ביאור:דניאל ב יד
דניאל ב יד: "בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל, הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם, לְאַרְיוֹךְ רַב-טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶל."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֲזַי דָּנִיֵּאל הֵשִׁיב עֵצָה וָטַעַם לְאַרְיוֹךְ שַׁר הַטַּבָּחִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יָצָא לַהֲרֹג אֶת חַכְמֵי בָבֶל.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב יד.
אֲזַי דָּנִיֵּאל הֵשִׁיב עֵצָה וָטַעַם
[עריכה]אֲזַי דָּנִיֵּאל
[עריכה]דניאל דאג לחבריו ונגש לבדו לברר עם "אַרְיוֹךְ שַׁר הַטַּבָּחִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ" מה קורה פה.
דניאל ידע שהורגים חכמים ובבל, וייתכן שגם שמע את השיחה בין המלך ליועציו, הן נאמר שדניאל הבין שהוא וחבריו עומדים להרג (ביאור:דניאל ב יג).
לְאַרְיוֹךְ שַׁר הַטַּבָּחִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ
[עריכה]דניאל נגש לשר הטבחים, שהורג וטובח אנשים, שר הצבא או המשטרה, כשם שנאמר על "פוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה, שַׂר הַטַּבָּחִים" (ביאור:בראשית לז לו), שבביתו היה בית הסוהר לנכבדי המלך (ביאור:בראשית מ ג), וכך גם נאמר: "בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים, עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם" (מלכים ב כה ח) ושרף את העיר. דניאל הבין שהוא חייב להסתכן ולקבל מידע מה קורה כאן, ואם הוא לא יעשה משהו הוא עומד למות, ולכן העיז להתקרב לשר הטבחים, ולהפריע לו בעבודתו.
נראה ששר הטבחים לא רצה לבצע את הפקודה, וחיפש אמתלות לעכב את ההריגה.
אֲזַי דָּנִיֵּאל הֵשִׁיב עֵצָה וָטַעַם
[עריכה]של"ג משתמש בתרגום של רש"י, אולם התרגום לא נראה סביר - "אֲזַי דָּנִיֵּאל הֵשִׁיב עֵצָה וָטַעַם" -
- מה יש לדניאל להשיב, אף אחד לא שאל אותו דבר.
- ואם דניאל השיב דברי עצה וטעם, אז למה לא נאמר מה היתה תגובת אַרְיוֹךְ.
- בהמשך נאמר שדניאל שאל את אַרְיוֹךְ "לָמָה הַדָּת עַזָּה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ?" (ביאור:דניאל ב טו), אז למה שהוא ישאל פעמים.
הסברים אפשריים הם:
- ייתכן שכאשר דניאל התקרב לאַרְיוֹךְ, אַרְיוֹךְ שאל אותו מה הוא רוצה, ואז דניאל השיב שהוא רוצה עצה והסבר (טעם) להריגה.
- ייתכן שהיה צריך להיות כתוב: 'אזי דניאל חשב מה הוא ההסבר, שאַרְיוֹךְ שר הטבחים של המלך יצא להרוג את חכמי בבל'.