963.

8.

אי תלותם של חברי בית הדין

אין על חבר בית הדין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.

9.

הפסקת הכהונה [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד; ק״ת תשמ״ט]

(א)

כהונתו של חבר בית הדין תיפסק באחת מאלה:

(1)

חדל להיות עובד, שלא מחמת יציאה לקצבה;

(2)

מלאו לו שבעים שנים;

(3)

מלאו חמש שנים מיום יציאתו לקצבה.

(א1)

חבר בית הדין שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, רשאי שר המשפטים, אם לדעתו אין זה ראוי שימשיך בכהונתו כחבר בית הדין, להעבירו מכהונתו בבית הדין, לאחר שנתן לו הזדמנות להביא טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיך לכך.

(ב)

מי שכהונתו נפסקה רשאי, באישור אב בית הדין, לסיים את הדיון בענין פלוני שהחל בו לפני הפסקת כהונתו.

10.

[תיקון: תשנ״ד]

(בוטל).

11.

סמכויות בית הדין [תיקון: תשל״ז]

בכפוף לאמור בסעיף 7 יהיו לבית הדין כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968.

12.

התפטרות

חבר בית הדין רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק כתום שלושים יום לאחר הגשת כתב התפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר מזה.

13.

סמכות להעביר מכהונה

שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי להעביר חבר בית הדין מכהונתו על יסוד חוות דעת של ועדה רפואית ממונה על ידי ועדת השירות המעידה שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו למלא תפקידו.

14.

תובע

התובע לפני בית הדין יהיה פרקליט המדינה או מי שהוסמך לכך על ידיו או על ידי נציב השירות.

15.

חוקר [תיקון: ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

שר האוצר ימנה לעניין השיפוט המשמעתי לפי חוק יסודות התקציב, חוקרים שיפעלו לפי הוראות התובע; לא נתן התובע לחוקר הוראה לעניין פלוני, רשאי נציב השירות לתתה.

16.

סמכויות חקירה

בענינים שהם בסמכותו של בית הדין יהיו לתובע ולחוקר הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו־4 לאותה פקודה יחולו על חקירות של התובע או החוקר מכוח סמכויות אלה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

פרק שלישי: עבירות משמעת, שפיטה ועונשין

17.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

18.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

19.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

20.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

21.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

22.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

23.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

24.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

25.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

26.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

27.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

28.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

29.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

30.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

31.

התראה או נזיפה [תיקון: תשמ״ג; ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

(א)

בעלי הסמכות המפורטים בסעיף קטן (ב) רשאים, בשל מעשה או מחדל של עובד המדינה, של עובד גוף מתוקצב או של עובד גוף נתמך, שיש בו משום עבירת משמעת, לנקוט כלפי העובד באחת מאלה:

(1)

התראה;

(2)

נזיפה.

(ב)

ואלה בעלי הסמכות:

(1)

לגבי עובד המדינה – השר הממונה או המנהל הכללי של המשרד;

(2)

לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – ראש הממשלה או ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור;

(3)

לגבי עובד של גוף מתוקצב או גוף נתמך, למעט בנק ישראל ולמעט עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה, אחד מאלה:

(א)

המנהל הכללי של הגוף ובאין מנהל כללי כאמור – העומד בראש הגוף, ולגבי עובד שהוא המנהל הכללי או העומד בראש הגוף – השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר;

(ב)

המנהל הכללי של משרד האוצר (להלן – מנכ״ל משרד האוצר);

(ג)

לגבי עובד גוף מתוקצב שהוא חברה ממשלתית – מנהל רשות החברות הממשלתיות;

(4)

לגבי עובד בנק ישראל – נגיד בנק ישראל, ואם סירב הנגיד לבקשה מנומקת של הממונה על השכר שמסתמכת על תלונה בקשר לעבירת משמעת שעבר עובד בנק ישראל, תהיה סמכות זו נתונה בידי ראש הממשלה;

(5)

לגבי עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה מלבד הנשיא – הנשיא של אותו מוסד או יושב ראש הוועד המנהל של אותו מוסד;

(6)

לגבי נשיא בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה – יושב ראש הוועד המנהל של אותו מוסד.

(ג)

לא ינקוט בעל סמכות באמצעי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות להביא טענותיו לפני בעל הסמכות.

(ד)

אמצעי כאמור בסעיף זה לא יחשב כאמצעי משמעת לענין סעיף 62.

32.

קובלנה [תיקון: תשמ״ג; ק״ת תשמ״ט]

שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל כללי וסגנו לעניני מינהל ומנהל יחידת סמך רשאים להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד, הן ביזמתם הם והן על פי תלונה שהוגשה להם.

32א.

קובלים נוספים [תיקון: ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 32 לחוק ובסעיף 39 לחוק יסודות התקציב רשאים גם אלה להגיש לתובע קובלנה על עבירות משמעת לפי חוק יסודות התקציב שעבר עובד, הן ביוזמתם והן על פי תלונה שהוגשה להם:

(1)

לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – ראש הממשלה, או ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור;

(2)

לגבי עובד גוף מתוקצב או גוף נתמך, למעט גופים המנויים בפסקאות (4) ו־(5) – אחד מאלה:

(א)

המנהל הכללי של הגוף ובאין מנהל כללי כאמור – העומד בראש הגוף, ולגבי עובד שהוא המנהל הכללי או העומד בראש הגוף – השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר;

(ב)

המנהל הכללי של משרד האוצר;

(3)

לגבי עובד גוף מתוקצב שהוא חברה ממשלתית – מנהל רשות החברות הממשלתיות;

(4)

לגבי עובד בנק ישראל – נגיד בנק ישראל, ואם סירב הנגיד לבקשה מנומקת של הממונה על השכר שמסתמכת על תלונה בקשר לעבירת משמעת שעבר עובד בנק ישראל, תהיה סמכות זו נתונה בידי ראש הממשלה;

(5)

לגבי עובד גוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה – המנהל הכללי של המוסד או מי שעומד בראשו או המנהל הכללי של משרד האוצר, ובלבד שקובלנה תוגש בידי אחד מאלה רק לאחר התייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה או הוועדה שהוסמכה לפי סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה; לא העבירה המועצה להשכלה גבוהה את עמדתה בעקבות בקשה אליה כדי לקיים את ההתייעצות כאמור בתוך 30 ימים מיום המצאת הבקשה, יראו בכך כאילו קוימה חובת ההתייעצות.

33.

הגשת תובענה [תיקון: תשנ״ד; ק״ת תשמ״ט]

(א)

ראה התובע שיש בקובלנה ובחומר הראיות שלפניו כדי להעמיד את עובד לדין משמעת, רשאי הוא להגיש לבית הדין תובענה, והוא חייב להגישה אם מי שהסמיך אותו להיות תובע, הורה לו לעשות כן.

(ב)

בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) מותר להאשים בעבירת משמעת אף אם לא צויינה בקובלנה.

34.

אמצעי משמעת על ידי בית הדין [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד; ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

(א)

בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:

(1)

התראה;

(2)

נזיפה;

(3)

נזיפה חמורה;

(4)

הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע, ולמעט דרגה אקדמית של עובד גוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה;

(5)

הורדה ברמת שכר, בשיעורים ולתקופה שיקבע בית הדין;

(6)

הפקעת משכורת בסכום שלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים;

(7)

העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, בתחומי המשרד או הגוף שבו עובד העובד, בהגבלת זמן או בלא הגבלה; העברת עובד על פי פסקה זו תיעשה –

(א)

לגבי עובד המדינה – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהוא הסמיך לכך;

(ב)

לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – בתיאום עם ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור או מי שהוא הסמיך לכך;

(ג)

לגבי עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך למעט עובד כאמור בסעיף קטן (ד) – בתיאום עם המנהל הכללי של הגוף, ובאין מנהל כאמור – העומד בראש הגוף;

(ד)

לגבי עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך המכהן בתפקיד המנהל הכללי של הגוף או העומד בראש הגוף – בתיאום עם דירקטוריון הגוף או עם אורגן הממלא תפקיד דומה; באין דירקטוריון או אורגן כאמור – השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר;

(8)

פסילה לאחר העברה למשרה אחרת, לתפקיד אחר או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;

(9)

פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או בלא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי בית הדין להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם;

(10)

פסילה לאחר פיטורים או לאחר פרישת העובד, או לאחר סיום כהונה בתפקיד, למילוי תפקידים מסוימים בשירות המדינה או בשירות בגוף המתוקצב או בגוף הנתמך שממנו פוטר או פרש; פסילה כאמור יכול שתהיה לצמיתות או לתקופה שיקבע בית הדין, לכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים או לחלקם, והכול בהתחשב, בין השאר, בחומרת עבירת המשמעת שעבר העובד;

(11)

פסילה לאחר פיטורים או לאחר פרישת העובד, או לאחר סיום כהונה בתפקיד, למילוי תפקיד כלשהו בשירות המדינה או בשירות בגוף המתוקצב או בגוף הנתמך שממנו פוטר או פרש; פסילה כאמור יכול שתהיה לצמיתות או לתקופה שיקבע בית הדין, לכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים או לחלקם, והכול בהתחשב, בין השאר, בחומרת עבירת המשמעת שעבר העובד;

(12)

בצירוף אמצעי משמעת אחר – פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.

(ב)

בדיון על עבירת משמעת של עובד בגוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה, יחולו הוראות תקנת משנה (א) בשינוי זה: לא יטיל בית הדין אמצעי משמעת המנויים בפסקאות (7), (8), (10) ו־(11) בלי שהובאה לפניו עמדת המועצה להשכלה גבוהה או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לעניין זה.

35.

השבה [תיקון: תשנ״ד, תשע״ד]

בעת הטלת אמצעי משמעת כאמור בסעיף 34 או בסמוך לאחר מכן, רשאי בית הדין להורות, לאחר ששמע את טענות בעלי הדין לענין זה, כי על הנאשם להחזיר למעסיקו את מה שהשיג על ידי מעשיו נושא התובענה, או את תמורתם, ושהמעסיק זכאי להם, בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד; התמורה תיגבה בדרך ניכוי ממשכורתו, מקיצבתו, או מפיצויי פיטוריו או בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי, בסכום אחד או בשיעורים, הכל כפי שיקבע בית הדין, ובלבד שאם תוגש על ידי המדינה תביעה אזרחית לענין זה, יקוזז ממנה הסכום שבית הדין הורה עליו כאמור.

36.

הוצאות ההגנה

ראה בית הדין שלא היה יסוד להגשת התובענה, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לעובד את הוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית הדין.

37.

מינוי סניגור על ידי אב בית הדין [תיקון: ק״ת תשמ״ט]

עובד רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין על ידי עורך דין, ואם ביקש למנות לו סניגור שלא על מנת לקבל שכר, וראה אב בית הדין שהדבר רצוי לשם עשיית משפט צדק, ימנה לו סניגור, שהסכים עליו העובד, מתוך רשימת מועמדים שנערכה, באישור שר המשפטים, מקרב עובדים ושאינם עובדי המדינה ובהסכמתם של המועמדים.

38.

נוכחות העובד

בכל הליך לפני בית הדין תינתן לעובד הנוגע בדבר אפשרות להשמיע טענותיו, להביא ראיות, ולחקור כל עד שהתייצב לפני בית הדין.

39.

סירוב להעיד או להגיש מסמך [תיקון: תשל״ז, תשנ״ד]

נדרש אדם על ידי בית הדין להשיב על האזהרה כאמור בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980, או להגיש מסמך וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעתו של בית הדין, ולא נקנס מכוח סעיף 11, רשאי בית משפט השלום שבאזור שיפוטו גר אותו אדם או יושב בית הדין, לצוות על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, שאותו אדם ייעצר לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חודש ימים, עד שיסכים להעיד או להגיש את המסמך כנדרש לפני גמר הדיונים בבית הדין.

40.

ביצוע [תיקון: תשל״ז; ק״ת תשע״ט]

(א)

אמצעי המשמעת שהחליט עליהם בית הדין לא יבוצעו אלא לאחר שנמסר לידי העובד העתק מאושר של ההחלטה, ואם היתה זכות ערעור על ההחלטה – לאחר שעברה תקופת הערעור; הוגש ערעור, לא תבוצע החלטה אלא לאחר שנמסר לעובד העתק מאושר של פסק־הדין בערעור.

(ב)

החליט בית הדין לפטר עובד או להעבירו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, רשאי הוא להורות בהחלטתו על ביצוע מיידי אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת.

(ג)

מותר לקבוע בתקנות הוראות בדבר ביצוען של החלטות בית הדין על ידי הרשויות הנוגעות בדבר.

41.

פומביות הדיון [תיקון: תשל״ז; ק״ת תשע״ט]

(א)

בית הדין ידון בפומבי.

(ב)

בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין להחליט, מנימוקים שיירשמו בהחלטתו, על עריכת הדיון, כולו או חלק ממנו, בדלתיים סגורות, אם לדעתו הדבר דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, או לשם הגנה על המוסר, על שלומו של קטין או על פעולתו התקינה של שירות המדינה או של גוף מתוקצב או גוף נתמך.

(ג)

החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.

(ד)

לא יגלה אדם דבר על דיון שהתנהל בבית הדין בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין או במידה שהגילוי דרוש לביצועה של החלטת בית הדין או לביצוע חוק זה.

(ה)

העובר על הוראות סעיף קטן (ד), דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.

41א.

הרחקת קטינים מבית הדין [תיקון: תשל״ז]

רשאי בית הדין לאסור על קטין להימצא בבית הדין בשעת הדיון ולצוות על הרחקתו.

41ב.

איסור פרסומים [תיקון: תשל״ז]

(א)

לא יצלם אדם באולם בית הדין ולא יפרסם מה שצולם בו.

(ב)

לא יפרסם אדם בלי רשות בית הדין את שמו של קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנה והוא עד בהליך שבפני בית הדין, או של מתלונן או ניזוק בעבירת משמעת שיש בה משום פגיעה במוסר, ולא את תמונתם, מענם או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהוים.

(ג)

בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בדבר הליך בבית הדין במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונה של בעל דין, של עד או של אדם ששמו הוזכר בהליך.

(ד)

לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית הדין, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך הדיון או תוצאותיו; אולם אין איסור זה חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או אירע בישיבה פומבית של בית הדין.

41ג.

הפרעת הדיונים [תיקון: תשל״ז]

המפריע לדיוני בית הדין לעיני בית הדין או סמוך למקום הדיון, רשאי בית הדין לצוות על יציאתו או הרחקתו.

41ד.

עונשין [תיקון: תשל״ז]

העובר על הוראות סעיף 41ב, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.

41ה.

זילות בית הדין [תיקון: תשנ״ד, ק״ת תשע״ט]

(א)

מי שנתון לשיפוט משמעתי לפי חוק יסודות התקציב, רשאי בית הדין, ביוזמתו או אם נתבקש לכך, ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, להפקיע ממשכורתו סכום שלא יעלה על עשירית ממשכורתו החודשית אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוזמן כדין לבוא לפני בית הדין ולא בא, או עזב ללא רשות בית הדין את מקום הדיון והכל ללא הצדק סביר;

(2)

נדרש להמציא מסמך או מוצג אחר שברשותו ולא המציאו, ללא הצדק סביר;

(3)

נדרש להשיב על האזהרה שלפני מתן עדותו, ולא עשה כן;

(4)

נצטווה על ידי בית הדין לצאת, על פי סעיף 41ג, ולא עשה כן.

(ב)

נאשם שנהג כאמור בפסקה (א)(1) בהיותו מושעה כאמור בסעיף 47, רשאי בית הדין להורות גם על הקטנת משכורתו או הפסקתה.

(ג)

החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנה לערעור כפסק דין בתובענה, וניתנת לביצוע כפסק דין.

42.

פרסום החלטות [תיקון: תשל״ז]

נציב השירות רשאי לפרסם החלטה שהחליט בית הדין בדיון בדלתיים סגורות, אולם לא יפרסם החלטה בדרך שיש בה כדי לזהות את הנשפט אלא בהסכמת בית הדין.

43.

ערעור על החלטת בית הדין [תיקון: תשל״ז, תשמ״ב, תשס״ח]

(א)

פסק הדין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור, של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין כדן יחיד, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.

(ב)

החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או העברה מיידית למשרה אחרת או למקום עבודה אחר כאמור בסעיף 40(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה – להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הביצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו.

(ג)

החליט השופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד, או בדבר העברתו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, יהיה הביטול, לכל דבר, בר־תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים או ההעברה.

(ד)

בבואו להכריע בערעור רשאי השופט לעשות אחת מאלה:

(1)

לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין או לבטלו ולתת אחר במקומו, או להחזיר את הדיון עם הוראות לבית הדין;

(2)

לדחות את הערעור;

(3)

ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין היה מוסמך לתתה.

(ה)

השופט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

(ו)

לענין הערעור, הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק־הדין.

(ז)

אב בית הדין מוסמך למנות לעובד המערער או שברצונו לערער עורך דין לייצגו בהליכי הערעור בנסיבות ובתנאים שבהם הוא רשאי למנות לעובד סניגור לפי סעיף 37.

(ח)

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזרה למשרה לפי סעיף זה.

פורסמו תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט בית המשפט המחוזי), תשכ״ד–1963.

43א.

החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה [תיקון: תשס״ה]

שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001, כולן או מקצתן ובהתאמות המתחייבות שקבע, יחולו על הליכים משמעתיים לפי חוק זה.

44.

עובד שאינו מסוגל לעמוד בדין [תיקון: תשמ״ג]

(א)

עובד הטוען כי מחמת מחלה אינו מסוגל לעמוד בדין, רשאי בית הדין לקבוע לו מועד להוכיח טענתו על ידי חוות דעת של רופא ממשלתי או ועדה של רופאים כאמור בסעיף 29(א) לחוק המינויים והדיון יידחה עד למועד האמור; לא הוכיח העובד טענתו כאמור, רשאי בית הדין להמשיך בדיון.

(ב)

מצא בית הדין כאמור שהעובד אינו מסוגל לעמוד בדין מחמת מחלה, יפסיק את הדיון ויודיע על כך לנציב השירות ולממונה הישיר על העובד, ומשעשה כן, תופסק עבודתו של העובד ורואים אותו, כל עוד אינו מסוגל לעמוד בדין, כאילו נעדר מעבודתו מחמת מחלה.

45.

חידוש הדיון נגד מי שאינו מסוגל לעמוד בו

הופסק הדיון בנסיבות האמורות בסעיף 44, רשאי נציב השירות, מזמן לזמן, להורות לעובד להיבדק שנית בדיקה רפואית לענין זה, ואם נמצא מסוגל לעמוד בדין, וכן אם לא התייצב לבדיקה או אם סירב להיבדק – ימשיכו בדיון מהשלב שאליו הגיע שעה שהופסק הדיון; בשני המקרים האחרונים מותר להמשיך בדיון שלא בפני העובד.

46.

שמירת סמכות

האמור בסעיף 44 אינו גורע מן הסמכות לפטר את העובד הנדון מחמת מחלה.

פרק רביעי: השעיה

46א.

פרשנות [תיקון: תשל״ז; ק״ת תשמ״ט]

לענין פרק זה –

(1)

תהא הכנסתו של עובד שהושעה מעבודות חוץ – הכנסתו מעבודה, בין כשכיר ובין שלא כשכיר, חוץ מהכנסה מעבודה כאמור שעבד בה בקביעות ערב השעייתו או – אם המשרה שעליה חלה ההשעיה היתה חלקית – אותו חלק מהכנסתו מחוץ למשרה כאמור שביחד עם משכורתו הקובעת מאותה משרה עודף על המשכורת הקובעת שהיתה מגיעה לו אילו היה מועסק במשרה מלאה, והכל – שלא מעבודתו במשרה שעליה חלה ההשעיה;

(2)

”משכורת קובעת“ בזמן פלוני – השכר לפיו היו משתלמים קצבה או פיצוי לעובד המושעה אילו יצא לקצבה או פרש מהשירות ביום השעייתו.

47.

השעיה [תיקון: תשל״ז, תשל״ח, תשנ״ד, תשס״ז, תשע״ט, תשפ״ד, תשפ״ה; ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

(א)

עובד שהוגשה עליו קובלנה, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו; התחילה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות עולה כדי עבירה לפי סעיפים 34 עד 36 לחוק יסודות התקציב, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו.

(ב)

נציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא את טענותיו לעניין ההשעיה בתוך תקופה שיקצוב לו לפני נציב השירות או לפני מי שנציב השירות הסמיך לכך דרך קבע או לעניין פלוני; והוא הדין לעניין העברתו הזמנית לעבודה אחרת לפי סעיף קטן (ד).

(ג)

היה העובד מועסק בכמה משרות בשירות המדינה או בגופים מתוקצבים או נתמכים, רשאי נציב השירות להשעותו כאמור, בכולן או בחלק מהן.

(ד)

בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו.

(ה)

הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

(ו)

לא יפעיל נציב השירות את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהתייעץ עם בעלי התפקידים או הגורמים המפורטים להלן, לפי העניין:

(1)

לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – ראש היחידה;

(2)

לגבי עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך למעט עובד כאמור בפסקה (3) – המנהל הכללי של הגוף או מי שעומד בראש הגוף;

(3)

לגבי עובד של גוף מתוקצב או נתמך שהוא המנהל הכללי של הגוף או העומד בראשו – דירקטוריון הגוף או אורגן הממלא תפקיד דומה; באין דירקטוריון או אורגן כאמור – השר הממונה על ביצוע החוק שמכוחו הוקם הגוף או השר האחראי לפי כל דין, ואם אין שר כאמור – השר הנוגע בדבר;

(4)

לגבי עובד גוף נתמך שהוא מוסד להשכלה גבוהה – המועצה להשכלה גבוהה או הוועדה שהוסמכה לפי סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(ז)

סעיף זה יחול גם לגבי עובד בנק ישראל, ואולם לגבי עובד כאמור הסמכויות הנתונות לפי סעיף זה לנציב שירות המדינה יהיו נתונות לנגיד בנק ישראל, ואם סירב הנגיד לבקשה מנומקת של הממונה על השכר שמסתמכת על תלונה בקשר לעבירת משמעת שעבר עובד בנק ישראל, תהיה סמכות זו נתונה בידי ראש הממשלה.

48.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

49.

תשלום המשכורת בתקופת ההשעייה [תיקון: תשל״ז, תשע״ח; ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

(א)

עובד שהשעהו נציב השירות או שופט לפי סעיף 43(ב), תשולם לו במשך שלושת חדשי ההשעיה הראשונים, מחצית ממשכורתו הקובעת, וממועד זה ואילך תשולם לו משכורתו הקובעת המלאה; ואולם אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיך לכך, רשאי, לפי בקשת התובע או העובד, לפי הענין, להקטין או להפסיק את התשלום לתקופת ההשעיה, כולה או מקצתה, ובתקופה של שלושת חודשי ההשעיה הראשונים – גם להגדיל את התשלום, הכל בתנאים שייראו לו.

(ב)

התשלום על פי סעיף זה יהיה תשלום זמני וכפוף להחלטה הסופית של בית הדין למשמעת או נציב השירות, לפי הענין; היה התשלום חלק ממשכורתו הקובעת של העובד, תעוכב היתרה באוצר המדינה או בקופת הגוף המתוקצב או הנתמך, לפי העניין, לכל תקופת השעייתו.

(ג)

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מבחנים, סדרי דין והוראות מיוחדות בדבר ראיות בהליכי בקשה לפי סעיף קטן (א).

פורסמו תקנות שירות המדינה (משמעת) (בקשות לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת לעובד מושעה), תשל״ח–1978.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה בחודש פלוני התשלום הזמני המשתלם למושעה על הסכום שבו עודפת משכורתו הקובעת על הכנסותיו מעבודות חוץ באותו חודש.

50.

עובד שהושעה מותר בעבודת־חוץ [תיקון: תשמ״ג, תשנ״ד; ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

עובד שהושעה לא יחולו עליו ההגבלות והאיסורים בדבר עבודה מחוץ לשירות המדינה או מחוץ לגוף המתוקצב או הגוף הנתמך, המוטלים על עובדי המדינה או על עובדי הגוף המתוקצב או הגוף הנתמך, בהתאמה, ובלבד שלא ייצג אדם אחר כלפי המדינה או מוסד ממוסדותיה או כלפי הגוף שבו הוא עובד, לפי העניין, למעט בתי המשפט, ולא יעסוק בעבודה שיש בה כדי ליצור התקשרות בינו ובין מי שיש לו מגע כספי או מסחרי או ענייני עם היחידה שבה הועסק לאחרונה; כן עליו להודיע לנציב השירות, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות על השתכרויותיו בתקופת ההשעיה; לא הודיע המושעה כאמור, ניתן לעכב את המשכורת המגיעה לו לפי סעיף 49(א) עד שידווח כנדרש.

פורסמו תקנות שירות המדינה (משמעת) (השתכרות בתקופת השעיה), תשכ״ד–1963.

51.

משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ופוטר

מושעה שהורשע בבית המשפט ופוטר עקב ההרשעה, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת השעייתו, אולם לא יהיה חייב להחזיר את המשכורת ששולמה לו זמנית מכוח סעיף 49.

52.

משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ולא פוטר [תיקון: ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

מושעה שהורשע בבית המשפט ולא פוטר עקב ההרשעה, אך פרש מהשירות לפני שהועמד לדין משמעת עקב ההרשעה – רשאי נציב השירות על פי בקשתו של אותו אדם להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעיה, בתנאים ולתקופה שייראו לו.

53.

משכורתו של מושעה שיצא זכאי בבית־המשפט [תיקון: תשל״ז; ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

מושעה שזוכה בבית המשפט מן האשמה שגרמה להשעייתו ולא הועמד לדין משמעת על עובדות שפורטו בכתב האישום או שעלו במהלך הדיון בבית המשפט, וכן מושעה שיצא זכאי בבית הדין או בערעור לפי סעיף 43, תשולם להם משכורתם לתקופת השעייתם במידה שלא שולמה להם לפי סעיף 49 ובניכוי הכנסתם מעבודת־חוץ במשך תקופת ההשעיה, זולת אם הורה נציב השירות, או בית הדין על פי בקשת המושעה במקרה של זיכוי על ידי בית־הדין או על ידי השופט בערעור, שלא תנוכה הכנסה זו, כולה או מקצתה.

54.

משכורתו של מושעה שהורשע בבית הדין

מושעה שהורשע בבית הדין, רשאי בית הדין להחליט על פי בקשת הנשפט, אם ובאיזו מידה, תשולם לו משכורת לתקופת השעייתו, בהתחשב בין השאר עם הכנסותיו של הנשפט מכוח הסעיפים 49 ו־50.

54א.

פיצויי פיטורים של מושעה שהורשע ופוטר [תיקון: תשנ״ד]

מושעה שהורשע בבית הדין ופוטר עקב ההרשעה, תקופת השעייתו לא תבוא בחשבון לצורך קביעת פיצויי הפיטורים, אולם אלה יחושבו לפי המשכורת הקובעת בחודש ההשעיה האחרון שלפני הפיטורים.

55.

משכורתו של מושעה אחרי הפסקת ההליכים או ביטול ההשעיה [תיקון: תשל״ז; ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

(א)

חוזר עובד מושעה לעבודה לאחר שהופסקו ההליכים נגדו, תשולם לו משכורתו לתקופת ההשעיה שלא שולמה לו לפי סעיף 49; חזר לעבודה לאחר שנציב השירות ביטל את ההשעיה ולא הופסקו ההליכים נגדו, תשולם לו משכורתו כאמור זולת אם החליט הנציב אחרת.

(ב)

מהמשכורת שתשולם לפי סעיף קטן (א) תנוכה הכנסתו של העובד מעבודת־חוץ מכוח סעיף 50, זולת אם הורה נציב השירות, על פי בקשת המושעה, שלא תנוכה כולה או מקצתה.

(ג)

הופסקו ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהעובד פרש מהשירות, רשאי נציב השירות להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעיה, בתנאים ולתקופה שייראו לו.

55א.

דיווח על הליכי השעיה [תיקון: תשס״ז]

נציב השירות ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על הליכי השעיה, ובין היתר על העניינים המפורטים להלן, ובלבד שדין וחשבון לפי סעיף זה לא יכלול שמות ופרטים מזהים:

(1)

מספרי העובדים המושעים והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח, ומספרי העובדים שהושעו והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת בשנה שקדמה למועד הדיווח;

(2)

העבירות הפליליות והעבירות המשמעתיות שהיו עילה להשעיה;

(3)

לעניין הליכי השעיה בעקבות חקירה פלילית, השלב בהליך הפלילי שבו הוחלט על ההשעיה;

(4)

שיעור העובדים מבין העובדים המושעים אשר תקופת השעייתם עולה על שישה חודשים, על שנה, על שנתיים, על שלוש שנים וכן הלאה;

(5)

סוגי המשרות והדרגות של העובדים שהושעו ושל העובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח;

(6)

מספרי העובדים שהושעו לפי הוראות סעיף 47(א1) והעובדים שהתקיימו בהם התנאים האמורים באותו סעיף ונציב השירות החליט שלא להשעותם.

פרק חמישי: דיון חוזר

56.

דיון חוזר בפיטורים או בפסילה

על פי בקשתו של נידון לפיטורים או לפסילה או של היועץ המשפטי לממשלה, רשאי אב בית הדין להורות על קיום דיון חוזר בענינו של הנידון אם ראה אחת מאלה:

(1)

בית משפט או בית הדין פסקו, כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה בשקר או בזיוף, ויש להניח כי אילולא הובאה ראיה זו היה בכך כדי לשנות את התוצאות לטובת הנידון;

(2)

נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות, העשויות לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את התוצאות לטובת הנידון, ולא יכלו להיות ידועות לו בשעת הדיון;

(3)

על אותו מעשה הורשע בינתיים אדם אחר בבית משפט או בבית דין ומהנסיבות שנתגלו במשפט נראה כי הנידון לא ביצע את העבירה.

57.

שאירים זכאים לבקש דיון חוזר

מת הנידון – יהיו גם בן־זוגו וכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו, זכאים לבקש דיון חוזר.

58.

קיום הדיון החוזר

בדיון החוזר יהיו לבית הדין הסמכויות אשר לדיון הקודם ובלבד שלא יוחמר דינו של הנידון.

59.

פיצוי על פיטורים ופסילה שבוטלו

בוטלו הפיטורים או הפסילה בדיון החוזר, רשאי בית הדין לתת כל צו שנראה לו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו, או לתת לו כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית הדין לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.

60.

החזרה לעבודה [תיקון: ק״ת תשע״ט]

בוטלו הפיטורים בדיון חוזר, יוחזר העובד לשירות המדינה או לגוף המתוקצב או הנתמך במעמד ובזכויות שהיו לו ערב הפיטורים החל מן היום שנמסרה החלטת הביטול לנציב השירות.

פרק ששי: הוראות כלליות

61.

שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי [תיקון: ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

אחריותו של עובד לפי חוק יסודות התקציב בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק יסודות התקציב אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט.

61א.

הליך משמעתי והליך פלילי [תיקון: תשל״א, ק״ת תשע״ט]

(א)

הוגשה קובלנה על אדם והוגש בשל אותו מעשה או מחדל גם כתב אישום לבית משפט על עבירה פלילית או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שבכוונתו שיוגש כתב אישום כזה, יעוכבו, על אף האמור בסעיף 61, ההליכים לפי חוק זה עד גמר ההליכים בפלילים, והוא הדין אם הוגשה הקובלנה לאחר הגשת כתב האישום כאמור.

(ב)

נגמרו ההליכים בפלילים, או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שחזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ימשיכו בהליכים משמעתיים לפי חוק זה.

(ג)

סעיף קטן (א) לא יחול אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)

האדם שעליו הוגשה קובלנה הסכים שיישפט תחילה בבית דין למשמעת;

(2)

בית הדין החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות להקדים הליכים לפי חוק זה להליכים פליליים.

(ד)

שום דבר בסעיף זה לא יגרע מסמכויות ההשעייה לפי הפרק הרביעי.

61ב.

ראיות חסויות [תיקון: תשל״א]

על אף האמור בסעיף 61 לא תשמש אמרתו של נאשם בהליך לפי חוק זה, ראיה נגדו בהליך בפלילים.

61ג.

פסק דין במשפט פלילי [תיקון: תשמ״ג, ק״ת תשע״ט]

המימצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד אדם יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו אדם לפני בית הדין למשמעת לפי חוק יסודות התקציב.

62.

אין מענישים פעמיים על אותה עבירה [תיקון: תשמ״ג; ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

(א)

לא ינקטו נגד עובד אמצעי משמעת על עבירת משמעת אחת יותר מפעם אחת, אלא בנסיבות האמורות בסעיפים 27 או 28, ולא ינקטו הליכים משמעתיים נגד עובד בשל עבירת משמעת שממנה זוכה בהליך לפי חוק זה.

(ב)

דין משמעתי פנימי של גוף מתוקצב או נתמך בשל מעשה שנחשב עבירת משמעת לפי חוק יסודות התקציב, לא ייחשב אמצעי משמעת לעניין סעיף זה.

63.

[תיקון: ק״ת תשמ״ט]

(אינו חל).

63א.

אי תחולה על רשם [תיקון: תשנ״ב; ק״ת תשמ״ט]

חוק זה לא יחול לגבי עבירות משמעת שעשה עובד שהוא רשם של בית משפט או של בית דין, שלגביהן הוא נתון לשיפוט משמעתי לפי סעיף 105א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, או לפי סעיף 27(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.

63ב.

תחולה על רשם הוצאה לפועל [תיקון: תשע״א; ק״ת תשמ״ט]

חוק זה יחול לגבי עבירות משמעת שעשה עובד שהוא רשם הוצאה לפועל, בכפוף להוראות סעיף 3ד לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, ובשינויים אלה:

(1)

על אף האמור בסעיף 6, המותב שידון בעבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל יהיה אב בית הדין ושני ממלאי מקומו; נבצר מאחד מממלאי המקום להיות חבר במותב במקרה מסוים, ימנה אב בית הדין חבר אחר במקומו מרשימת המשפטנים שמתקיימים בו התנאים שבסעיף 4;

(2)

על אף האמור בסעיף 32, הגשת קובלנה על עבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל רשאים להגיש שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, וכן מנהל מערכת ההוצאה לפועל והאחראי על בירור תלונות על רשמים כמשמעותם בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967.

64.

התיישנות [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, תשנ״ד; ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד על עבירות משמעת לפי חוק יסודות התקציב שנודעו לממונה על השכר והסכמים קיבוציים במשרד האוצר, לחשב הכללי או לנציב השירות, לממונה על התקציבים או למנהל הכללי של משרד האוצר, שנתיים או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע; ואולם בחישוב תקופה זו לא יבוא במנין הזמן שבו נמשכו, במשטרה או בבית המשמט, חקירה או דיון פלילי בשל אותו מעשה או מחדל; לענין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו.

65.

פרישה אינה מפסקת הליכים

פרישתו של עובד מהשירות אינה מפסקת הליכים שהתחילו בהם נגדו לפני בית הדין והוא רשאי להמשיך בדיון אם ראה צורך בכך.

66.

הגשת תובענה לאחר פרישת עובד [תיקון: תשנ״ד; ק״ת תשע״ט]

מותר להתחיל בהליכים לפני בית הדין אף לאחר שפרש העובד משירות המדינה או מכלל הגופים המתוקצבים או הנתמכים, ובלבד שהתובענה תוגש בתוך שנתיים מיום הפרישה או בתוך שנה מיום סיום חקירת המשטרה או הדיון הפלילי, לפי המאוחר, על פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה, נציב השירות, או לפי בקשת העובד.

67.

טיהור שמו של עובד [תיקון: ק״ת תשמ״ט]

פורסמו ידיעות על עובד המייחסות לו עבירת משמעת והיה בדרך הפרסום ובהיקפו כדי לפגוע בעובד, רשאי העובד לבקש מנציב השירות להורות על עריכת חקירה בעבירה זו; ראה הנציב על פי תוצאות החקירה כי אין אמת בידיעות אלה, יודיע על כך לעובד בכתב; ראה שיש יסוד לידיעה יורה לתובע להגיש תובענה. העובד רשאי לפרסם את הודעת הנציב בדרך הנראית לו.

68.

אין פיטורים על עבירה אלא על פי פסק דין [תיקון: תשס״ט; ק״ת תשמ״ט]

עובד לא יפוטר בגלל עבירת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין; הוראה זו לא תחול על פיטורים בתקופת הנסיון הנהוגה לגבי המשרה הנדונה ולא על פיטורים מחמת הרשעה בעבירה שיש עמה קלון, ופיטורים בשתי נסיבות אלה לא ייראו כאמצעי משמעת לענין סעיף 62; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות לפטר את עובד או להפסיק את עבודתו לפי סעיף 46א לחוק המינויים, מקום שעילת הפיטורים או הפסקת העבודה היא אי התאמתו למלא את תפקידו.

69.

אין השעיה אלא על פי חוק [תיקון: ק״ת תשמ״ט, ק״ת תשע״ט]

עובד לא יושעה בגלל עבירת משמעת או משום שהתחילה חקירת המשטרה נגדו אלא בהתאם להוראות הפרק הרביעי או בהתאם לחוק אחר הקובע הוראה מפורשת בנדון.

70.

סמכויות ומינויים [תיקון: תשל״ז; ק״ת תשמ״ט]

(א)

עובד שהושעה, כל סמכות ומינוי שניתנו לו עקב היותו עובד, למעט מינוי על פי חוק המינויים, יותלו לתקופת ההשעיה; אולם מינוי כחבר בית הדין לא יותלה אלא באישור שר המשפטים.

(ב)

מי שפוטר או נפסל לשירות לפי חוק זה, יפקעו כל סמכות ומינוי שניתנו לו עקב היותו עובד.

71.

סמכויות מנהל כללי ובעל משרה אחרת [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג]

(א)

(בוטל).

(ב)

השר רשאי, בהמלצת ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי סעיפים 31, 32 ו־48 לבעל משרה במשרדו.

72.

עובדי לשכת הנשיא, הכנסת, מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת [תיקון: תשמ״ג, תשע״ה]

הסמכויות של השר ושל נציב השירות לפי חוק זה, למעט הפרק השני וסעיף 19(ב), יהיו נתונות-

(1)