חוק רשות מקרקעי ישראל

חוק רשות מקרקעי ישראל מתוך

חוק רשות מקרקעי ישראל, תש״ך–1960

---

2001035

ס״ח תש״ך, 57; תשנ״ה, 111; תש״ס, 60, 98; תשס״ב, 490; תשס״ג, 119; תשס״ו, 312; תשס״ט, 318; תש״ע, 281; תשע״א, 756; תשע״ב, 391; תשע״ד, 538; תשע״ו, 687, 1247; תשע״ז, 500; תשפ״ב, 204; תשפ״ג, 20.

---

1.

הגדרות וכפיפות [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט, תשע״ו־2]

בחוק זה –

”מקרקעי ישראל“ – כמשמעותו בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, והוראות חוק זה כפופות להוראות אותו חוק־יסוד ולהוראות חוק מקרקעי ישראל, תש״ך–1960;

”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;

”חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע״ו–2016;

”המועצה“ – מועצת מקרקעי ישראל, שהוקמה לפי חוק זה;

”פנקסי המקרקעין“, ”פנקסים“ – כמשמעותם בחוק המקרקעין;

”קק״ל“ – קרן קיימת לישראל;

”הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית“ – כהגדרתה בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית;

”השר“ – שר הבינוי והשיכון;

”השרים“ – שר הבינוי והשיכון ושר האוצר.

1א.

מטרות רשות מקרקעי ישראל [תיקון: תשס״ט]

רשות מקרקעי ישראל תפעל, במסגרת תפקידיה –

(1)

לניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של מדינת ישראל לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים, ובכלל זה להשארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד, תוך איזון ראוי בין צורכי שימור לצורכי פיתוח, ובין שיווק קרקע לשמירה על עתודות קרקע לצורכי ציבור;

(2)

לקידום התחרות בשוק המקרקעין ולמניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין.

2.

רשות מקרקעי ישראל, המנהל והעובדים [תיקון: תשס״ט]

(א)

מוקמת בזה רשות מקרקעי ישראל (בחוק זה – הרשות), שתנהל את מקרקעי ישראל.

(ב)

(1)

ראש הממשלה והשרים ימנו מנהל לרשות אשר יהיה עובד המדינה, לתקופת כהונה בת חמש שנים, וכן ימנו לו סגן; על מינויו של מנהל הרשות לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

(2)

מנהל הרשות כפוף במישרין לשר, ונתונות לו הסמכויות של שר ושל נציב שירות המדינה לפי החוק האמור בפסקה (1), בכל עניין הנוגע לרשות ולעובדיה.

(ג)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 6 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, מורשה מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו־5 לחוק האמור, למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

(ד)

ראו השרים כי מנהל הרשות אינו ממלא את תפקידו כראוי, רשאים הם להודיע לו, באישור הממשלה, בהודעה מנומקת בכתב, כי אם בתוך זמן סביר שנקבע בהודעה לא ימלא את המוטל עליו כפי שפורט בהודעה, יורו על סיום כהונתו; לא מילא המנהל את שהוטל עליו בתוך המועד שנקבע בהודעה כאמור, רשאים השרים להודיע לו על סיום כהונתו.

(ה)

(1)

עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה.

(2)

עובדי הרשות יהיו נתונים לפיקוחו של מנהל הרשות ויפעלו לפי הוראותיו.

2א.

תפקידי הרשות [תיקון: תשס״ט, תשע״ד]

אלה תפקידי הרשות:

(1)

הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בהישג יד, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים;

(2)

רכישת קרקעות וסיוע למדינה בהפקעת קרקעות לפי כל דין, לרבות למטרות סביבתיות;

(3)

שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל;

(4)

קידום הרישום של הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין;

(5)

מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל ככל הנדרש, לצורך ניהול זכויותיהם או מימושן;

(6)

פרסום מידע בקשר למקרקעי ישראל, לרבות פרטים על הסכמי הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, וכן נתונים בדבר זמינותם של מקרקעי ישראל לתכנון, לפיתוח ולשמירה על שטחים פתוחים;

(7)

כל תפקיד אחר הנוגע לניהול מקרקעי ישראל, המוטל עליה לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה.

2ב.

תקנות לעניין הגברת התחרות ומניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין [תיקון: תשס״ט, תשפ״ג]

השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות המגבילות הקצאת מקרקעין, אם כתוצאה ממנה יחזיק אדם במקרקעין המיועדים למגורים או לתעסוקה, לרבות באזורים מסוימים, בשיעור העולה על שיעור שקבע, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה מקרים שבהם יחויב אדם להעביר את זכויותיו במקרקעין שהוקצו, אם שיעור החזקותיו במקרקעין עלה על שיעור שקבע.

2ג.

קביעת יעדים לשיווק יחידות דיור לדיור בהישג יד [תיקון: תשע״ד, תשפ״ב]

(א)

הממשלה, או ועדת שרים מטעמה, תקבע עד יום 31 במרס בכל שנה, לפי המלצת המועצה, מספר מזערי של יחידות דיור לדיור בהישג יד, שישווקו לציבור בידי הרשות או מי שהוסמך לכך לפי חוק באותה שנה (בסעיף זה – מספר מזערי לשיווק), לפי הפירוט שלהלן:

(1)

יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך כהגדרתה בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;

(2)

יחידות דיור להשכרה במחיר מופחת, כמשמעותן בהחלטות המועצה;

בקביעתה תתייחס הממשלה בנפרד ליחידות הדיור כאמור בפסקאות (1) ו־(2) שישווקו בנגב ובגליל.

(ב)

(בוטל).

(ג)

השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לא יאוחר מיום 30 באפריל של כל שנה, על מספר יחידות הדיור לדיור בהישג יד ששווקו עד תום השנה שחלפה, על היעדים שקבעה הממשלה לפי סעיף קטן (א) לשנה שבה נמסר הדיווח וכן על אומדן שווי הנחה לדיור בהישג יד שנקבע לעניין אותה שנה.

(ד)

בסעיף זה –

”דיור בהישג יד“ – כאמור בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א);

”קרן להתחדשות עירונית“ – (נמחקה);

”גליל“ – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ב–1992;

”נגב“ – כהגדרתו בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ג–1993;

”אומדן שווי ההנחה לדיור בהישג יד“ – התוצאה המתקבלת מהפחתת אומדן של מחיר הקרקעות לדיור בהישג יד המיועדות לשיווק בשנה פלונית מאומדן השווי לשיווק של אותן קרקעות לדיור במכרז מקרקעין לבנייה רוויה למגורים, והכול כפי שיקבעו הרשות ומשרד האוצר.

2ד.

[תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2, תשפ״ב]

(בוטל).

2ה.

הקצאת זכויות במקרקעין המוחזקים שלא כדין [תיקון: תשע״ו]

הרשות לא תקצה מקרקעין המוחזקים שלא כדין, אלא בנסיבות מיוחדות ולפי החלטת מנהל הרשות ובאישור היועץ המשפטי לממשלה.

3.

מועצת מקרקעי ישראל [תיקון: תשס״ט]

הממשלה תמנה מועצת מקרקעי ישראל, שתקבע את המדיניות הקרקעית שלפיה תפעל הרשות, תפקח על פעולות הרשות ותאשר הצעת תקציבה שייקבע בחוק.

4.

דיווח [תיקון: תשס״ט, תשפ״ג]

מנהל הרשות יגיש למועצת מקרקעי ישראל אחת לחצי שנה דין וחשבון על פעולות הרשות; והממשלה תגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפחות אחת לשנה דין וחשבון על פעולות הרשות.

4א.

הרכב המועצה [תיקון: תשנ״ה, תשס״ג, תשס״ט, תשע״ז]

(א)

במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן 13 חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שבעה נציגי הממשלה ושישה נציגי הקק״ל1, כמפורט להלן:

(1)

נציג ראש הממשלה, מקרב עובדי משרד ראש הממשלה;

(2)

סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר;

(3)

נציג שר הפנים, מקרב עובדי משרדו;

(4)

נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, מקרב עובדי משרדו;

(5)

נציג השר, מקרב עובדי משרדו;

(6)

נציג שר המשפטים, מקרב עובדי משרדו;

(7)

נציג השר להגנת הסביבה, מקרב עובדי משרדו;

(8)

שישה נציגי הקק״ל מקרב חברי דירקטוריון הקק״ל או מקרב עובדי הקק״ל.

(א1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית הממשלה להורות, בצו, על הפחתת מספר נציגי הקק״ל במועצה לשניים; הורתה הממשלה כאמור, יכהנו במועצה עשרה חברים בלבד.

(א1א)

לא מכהן במועצה, כנציג הממשלה כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (7), חבר מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ׳רקסית, תמנה הממשלה למועצה חבר, נוסף על נציגי הממשלה כאמור באותו סעיף קטן, שהוא נציג השר לשוויון חברתי, מקרב עובדי משרדו הנמנים עם האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ׳רקסית.

(א2)

(1)

השר להגנת הסביבה יחד עם השר ימנו משקיף למועצה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה; לעניין זה, ”הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים בחלק א׳ בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002.

(2)

משקיף שמונה לפי פסקה (1) רשאי להשתתף בכל ישיבות המועצה, וכן בשתיים מהוועדות הפועלות בהתאם להוראות סעיף 4י, לפי בחירתו; הזמנה לישיבות המועצה ולוועדות כאמור תימסר גם למשקיף.

(א3)

נציגי הממשלה במועצה יהיו כפופים למדיניות הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיה.

(א4)

היתה הצבעה בישיבת המועצה והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב ראש קול נוסף באותו עניין.

(א5)

הממשלה רשאית למנות ממלא מקום לחבר המועצה, בדרך שבה היא ממנה חבר מועצה, ובלבד שלא ניתן למנות לממלא מקום, מי שלא ניתן למנותו לחבר המועצה.

(ב)

לממשלה יימסרו פרטים לגבי כישוריהם של המועמדים, לרבות קורות חייהם, השכלתם, עיסוקיהם בעבר ובהווה, נסיונם וכל פרט אחר שהינו מהותי ונוגע לענין.

(ג)

השר, באישור המועצה, ימנה ממלא מקום ליושב ראש המועצה מקרב חבריה.

(ד)

הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות.

4ב.

תקופת כהונה [תיקון: תשנ״ה]

(א)

תקופת כהונתו של חבר המועצה היא בת ארבע שנים.

(ב)

חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה, ניתן למנותו לתקופות כהונה נוספות, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.

4ג.

סייגים למינוי [תיקון: תשנ״ה]

לא יתמנה אדם חבר המועצה אם נתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא איננו אזרח ישראלי;

(2)

תוך שבע השנים שקדמו למינויו הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;

(3)

תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בפסקה (2);

(4)

הוא פושט רגל או חייב שהוכרז בידי ראש ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים;

(5)

הוא מנהל או בעל שליטה, במישרין או בעקיפין, בגוף הנמצא בהליכי פירוק שלא מרצון;

(6)

הוא בעל זיקה אישית או פוליטית לשר משרי הממשלה, ואולם בעל זיקה כאמור יוכל להתמנות כחבר המועצה אם ועדה שמינתה הממשלה, לענין זה, מצאה כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי סמכותה של המועצה או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת לכהונה; לעניין זה, ”בעל זיקה אישית“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג או בן זוגו של כל אחד מאלה.

4ד.

פקיעת כהונה [תיקון: תשנ״ה]

(א)

חבר המועצה יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1)

התפטר מחברותו במועצה במסירת כתב התפטרות ליושב ראש המועצה; התפטרותו תיכנס לתוקפה בתום 48 שעות ממועד מסירת כתב ההתפטרות;

(2)

הורשע בפסק דין סופי בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;

(3)

הוכרז פושט רגל, או הוכרז בידי ראש ההוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים;

(4)

גוף שהוא מנהלו או בעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, מצוי בהליכי פירוק שלא מרצון;

(5)

נבצר ממנו למלא דרך קבע את תפקידיו והממשלה ביטלה את מינויו;

(6)

נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מחמש ישיבות תוך שנה, ויושב ראש המועצה קבע בהודעה למועצה, לאחר בירור עם החבר הנעדר, שלא היתה סיבה מוצדקת להיעדרות;

(7)

חדל להיות אזרח ישראלי;

(8)

אם הוא חבר המועצה כעובד המדינה או כחבר בדירקטוריון קק״ל או כעובד קק״ל, פרש משירות המדינה או קק״ל, או חדל להיות חבר בדירקטוריון קק״ל.

(ב)

חבר מועצה שחדל למלא אותו תפקיד שמילא בעת מינויו כחבר המועצה או שהנסיבות שבשלהן נבחר לתפקידו השתנו באופן מהותי, רשאית הממשלה, על פי הצעת השרים או על פי הצעת קק״ל, לפי הענין, להחליפו באחר.

(ג)

הוגש נגד חבר המועצה אישום פלילי בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון – ישעה אותו יושב ראש המועצה מכהונתו; תקופת ההשעיה תסתיים לא יאוחר מיום הכרעת דינו בפסק דין סופי.

4ה.

מינוי חליף [תיקון: תשנ״ה]

(א)

חבר מועצה שנפטר, או שחדל לכהן לפי סעיף 4ד, תמנה הממשלה אדם אחר, בדרך שבה מונה אותו חבר לפי סעיף 4א.

(ב)

חבר המועצה שנבצר ממנו באורח זמני למלא את תפקידו, לרבות מי שהושעה לפי סעיף 4ד(ג), רשאית הממשלה למנות לו ממלא מקום, בדרך שבה מונה אותו חבר לפי סעיף 4א, עד שובו לתפקידו.

4ה1.

הוראה מיוחדת לעניין סיום כהונה ומינוי חליף של חבר המועצה מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ׳רקסית [תיקון: תשע״ז]

הוראות סעיפים 4ב(ב) ו־4ה(א) יחולו לעניין חבר המועצה שהתמנה לפי הוראות סעיף 4א(א1א), בשינויים אלה:

(1)

תמה תקופת כהונתו של חבר המועצה לפי סעיף 4ב(א), ניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, לפי הוראות סעיף 4ב(ב), רק בתום 45 ימים מתום תקופת כהונתו;

(2)

חדל חבר המועצה לכהן לפי סעיף 4ד, או נפטר חבר המועצה, תמנה הממשלה אדם אחר לפי הוראות סעיף 4ה(א), רק בתום 45 ימים ממועד הפסקת הכהונה או הפטירה כאמור; והכול ובלבד שבתום תקופת 45 הימים כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי העניין, לא מכהן במועצה כנציג הממשלה כאמור בסעיף 4א(א)(1) עד (7), חבר מקרב האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ׳רקסית.

4ו.

איסור עסקאות עם הרשות [תיקון: תשנ״ה, תשע״ז]

(א)

חבר המועצה, או תאגיד שהוא בעל ענין בו, לא יתקשר עם הרשות ולא ייצג את מי שהתקשר עם הרשות בעסקה או בסוגי עסקאות, למעט עסקה שאינה בעלת אופי מסחרי, זולת אם התירה המועצה את סוג העסקאות או התירה ועדת המשנה לביקורת של המועצה את העסקה המסוימת, מנימוקים שיירשמו.

(ב)

בסעיף זה ובסעיף 4ז, ”בעל ענין“ – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.

4ז.

חובת גילוי זיקה בעסקה [תיקון: תשנ״ה]

מבלי לגרוע מהוראות סעיף 4ו, חבר מועצה המשתתף בישיבת המועצה אשר דנה בנושא שיש או שעלול להיות לו או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, במישרין או בעקיפין, ענין אישי בו, יודיע על כך למועצה לפני תחילת הדיון ולא ישתתף בדיון ובהצבעה באותו נושא.

4ח.

סדרי נוהל [תיקון: תשנ״ה]

(א)

המועצה תקבע את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

(ב)

יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה, ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן, בכפוף להוראות חוק זה.

(ג)

שליש מחברי המועצה, ובהם היושב ראש או ממלא מקומו, יהוו מנין חוקי בישיבות המועצה ובעת קבלת החלטותיה, ובלבד שרוב הנוכחים אינם בעלי ענין במדיניות הקרקעית.

(ד)

החלטות המועצה יתקבלו ברוב קולות בהצבעה.

(ה)

על פי דרישה של השר או של שליש מחברי המועצה, תדון המועצה מחדש בכל נושא שהחליטה בו, אולם דיון כאמור לפי דרישת השר לא ייערך לפני שחלף חודש לפחות מיום קבלת ההחלטה.

4ט.

ישיבות המועצה [תיקון: תשנ״ה]

(א)

ישיבות המועצה יתקיימו באופן קבוע לפחות אחת לשלושה חודשים ולא פחות משש ישיבות בשנה; השר רשאי לקבוע ישיבות שלא מן המניין, בהתאם לשיקול דעתו, ובלבד שההודעה על כינוס המועצה נמסרה לחברי המועצה לפחות 3 ימים מראש, זולת אם נדרש לכנסה תוך זמן קצר יותר בשל דחיפות הענין.

(ב)

השר יקבע ישיבה שלא מן המנין אם דרשו זאת לפחות שליש מחברי המועצה; נדרש כינוס המועצה על פי סעיף קטן זה, תתכנס המועצה לישיבה תוך תקופה שלא תעלה על 14 ימים מיום הדרישה, זולת אם נדרש לכנסה תוך זמן קצר יותר בשל דחיפות הענין; בישיבה שהתכנסה לפי סעיף קטן זה תדון המועצה רק בנושאים המפורטים בדרישה.

4י.

ועדות [תיקון: תשנ״ה]

(א)

המועצה תבחר מבין חבריה ועדות קבועות כלהלן: ועדה לעניני קרקע עירונית, ועדה לעניני קרקע חקלאית, ועדת תקציב וועדת ביקורת, וכן רשאית היא למנות ועדות נוספות, קבועות או לענין מסוים.

(ב)

החלטותיה של ועדה יהיו בבחינת המלצות למועצה, זולת אם החליטה המועצה לאצול מסמכויותיה לועדה.

(ג)

יושב ראש ועדה לא יהיה בעל ענין במדיניות הקרקעית שבתחום טיפולה של הועדה, וחברי הועדה שהם בעלי ענין כאמור לא יהוו יותר משליש ממספר חבריה.

(ד)

ועדה תקבע את דרכי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

4יא.

ממלא מקום היושב ראש [תיקון: תשנ״ה]

ממלא מקום יושב ראש המועצה ימלא את תפקידי יושב ראש המועצה בהתקיים אחד מאלה:

(1)

יושב ראש המועצה נעדר או שנבצר ממנו למלא את תפקידו;

(2)

ממלא המקום נתבקש לכך בכתב על ידי יושב ראש המועצה.

4יב.

דיון בדו״ח מבקר המדינה [תיקון: תשנ״ה, תשס״ט]

המועצה תדון, אחת לשנה, בפרקים על הרשות בדו״ח מבקר המדינה ותיתן דעתה על המלצות המבקר.

4יג.

פרסום החלטות [תיקון: תשנ״ה, תשע״ב]

(א)

החלטה של המועצה או של ועדה מועדותיה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אולם תחילת תוקפה לא תהיה מותנית בפרסומה אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה.

(ב)

החלטה של הנהלת הרשות (בסעיף זה – החלטת הנהלה) תפורסם באתר האינטרנט של הרשות, בכפוף להוראות אלה:

(1)

לא תפורסם החלטת הנהלה הכוללת מידע שהוראות סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998 (בסעיף זה – חוק חופש המידע) חלות לגביו, או מידע הכולל פרטים שמסירתם עלולה לפגוע בצד שלישי;

(2)

הרשות רשאי שלא לפרסם החלטת הנהלה הכוללת מידע שהוראות סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע חלות לגביו;

על פרסום מידע כאמור בפסקאות (1) ו־(2), יחולו הוראות סעיף 11 לחוק חופש המידע, בשינויים המחויבים.

(ג)

אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מזכותו של מבקש מידע לפי חוק חופש המידע.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילת תוקפה של החלטת הנהלה לא תהיה מותנית בפרסומה, אלא אם כן נקבע אחרת בהחלטה.

4יד.

תוקף פעולות [תיקון: תשנ״ה]

קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

4טו.

מאגר מידע [תיקון: תש״ס, תש״ס־2, תשס״ט, תשפ״ג]

(א)

הרשות תנהל מאגר מידע, שיהיה פתוח לעיון הציבור ושבו ייכללו פרטים על התקשרויות חוזיות של הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, אשר אינם רשומים בפנקסי המקרקעין (להלן – המאגר).

(ב)

המאגר יכלול את הפרטים האלה:

(1)

זכויות לגבי המקרקעין;

(2)

התחייבויות של הרשות לרישום משכנתה בנוגע למקרקעין בעת רישומם בפנקסי המקרקעין;

(3)

הודעות שהומצאו לרשות בדבר משכון שנרשם על פי דין לגבי אותם מקרקעין;

(4)

הודעות שהומצאו לרשות בדבר פסקי דין, החלטות וצווים שניתנו על ידי בית המשפט, או על ידי רשות אחרת המוסמכת לכך על פי דין, והנוגעים לזכויות לגבי המקרקעין.

(ב1)

אין במידע שבמאגר כדי להוות אישור מוסמך המעיד על מצב הזכויות לגבי מקרקעי ישראל.

(ג)

(1)

השר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה –

(א)

הוראות לגבי אופן הצגת המידע במאגר;

(ב)

התנאים למסירת מידע מהמאגר;

(ג)

פירוט הזכויות לגבי המקרקעין שייכללו במאגר;

(ד)

כי מקרקעין שביחס אליהם נעשו התקשרויות חוזיות שונות ייכללו במאגר בהדרגה, במועדים שונים שייקבעו;

(2)

(נמחקה);

(3)

תקנות לפי פסקאות (1)(ג) ו־(ד) יהיו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

פורסמו תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע), התשס״ד–2004.

4טז.

אגרות [תיקון: תש״ס־2]

השרים רשאים לקבוע אגרות לענין חוק זה, לרבות לכל ענין הקשור למתן מידע, או לכל פעולה הקשורה לביצוע עסקה, או להכנה לביצוע עסקה, וכן רשאים הם לקבוע על מי מוטלת חובת תשלום אגרה לפי סעיף זה.

פורסמו תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס״ד–2004.

4יז.

הקניית בעלות בנכס מקרקעין [תיקון: תשס״ו, תשס״ט]

(א)

בסעיף זה ובסעיפים 4יח עד 4כא –

”בניין רווי“ – בניין הבנוי על מקרקעי ישראל, בן שתי קומות לפחות, שיש בו לא פחות מארבע דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה;

”דירה“, ”חכירה“, ”לשכת רישום“, ”פנקס הבתים המשותפים“, ”רישום“, ”רשם“, ”שטר עסקה“ – כמשמעותם לפי חוק המקרקעין;

”הקניית בעלות“ – הקניית בעלות בנכס מקרקעין, בתמורה או בלא תמורה, מהבעלים לחוכר של אותו נכס מקרקעין;

”חוזה חכירה מהוון“ – חוזה חכירה שדמי החכירה לפיו, בעבור יתרת תקופת החכירה, שולמו מראש בהתאם להוראותיו או בהתאם להחלטת המועצה, או חוזה חכירה שניתן לשלם מראש את דמיה חכירה לפיו בהתאם להחלטת המועצה;

”חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה“ – למעט אחד מאלה:

(1)

חוזה חכירה לגבי קרקע שייעודה חקלאי;

(2)

חוזה חכירה מהוון שהחוכר לפיו הוא גוף ציבורי; בפסקה זו, ”גוף ציבורי“ – חברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, חברה שאין לה הון מניות או תאגיד כאמור בסעיף 60 לחוק האמור, תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, רשות מקומית, או תאגיד שרשות מקומית היא בעלת חלק מההון בו או שיש לה חלק מכוח ההצבעה בו;

”חוכר“ – מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, ובכלל זה בפנקס הבתים המשותפים, כחוכר של נכס מקרקעין על פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, למעט –

(1)

חוכר משנה;

(2)

חוכר שהפר את חוזה החכירה עם הרשות, ולא תיקן את ההפרה;

(3)

חוכר של נכס מקרקעין הבנוי שלא כדין או שלא בהסכמת הרשות;

”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;

”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;

”נכס מקרקעין“ – מקרקעין ממקרקעי ישראל שהם קרקע עירונית, כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960;

”נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום“ – נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בלא תמורה, לרבות דירה בבניין רווי;

”נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום“ – נכס מקרקעין, שבהתחשב, בין השאר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בתמורה, כמפורט באותה החלטה;

”שומה כללית“ – אומדן שווי של זכויות הנכסי מקרקעין שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו, בדרך של עריכת לוח שומה כמשמעותו בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה;

”שומה פרטנית“ – אומדן שווי של זכויות בנכס מקרקעין מסוים, שנערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו;

”תעסוקה“ – כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960;

”תשלומי החובה“ – מסים, אגרות, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה.

(ב)

הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:

(1)

הסכים החוכר בכתב להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – בקשה לרישום); היתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא היתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;

(2)

הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות אלה:

(א)

הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);

(ב)

לא יידרשו, כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, מסמכים או אישורים נוספים על האישור האמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת החוכר, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.

(ב1)

הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונת הרשות להקנות לו בעלות בנכס בכפוף לתשלום כפי שיפורט בה, הכולל את התמורה בעד הקניית הבעלות וכן תשלום מס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963, בשיעור שנקבע בסעיף האמור או לפיו, לגבי אותה תמורה (בסעיף קטן זה – הודעה לחוכר החייב בתשלום), ויחולו הוראות אלה:

(1)

היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, למעט אם היתה זו זכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, יצורף להודעה לחוכר החייב בתשלום, שטר עסקה החתום על ידי הרשות, לרישום הבעלות בנכס על שמו של החוכר, בכפוף לביצוע מלוא התשלום כמפורט בהודעה לחוכר; לא היתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, או שהיתה רשומה כזכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, תשלח הרשות לחוכר את שטר העסקה החתום על ידי הרשות במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית לחתום על שטר העסקה לצורך רישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין;

(2)

הגיש החוכר ללשכת הרישום את שטר העסקה להעברת הבעלות בנכס על שמו, כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה:

(א)

הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שצורפו לבקשה שטר העסקה כשהוא חתום גם בידי החוכר, וכן הוכחה לכך שהתשלום שולם לרשות במועד, כמפורט בהודעה לחוכר;

(ב)

על רישום הבעלות כאמור בפסקת משנה (א) יחולו הוראות לפי חוק המקרקעין, ואולם לא יידרשו כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, ייפוי כוח מאת הרשות, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא היתה רשומה.

(ב2)

המועצה תקבע תנאים שלפיהם יהא חוזה חכירה למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, לחוזה חכירה מהוון.

(ג)

(בוטל).

(ד)

הודעה לחוכר או תשלום לפיה, כתב הסכמה, ורישום בעלות על שם חוכר לפי הוראות סעיף זה, לא ייחשבו –

(1)

לענין חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963 לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר פטורה מתשלום – כמכירת זכות במקרקעין;

(2)

לענין התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה – כמימוש זכויות במקרקעין.

(ה)

בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב)(2)(ב) ו־(ב1)(2)(ב), הוראת כל דין האוסרת רישום זכויות בפנקסים כל עוד לא שולמו תשלומי החובה במלואם לא תחול על רישום בעלות בנכס מקרקעין על שם חוכר לפי סעיף זה; ואולם לא תירשם בעתיד, בפנקסים, העברת זכויות בנכס מקרקעין, המותנית לפי דין בהוכחת תשלומי החובה, מידי מי שהיה חוכר ונרשם כבעלים לפי הוראות סעיף זה, אלא לאחר הוכחת תשלומם של תשלומי החובה שהיו נדרשים בעת רישום זכות הבעלות על שמו אלמלא הוראות סעיף קטן זה.

(ו)

העניק חוכר, ביחס לזכותו לגבי נכס מקרקעין, זכות כלשהי לאדם אחר, או שזכותו כאמור עוקלה או שהוצא לגביה צו בידי בית משפט או רשות אחרת, לפי דין, ולאחר מכן הוקנתה הבעלות באותו נכס מקרקעין לחוכר לפי סעיף זה, יראו את זכותו של האדם האחר, את זכותו של המעקל או את הצו, לפי הענין, כזכות או כצו החלים ביחס לבעלות שקיבל החוכר לפי הוראות סעיף זה; הרשות תביא לידיעתו של החוכר, בהודעה לחוכר, את תוכן הוראת סעיף קטן זה.

(ז)

הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר, ואולם במקרה של סתירה, יגברו הוראות סעיף זה.

(ח)

על אף הוראות סעיף קטן (ז) –

(1)

הוראות סעיף זה יחולו בכפוף להוראות חוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960;

(2)

אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מהרשות או מחוכר רישום הבעלות בנכס מקרקעין על שמו של החוכר, על סמך שטר עסקה, בהתאם להוראות לפי חוק המקרקעין.

(ט)

קבעה המועצה כי התמורה, לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לחוכר כפופה לתשלום תיקבע לפי שומה פרטנית בלבד, בלא אפשרות לתשלום לפי שומה כללית, תציע הרשות לחוכר להקנות לו בעלות בנכס, ורישום הבעלות יהיה בהתאם להוראות לפי חוק המקרקעין, והוראות סעיף זה לא יחולו.

4יח.

פטור מתשלומי חובה להעברת קרקע בין המדינה, רשות הפיתוח והקק״ל [תיקון: תשס״ט]

העברת בעלות במקרקעי ישראל בין המדינה, רשות הפיתוח והקק״ל לבין עצמן, תהיה פטורה מתשלום חובה כלשהו, אלא אם כן החליטה הממשלה על הפחתת מספר נציגי הקק״ל במועצה כאמור בסעיף 4א(א1).

4יט.

הגנה על מקרקעי ישראל [תיקון: תשס״ט, תשע״א]

(א)

הרשות רשאית, בין השאר בשל חשיבותם המיוחדת של מקרקעי ישראל, להתנות את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות סעיפים 4יז או 4כ, בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בו בעתיד או לעניין התחייבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס מקרקעין, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על נכס המקרקעין או על העברת הזכויות בו, במועד משלוח ההודעה לחוכר כאמור בסעיף 4יז(ב) או (ב1), או במועד עריכת ההסכם על הקניית הבעלות, לפי העניין.

(ב)

קבעה הרשות תנאי או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) לפי העניין, תציין זאת בבקשה לרישום או בשטר העסקה, לפי העניין, והרשם ירשום הערה על כך בפנקסי המקרקעין; נרשמה הערה כאמור, וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם בפנקסים עסקה הסותרת את תוכן ההערה.

(ג)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), רשות מקרקעי ישראל תתנה את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות סעיף 4יז, בתנאים ובהגבלות לפי הוראות סעיף 2א לחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960.

4כ.

הגבלה על הקניית בעלות ביישוב קהילתי קטן וביישוב חקלאי [תיקון: תשס״ט]

המועצה רשאית להחליט, בהתאם לכללים שתקבע, כי הקניית בעלות על ידי הרשות, בנכס מקרקעין באגודה שיתופית שהיא יישוב קהילתי קטן או יישוב חקלאי, תותנה בהסכמת האגודה השיתופית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל או ההסתדרות הציונית העולמית, לפי העניין; החליטה המועצה כאמור, לא תקנה הרשות בעלות בנכס מקרקעין באגודה השיתופית, אלא לאחר שתימסר לה הסכמה כאמור בכתב; בסעיף זה –

”יישוב חקלאי“ – אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, לפי פקודת האגודות השיתופיות, כמושב עובדים, ככפר שיתופי, כקיבוץ, כמושב שיתופי, כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי, לרבות הרחבה למגורים של היישוב;

”יישוב קהילתי קטן“ – אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, לפי פקודת האגודות השיתופיות, כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית או כיישוב קהילתי כפרי, ומספר בתי האב ביישוב אינו עולה על 500 או על מספר אחר שקבעה המועצה;

”רשם האגודות השיתופיות“ – כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות.

4כא.

הגבלה על הקניית בעלות בשל שטחו של נכס מקרקעין [תיקון: תשס״ט]

על אף הוראות סעיפים 4יז ו־4כ, לא תקנה הרשות בעלות בנכס מקרקעין ששטחו עולה על 16 דונם, אלא אם כן החליטה המועצה שקיימות נסיבות שבשלהן ניתן להקנות בעלות כאמור.

4כב.

קרן לשמירה על שטחים פתוחים [תיקון: תשס״ט, תשפ״ג]

(א)

מוקמת בזה קרן לשמירה על שטחים פתוחים במסגרת הרשות (בחוק זה – הקרן).

(ב)

מטרות הקרן הן סיוע במימון השמירה, הפיתוח הסביבתי והטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים, לרבות שטחים פתוחים שיש להם חשיבות לשמירה על המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות בישראל, פארקים ואזורי נופש ופנאי, וכן סיוע לגורמים הפועלים להגשמת מטרות הקרן.

(ג)

הקרן תפעל למימוש מטרותיה בהתאם לתכנית רב־שנתית שתאשר הממשלה.

(ד)

כספי הקרן יבואו מהפרשה בשיעור של 1%, בכל שנה, מכלל הכנסות הרשות באותה שנה, וכן מתרומות וממקורות אחרים; הכספים ייועדו למטרות הקרן בלבד, והשימוש בהם ייעשה לפי הוראות השר בהסכמת שר האוצר.

(ה)

השר, בהסכמת שר האוצר והשר להגנת הסביבה, יקבע את סדרי הפעלת הקרן ותפקידיה.

(ו)

השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב, על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.

פורסמו תקנות רשות מקרקעי ישראל (קרן לשמירה על שטחים פתוחים), התשע״ב–2012.

5.

הנוסח שולב בחוק נכסי המדינה, תשי״א–1951.

6.

הנוסח שולב בחוק רשות פיתוח (העברת נכסים), תש״י–1950.

7.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשנ״ה]

השרים יחד ממונים על ביצוע חוק זה והם רשאים להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בדבר כללים לעבודת המועצה וועדותיה ככל שלא נקבעו בחוק זה.

8.

הוראת מעבר [תיקון: תשס״ט]

(א)

בכל פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה שנעשתה על ידי מינהל מקרקעי ישראל או שמינהל מקרקעי ישראל היה צד לה, לרבות בשם בעליהם של מקרקעי ישראל, ערב מועד הקמת הרשות, תבוא הרשות במקום מינהל מקרקעי ישראל.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע בהחלטת הממשלה או לפי חוק, כי גוף אחר יבוא במקום מינהל מקרקעי ישראל לעניין פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה מסוימים, יבוא אותו הגוף כאמור.

(ג)

בסעיף זה –

”מינהל מקרקעי ישראל“ – כמשמעותו בחוק זה, בנוסחו ערב מועד הקמת הרשות;

”מועד הקמת הרשות“ – ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

---

נתקבל בכנסת ביום א׳ באב תש״ך (25 ביולי 1960).

• דוד בן־גוריון
  ראש הממשלה
• לוי אשכול
  שר האוצר
• משה דיין
  שר החקלאות
• יצחק בן־צבי
  נשיא המדינה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.