לדלג לתוכן

איכה ד/כתיב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | ספר איכהפרק ד' • מהדורת הכתיב | >>


מפרשי איכה ד

א ב ג ד ה



א איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות     ב בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר     ג גם תנין [תנים] חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים [כיענים] במדבר     ד דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם     ה האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות     ו ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים     ז זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם     ח חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ     ט טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי     י ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי     יא כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה     יב לא האמינו מלכי ארץ וכל [כל] ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם     יג מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים     יד נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם     טו סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור     טז פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים [וזקנים] לא חננו     יז עודינה [עודינו] תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע     יח צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו     יט קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו     כ רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים     כא שישי ושמחי בת אדום יושבתי [יושבת] בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי     כב תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך