ביאור:בראשית לט טו
בראשית לט טו: "וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט טו.
וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא
[עריכה]סדר העובדות היה: "וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס הַחוּצָה, וַתִּקְרָא לְאַנְשֵׁי בֵיתָהּ ..."
אבל היא אומרת, כמובן בחוסר ברירה, בסדר הפוך: "וַיְהִי כְשָׁמְעוֹ כִּי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס".
אולם למה אשת פוטיפר בכלל מזכירה את הבגד, כדבריה: "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי"?
- אם יוסף בא לאנוס, והתפשט לפני שהיא הרגישה, אז הוא עזב את הבגד על הרצפה ולא אצלה, אלא בחדרה.
- אם יוסף 'עזב אצלה' - זה רומז שהיא החזיקה בבגד.
- אם יוסף התפשט לפני שהוא בא אליה, וכאשר היא צעקה הוא ברח, בבורחו הוא היה יכול להרים את בגדו ולברוח איתו, הן לא היו אנשים בחדר ולא היה לו מה למהר.
- אשת פוטיפר היתה צריכה להגיד: 'ראיתי אותו ערום, בא אלי, הרימותי קולי, וינס ויצא החוצה ללא בגדו, שנשאר על הרצפה בחדרי'.
- אשת פוטיפר חייבת לדבר על הבגד שנעזב אצלה בחדר ונמצא ברשותה, כדי להוכיח את דבריה, שיוסף, שרץ החוצה מהבית ללא בגדו, היה בחדרה בנסיון לצחק בה.
וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה
[עריכה]אשת פוטיפר, בהצהרתה לאנשי הבית, אמרה: "וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה", לאומת זאת אשת פוטיפר ציינה, בעדותה לפוטיפר, שיוסף 'נס החוצה' (ביאור:בראשית לט יח). אשת פוטיפר השמיטה את הפועל "וַיֵּצֵא" וגם השמיטה את המילים "לִשְׁכַּב עִמִּי" (ביאור:בראשית לט יד).
- מה משמעות המילה "וַיָּנָס"? (ראו: |לנוס ולברוח - השוואה)
- אנו פוגשים את המילה בסיפור רצח אמנון בידי אבשלום, ככתוב: "וַיָּקֻמוּ כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְכְּבוּ אִישׁ עַל פִּרְדּוֹ וַיָּנֻסוּ ... וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח, וַיֵּלֶךְ אֶל תַּלְמַי בֶּן עמיחור"
- בחוקי עיר מקלט, שנועדה להגן על אדם שהרג בשגגה, הכתוב משתמש רק בפועל 'נ-ו-ס' (ראה: שמות כא יג, במדבר לה טו, דברים יט ד, יהושע כ ג).
- משה נס מהנחש ליד הסנה (שמות ד ג), וברח מפרעה לאחר רצח המצרי (שמות ב טו)
למילה לנוס יש הרבה מילים נרדפות עם משמעות שונה במקצת: להמלט, לסגת, לחמוק, לצאת, לברוח, להחלץ, לנטוש, לעזוב, ולערוק.
- הפועל 'נ-ו-ס', בסיפורי האבות עד תקופת דוד, משמעותו: אדם שלא חטא נס, וחוטא בורח.
מכאן ניתן להבין שאשת פוטיפר סינגרה על יוסף, ולא טענה שיוסף חטא לאדונו, אבל כדי להמשיך לטעון שיוסף חשב "לִשְׁכַּב עִמִּי" (ביאור:בראשית לט יד), היא מוסיפה פרוש למילה "וַיָּנָס" במילה "וַיֵּצֵא" כאילו שהיא לא מסנגרת על יוסף. כאשר אשת פוטיפר דיברה עם פוטיפר, אנשי הבית לא נוכחו ולא יכלו לתקן את דבריה או לחלוק עליה. ניתן להבין שאשת פוטיפר כבר חשבה מה היא תגיד לפוטיפר בשינויים קלים אבל משמעותיים.